20 כללי זהב לפריחה בזוגיות

  

  1. לגלות סלחנות כלפי עצמנו וכלפי בן הזוג. כולנו בני אנוש, אף אחד מאתנו לא מושלם, כולנו חווים מצבי לחץ ומתח. חשוב להגיד לעצמנו שזה בסדר להרגיש כל דבר שאותו אנחנו מרגישות. לתת מקום גם לרגשות קשים של כעס, עצב או תסכול, בלי ביקורת ובלי שיפוטיות. לנשום לתוכם ולתת להם לחלוף בקצב שלהם.
  2. להבין שאי אפשר לשנות את בן הזוג שלנו אם הוא עצמו לא רוצה לעשות שינוי. אפשר לשנות רק את הגישה ואת ההתנהלות שלנו בתוך הזוגיות.
  3. להתאים את רף הציפיות שלנו למציאות. כל אחת מאיתנו מכירה היטב את נקודות החוזק והחולשה של בן הזוג שלה ויודעת מה אפשר לצפות ממנו ומה לא.
  4. לבחור בקפידה את המלחמות שלנו. אם מדובר בנושא טעון, לשאול את עצמנו מראש כמה הנושא באמת חשוב ומצדיק התעסקות, לפני שמתחילים לריב או להתווכח עליו, ואם מגיעים למסקנה שהוא לא- לרדת מזה.
  5. כאשר מדובר בנושאים מעוררי מחלוקת שאין להם חשיבות גדולה או השלכות מרחיקות לכת, עדיף להתגמש, להתפשר או לוותר. חבל לבזבז אנרגיות מיותרות על דברים שוליים וחשוב להזכיר לעצמנו שאנחנו עושות את זה  כדי לשמור על האווירה הטובה בבית ובעיקר, על שלוות הנפש שלנו.
  6. להפנים שאין דבר כזה ביקורת בונה. כל ביקורת הורסת. כך שרצוי לגייס את כל הסבלנות והסובלנות שאפשר כדי להבליג ולהעיר כמה שפחות לבן הזוג. ואם בכל זאת קשה לנו להתאפק, אז לדעת שכדי לשמור על אווירה נעימה, חשוב להקפיד על מינון של 1:5 בין משוב שלילי לחיובי. כלומר, על כל פידבק שלילי צריך לפצות בחמישה פידבקים חיוביים.
  7. כאשר אנחנו רוצות להעיר לבן הזוג על משהו שמפריע לנו, חשוב להתמקד בהתנהגות המסוימת שמפריעה ולהימנע מאמירות כוללניות כמו: “אתה אף פעם לא…”, “אתה תמיד…”, וכמובן להימנע גם מהדבקת כינויים ותגיות.
  8. להחליף תלונות בבקשות, מה שאומר, להחליף מסרי ‘אתה’ במסרי ‘אני’. למשל, במקום לומר: “אתה עשית/ לא עשית כך וכך”…., לומר: “אשמח אם…”, מפריע לי ש…” או “אני מבקשת שתעשה…”.
  9. להימנע מניהול חשבונות ומפנקסנות. פשוט לחשוב מראש על חלוקת תפקידים שנראית לנו הוגנת, לתת לבן הזוג לבצע משימות מוגדרות ולא להסתפק בבקשות כלליות לעזרה. חשוב להגיד לו באופן מאוד ברור ומפורש מה מבקשים ומצפים ממנו לעשות, מבלי להניח שהוא כבר יגדיל ראש או יבין לבד למה התכוונו.
  10. לזכור שלשפת הגוף ולטון הדיבור, כלומר לאופן שבו דברים נאמרים, ישנה השפעה הרבה יותר גדולה על האווירה מאשר לתוכן הדברים, כך שחשוב תמיד להקפיד על תרבות דיבור מכבדת ועל שפת גוף וטון דיבור נעימים. לקחת גם בחשבון שהילדים רואים ושומעים את הכול, גם אם נדמה לנו שהם לא, והם בלית ברירה סופגים לתוכם את האווירה השולטת בבית.
  11. כדאי מאוד לקחת פסק זמן ולהתרחק מהסיטואציה כשאנחנו מרגישות את הכעס עולה ואת העצבים משתלטים על הגוף שלנו. אפשר לספור עד עשר, להתמקד בנשימות עמוקות, לצאת לסיבוב קצר מחוץ לבית או לעשות כל דבר אחר שמרגיע אותנו.
  12. להימנע מלצבור טינה או לטאטא דברים מתחת לשטיח. פשוט לחזור ולדבר על מה שהכעיס אותנו, אבל בעיתוי מתאים. זה אומר, רק אחרי שנרגענו וכאשר בן הזוג שלנו גם רגוע ופנוי לשמוע את מה שיש לנו לומר.
  13. לספק לעצמנו כמה שיותר מקורות תמיכה מחוץ למערכת היחסים הזוגית. זו יכולה להיות עזרה מקצועית וזו יכולה להיות גם קרובת משפחה או חברה טובה שאפשר תמיד להרים לה טלפון, לפרוק את מה שעל ליבנו ולשתף אותה בקשיים שלנו. כל מקור תמיכה שמתאים לנו ואפשרי עבורנו, מבורך.
  14. להעריך את הצדדים החיוביים של בן הזוג ולפרגן לו על התרומה שלו לחיי המשפחה. הרבה פעמים, בשעת כעס, קשה לנו להיזכר בתכונות הטובות של בן הזוג וקשה לנו לראות את הדברים שהוא כן עושה. למרות זאת, חשוב לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולהעריך כל תרומה, קטנה כגדולה.
  15. להרבות במילים טובות, חיזוקים חיוביים ומחמאות. למילים שבהן אנו משתמשות יש הרבה מאוד כוח, כך שרצוי להשתמש כמה שיותר במילים מעצימות המבטאות חיבה, אהבה והערכה. לא לשכוח כמובן גם את מילות הקסם: בבקשה ותודה.
  16. להציב גבולות כדי לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. לעשות ולתת רק את מה וכמה שאנחנו רוצות ויכולות, מבלי להתיש את עצמנו. לזכור שאנחנו לא חייבות להיענות לכל בקשה שמופנית כלפינו ולא צריכות לעמוד לרשות אחרים כל הזמן.
  17. לפנות לעצמנו זמן יומי שאותו נקדיש לטיפול עצמי: לפעילות גופנית, מדיטציה, אמבטיית קצף או כל דבר אחר שעוזר לנו להרגיש טוב. אם לא נטפל בעצמנו, לא יהיה לנו כוח לטפל באחרים.
  18. לפרגן לעצמנו זמן יומי לעשות את הדברים שאנחנו אוהבות ונהנות לעשות כדי להטעין את המצברים ולמלא את עצמנו באנרגיות חיוביות. זה יכול להיות קריאת ספר, ציור, יצירה, האזנה למוזיקה, ריקוד, או צפייה בסרט או סדרה אהובה. פשוט לעשות לפחות דבר אחד שמשמח אותנו.
  19. להכניס ליומיום שלנו כמה שיותר הומור וחיוכים, גם לתוך מצבים מאתגרים. להשתדל לקחת דברים בקלילות, להחליק ולעבור הלאה כמה שיותר מהר.
  20. להתמקד בחצי הכוס המלאה ולהודות על מה שיש. מומלץ בחום לקחת נשימה עמוקה בכל ערב, לפני השינה, ולהוקיר תודה על חמישה דברים טובים שהתרחשו במהלך היום. אלו יכולים להיות גם דברים קטנים כמו למשל שיחת טלפון נעימה שהייתה לנו, מחמאה שקיבלנו, תכנית מהנה בה צפינו, או אפילו כוס קפה שהצלחנו לשתות בנחת.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

 

 

 

 

מאחלת חג שמח ורגוע,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל