כאשר יש פער מאוד גדול בין מה שאחרים חושבים על בן הזוג שלך ומה שהם רואים, לבין מה שאת חווה בין דלתיים סגורות, זה מאוד מבלבל, כי מצד אחד, את זאת שמתמודדת עם התנהגויות פוגעניות שלו, את זאת שפוחדת מתגובותיו הקיצוניות ומהלכת על קצות האצבעות, ואילו מצד שני, הסביבה הקרובה מכירה את בן הזוג שלך בתור אדם טוב ונחמד שלא יפגע בזבוב.
“ג’קיל והייד. זה נפלא או שזה איום ונורא. התקפי הזעם מאוד קשים והוא נהייה אלים מילולית, אבל כלפי חוץ, הוא נראה בן זוג מתוק, עדין ודואג שיעשה בשבילי הכול”.
הציטוט הזה לקוח מתוך המחקר שלי, אבל גם אצלי בקליניקה, לא מעט נשים עושות שימוש בדימוי של ד”ר ג’קיל ומיסטר הייד כשהן מתארות בן זוג עם הפרעת תקשורת, על מנת להמחיש את ההבדל העצום בין הדמויות השונות המתגלמות לנגד עיניהן. הפער בין התנהגותו של בן הזוג בזירה המקצועית או החברתית, מול אנשים אחרים, לבין התנהגותו בבית מולן, בזמן ששניהם נמצאים לבד, הוא כל כך גדול, שנשים הרבה פעמים מרגישות שהן ממש מאבדות את שפיות דעתן, כבר לא יודעות מה אמיתי ומה לא, ועם הזמן הן מפסיקות לסמוך על כושר השיפוט שלהן.
הפרעה תקשורתית היא מולדת ותורשתית ומלווה אנשים מילדות לאורך כל שנות התפתחותם והתבגרותם. היא אף פעם לא נעלמת, אולם סממניה החיצוניים פחות בולטים אצל מבוגרים. זה קורה בגלל תהליכי למידה והסתגלות. ילדים המרגישים שונים מאחרים מתחילים לחקות את הסביבה ולאמץ לעצמם התנהגויות מקובלות ורצויות מבחינה חברתית. חלקם עושים זאת כדי לרצות את הוריהם, חלקם על מנת להשתלב במסגרות הלימודיות והחברתיות שלהם בהצלחה וחלקם פשוט כדי להרגיש פחות שונים ויותר “כמו כולם”.
הרבה מהאנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ניחנו באינטליגנציה שכלית גבוהה מהממוצע, כך שרובם בהחלט יכולים לתעל את היכולות השכליות הגבוהות שלהם לטובת למידה של קודים חברתיים ומיומנויות תקשורתיות. מה שכן, זה דורש מהם מאמץ מאוד גדול, כיוון שבניגוד לאנשים אחרים, שלומדים ועושים את הדברים האלו באופן אינטואיטיבי, אצלם נדרשת התכווננות ומחשבה, ולעיתים קרובות, גם איפוק ונכונות לפעול בניגוד לנטיותיהם הטבעיות.
בעבר, לפני שנות התשעים, לא הייתה מודעות לקריטריונים האבחנתיים של אספרגר, שכיום נקרא אוטיזם בתפקוד גבוה, כך שדור המבוגרים אינו מאובחן כלל והמודעות לנושא מאוד נמוכה בארץ.
חשוב להבין שמדובר באנשים שהצליחו להשתלב מבחינה תעסוקתית, להתחתן ולהקים משפחות. הרבה מהם בעלי השכלה גבוהה, מתחזקים קריירות מוצלחות, מרוויחים טוב ומפגינים מומחיות גדולה בתחום עיסוקם. מדובר באנשים חכמים, מוכשרים ויצירתיים, שמאוד מוערכים על ידי סביבתם הקרובה.
אנשים בתפקוד גבוה על הרצף האוטיסטי למדו במרוצת הזמן לסגל לעצמם מיומנויות פיצוי ולהתאים את עצמם לכל מה שנדרש מהם על מנת להצליח להסתדר בזירות המקצועיות והחברתיות בחייהם. רובם פשוט יצרו לעצמם מסכות לפי צרכיהם המשתנים. מדי יום הם עוטים על פניהם את מסיכת העבודה שלהם. כמו כן, יש להם בהישג יד גם את מסיכת הפגישות עם החברים, את מסיכת האירועים המשפחתיים וכל מסכה נחוצה אחרת.
העניין הוא שלבישת המסכות האלו גוזלת מהם המון אנרגיות ומאמצים, כך שבסיומו של יום העבודה שלהם, או עם סיומו של האירוע החברתי או המשפחתי שבו השתתפו, הם מרגישים צורך עז לשחרר את הלחץ שהצטבר אצלם, להוריד את המסכה ולנוח.
והבית הוא הרי אזור הנוחות, שם אין צורך לעטות שום מסכה וניתן להרגיש משוחררים.
מה שקורה כתוצאה מכך, הוא שדווקא האנשים הקרובים אליהם ביותר, האישה והילדים, מקבלים יחס שאף אדם זר לא יקבל מהם. הם לא פעם היחידים שנחשפים להתקפי הזעם, להתנהגויות הפוגעניות, לחוסר הסבלנות או להתעלמות, והם בסופו של דבר היחידים שנאלצים להתמודד עם המאפיינים האוטיסטיים שלהם.
הדבר הכי מאתגר עבור אנשים עם הפרעת תקשורת הוא אינטראקציה חברתית, כך שכאשר הם נמצאים בבית, הם זקוקים למרחב של שקט שיאפשר להם להיטען באנרגיות מחודשות. אבל מובן מאליו שגם בת הזוג וגם הילדים רוצים וזכאים לקבל מהם תשומת לב והתייחסות חיובית וכמובן שמגיע להם לקבל יחס טוב ומכבד.
נשים לפעמים מייחלות לכך שבן הזוג יעטה איזו מסכה גם בשבילן ויחזור להפגין כלפיהן את אותן התנהגויות שאפיינו אותו בתחילת הקשר הזוגי, כשהוא חיזר אחריהן והתאמץ להרשים אותן בכל דרך אפשרית. וכן, גם אם יש לו הפרעת תקשורת, הוא בהחלט יכול לעשות מאמץ, להפגין איפוק, ולהשקיע במערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.
זה אמנם מצריך עבודה, אבל בת הזוג והילדים לא פחות חשובים מכל האנשים האחרים שלכבודם הוא עוטה מסכות, אלא הרבה יותר.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אם את מרגישה מבולבלת,
או רוצה לצאת לדרך של שינוי, אבל לא מעזה לעשות את הצעד הראשון,
אשמח לשוחח אתך.
ד”ר פנינה ארד: 0507865822
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.
אל תישארי לבד עם הדמות שמאחורי המסכה.
מגיעה לך זוגיות בריאה ומאושרת.
חג פורים שמח!