יוצא לי לפגוש לא מעט נשים שנהנות משפע חומרי בחיי הנישואים שלהן. בן זוגן מפנק אותן במתנות יקרות. יש להן אוסף נכבד של בשמים, תכשיטים ובגדים. יש להן בית גדול ויפה והן גם יוצאות לעיתים קרובות לחופשות בארץ ובחו”ל. אבל למרות כל השפע הזה, הן מרגישות אומללות ובודדות בזוגיות שלהן.
בן זוגן עסוק עד מעל הראש בעבודה, בתחביבים או בתחומי העניין שלו. משפחתו נמצאת אי שם בתחתית סדר העדיפויות שלו. הוא אומנם דואג שלא יחסר כלום בבית, אבל בעיניו, בזה מסתכם תפקידו בתור בעל ובתור אבא. הוא נוהג להצהיר בפני כל שהמשפחה היא הדבר החשוב לו ביותר, ובהרבה מקרים- גם מתכוון לזה, אבל בפועל, הוא לא מפנה זמן עבור אשתו וילדיו.
כשמישהי חדשה מגיעה אליי לקליניקה ומתארת לי את עצמה במילים: “אני חיה כמו מלכה”, אני מודה שאני אוטומטית מצטמררת ומנחשת את הכיוון שאליו היא עומדת להמשיך בדבריה. אני כבר יודעת שגם אם היא חיה ברווחה כלכלית וגם אם ביתה נראה כמו ארמון, היא ממש לא מרגישה כמו מלכה בתוכו. ולא רק שחייה רחוקים מלהיות חיים של מלכה, אלא שלא פעם, היא גם קורבן להתעללות מתמשכת.
לעיתים, לוקח לנשים שנים רבות להבין שמשהו חריג מתרחש במערכת היחסים הזוגית שלהן. הן חוות בלבול מאוד גדול, במיוחד כאשר אנשים בסביבתן הקרובה לא מבינים מה כל כך קשה להן ועל מה הן מתלוננות. בן הזוג מזכיר להן פעם אחר פעם שהוא דואג לספק להן את כל מבוקשן, ומאשים אותן בכך שהן פשוט לא מרוצות מכלום. חברותיהן הטובות לא מבינות מה כל כך רע להן, ולפעמים נראה שהן אפילו קצת מקנאות. גם הן הרי מתלוננות מדי פעם בדיוק על אותם הדברים, מרגישות שעיקר העול הביתי נופל על כתפיהן ושבן הזוג לא מבין ולא רואה אותן. גם הן כועסות על חלוקת תפקידים לא הוגנת וכורעות תחת העומס כשהן מג’נגלות בין העבודה, הבית והילדים. כך שזה ממש לא מפתיע שבמרוצת הזמן, נשים מתחילות להאמין שהן אלו שמגזימות ומצפות ליותר מדיי מבן הזוג שלהן, שככה זה אצל כולם.
הרי בסך הכול, יש להן בעל טוב ונאמן שעובד קשה ומרוויח מצוין, יש להן בית מקסים וילדים נפלאים. אז מה עוד הן רוצות?
מה שאותן נשים לא תמיד מצליחות להסביר במילים, זה את חוסר התקשורת הקיצוני שאתו הן מתמודדות, את השקט שאפשר לחתוך בסכין, את חוסר העניין ואת חוסר המעורבות של בן הזוג בחייהן ובחיי הילדים. הן מתקשות להסביר את הניתוק של בן הזוג שחי בתוך בועה משלו, את המבט החלול שלו, את היעדרו המוחלט של זמן איכות זוגי או משפחתי. הן מתקשות לתאר את הבדידות שלהן, את החסך הרגשי העצום שאתו הן מתמודדות, את החיים כשהם נעדרי חום, מגע או אהבה.
בחלק מהמקרים, הן מתביישות לספר לחברותיהן על היחס הפוגעני שהן מקבלות מבן הזוג שלהן, המילים המקטינות, תנועות היד המזלזלות, הבדיחות שנעשות על חשבונן וכבר מזמן לא מצחיקות אותן. הן מתביישות לספר על אלימות מילולית שמופנית כלפיהן, על כפייה מינית או על החלטות שמתקבלות באופן חד-צדדי, מבלי להתייעץ איתן ולעיתים אף ללא ידיעתן.
חלקן נאלצות לתת דין וחשבון לבן הזוג על כל יציאה שלהן מהבית, להסביר למה היא נחוצה. הן צריכות להיאבק על זכותן להיפגש עם חברות או עם בני משפחה אהובים ולפעמים גם על זכותן לצאת ולעבוד מחוץ לבית.
ישנן נשים הסובלות מאלימות כלכלית, נאלצות לקבל את אישורו של בן הזוג לגבי כל הוצאה כספית שלהן. לחלקן אין גישה לחשבון הבנק, אין להן אפילו כרטיס אשראי או פנקס צ’קים משלהן. חלקן מקבלות מבן הזוג כסף מזומן, מעין הקצבה חודשית, בדיוק באותו האופן שבו ילדים מקבלים את דמי הכיס שלהם מהוריהם…
אנשים עם הפרעת תקשורת מרוכזים בעצמם, ממוקדים ברצונותיהם, בצרכים ובחרדות שלהם. הם מתקשים לראות ולהבין את הצרכים של בת הזוג ואת נקודת המבט שלה. בהרבה מהמקרים האלו, הם באמת אוהבים את בת הזוג ודואגים לה, ופשוט משוכנעים שהם יודעים יותר טוב ממנה מה היא רוצה ומה היא צריכה…
אני מניחה שהפנטזיה להיות מלכה קוסמת לנשים רבות. המקור שלה כנראה טמון אי שם בעבר הרחוק, בסיפורי האגדות שעליהם גדלנו כולנו בתור ילדות קטנות. כמובן שתמיד היה בסיפורים האלו גם איזה נסיך או אביר על סוס לבן שהציל עלמה במצוקה, או מלך שמצא את האחת והיחידה, התאהב בה ורצה להכתיר אותה למלכה.
אבל מאז תקופת הילדות התמימה עבר הרבה זמן. רובנו התבגרנו, החכמנו ולמדנו בדרך הקשה שנסיכים ואבירים קיימים רק בעולם האגדות. ולמי שעדיין מחכה לאחד שיכתיר אותה בתור מלכה, או מאוכזבת מהאחד שהבטיח להפוך אותה למלכה ולא קיים – הגיע הזמן להתעורר למציאות.
אף אחד לא יכול להפוך אותך למלכה, ומי שנראה כאילו הוא יכול, עשוי באותה מהירות שבה הוא הניח לראשך את הכתר, להסיר אותו ממך. כשהוא זה שהופך אותך למלכה, הכוח הוא כולו שלו, להמליך ולקחת ממך את המלוכה.
זה כמובן לא אומר שאת צריכה לוותר על המלוכה, אלא פשוט להבין שרק את יכולה להפוך את עצמך למלכה באמת. והכוונה היא לא להיות מלכה ליום אחד בתאריך סמלי כמו יום האישה למשל, או עם כתר על הראש ושרביט ביד במסיבת פורים ססגונית, אלא לאמץ לעצמך אורח חיים שבו תרגישי כמו מלכה.
לחיות כמו מלכה זה אומר לדאוג לעצמך, לשים בראש סדר העדיפויות שלך את הבריאות הפיזית והנפשית שלך. זה אומר לספק מענה לצרכים הגופניים והרגשיים שלך, לתת מקום לשאיפות ולחלומות שלך, לטפח את הכישורים האישיים שלך ולאפשר לעצמך התפתחות אישית ומקצועית.
להיות מלכה זה אומר ליהנות מעצמאות כלכלית, מהחופש לעבוד, ללמוד ולהעשיר את ידיעותייך, להיפגש עם מי שאת רוצה מתי שאת רוצה. זה גם אומר למצוא זמן פנוי לבילוי, למנוחה, לפעילות גופנית, לתחביב אהוב ולכל דבר אחר שאת רוצה לעשות.
אל תאפשרי לאף אחד לפגוע בך, לרמוס את כבודך או להגביל את החופש שלך. זכותך המלאה לעצור באסרטיביות כל גילוי של יחס מזלזל המופנה כלפייך ולשמור על הגבולות שלך. לקבל יחס מכבד זו אגב זכות בסיסית של כל אדם וכמובן של כל אישה, לא רק של מלכה.
בקיצור, את הופכת למלכה ברגע שאת מחליטה לתת לעצמך את שרביט המלוכה ומעניקה לעצמך באהבה את החופש לנווט את חייך לכיוון שאת רוצה, להקשיב ללב שלך, להקיף את עצמך באנשים שרוצים בטובתך ולחלוק את חייך עם בן זוג שמאפשר לך להמשיך להיות המלכה שאת.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
הספר במבצע של 25% הנחה לרגל יום האישה!
יום האישה שמח!
אשמח ללוות אותך בדרך לשינוי,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.