אנשים שחווים קשיים קיצוניים בזוגיות מייחלים לפעמים לאיזה נס. מצפים שבן או בת הזוג ישתנו פתאום לטובה. שתכונות מאתגרות שלהם, הרגלים מעצבנים או התנהגויות פוגעניות פשוט ייעלמו מעצמם, באורח פלא. הם מקווים שמערכת היחסים תהפוך להיות מלאת אהבה, תשוקה ורומנטיקה, מבלי שהם יצטרכו לעשות שום דבר כדי שזה יקרה. הם היו רוצים שהתקשורת הזוגית תהפוך לקלה וזורמת. שהקשר יחזור להיות כמו פעם, או כמו שהיה בהתחלה.
יש משהו מאוד מפתה וקוסם באמונה בניסים, במחשבה שאיזושהי התערבות אלוהית או על-טבעית תעזור לנו לייצר את המציאות הרצויה לנו. וניסים לפעמים מתרחשים. אנחנו שומעים לא פעם על חולים במחלות סופניות שנרפאו כנגד כל הסיכויים, על אנשים שזכו בלוטו או בפיס בסכומים דמיוניים, וגם על אנשים ששרדו וניצלו באורח נס מתאונות או אסונות טבע קטלניים.
אבל ישנם ניסים שכדאי מאוד לעזור להם להתרחש. קשיים בזוגיות לרוב לא נעלמים או נפתרים מעצמם. להפך. הזמן שעובר בדרך כלל מחמיר את המצב. בני זוג שמתמודדים עם זוגיות מאתגרת לאורך זמן, מבלי לפתור את המחלוקות שלהם, או מבלי ללמוד לתקשר באופן יעיל אחד עם השני, צוברים כעס רב ותסכול, מתרחקים בסופו של דבר זה מזו ומאבדים את האהבה שלהם.
כל מערכת יחסים זוגית דורשת תחזוקה שוטפת. השקעה של זמן ומאמץ, נתינה והתחשבות באחר. הדברים האלו מהווים אתגר עבור כל הזוגות, ומהווים לא פעם מכשול בלתי עביר כשקיימת ברקע הפרעת תקשורת אצל אחד מבני הזוג, במיוחד, כשאף אחד מהם לא מודע לקיומה. ציפיות נשיות כמו – שבן הזוג יבין את הרמזים לבד, שיידע כיצד נכון וראוי להגיב בסיטואציות מסוימות, שיהיה אמפתי ותומך במצבי קושי ומשבר, מובילות לעיתים תכופות לאכזבות חוזרות ונשנות מצדה של בת הזוג, לתחושה שהוא לא אוהב אותה יותר, או שכבר לא אכפת לו ממנה.
הפרעת תקשורת היא מולדת ותורשתית. אנשים על הרצף האוטיסטי מתקשים להביע את רגשותיהם ולהכיל רגשות של אחרים. יש להם קושי נוירולוגי לראות את האחר. הם נוטים להיות ממוקדים בעצמם ובצרכים שלהם. לשקוע בעבודה, בתחביב או בתחום עניין שלהם, פעמים רבות, גם על חשבון זמן זוגי ומשפחתי. במרבית המקרים, הם מתקשים להבין מה לא בסדר בהתנהלותם ועל מה בת הזוג שלהם מתלוננת.
הזוגות האלו לרוב לא מצליחים לנהל שיחות יעילות ולפתור את המחלוקות ביניהם. שיחה עלולה להגיע מהר מאוד לכדי פיצוץ, להתפרצויות זעם או לשתיקה והסתגרות מצד אחד מבני הזוג. שניהם עשויים למצוא את עצמם מהלכים על ביצים ונמנעים מלחזור ולדבר על הנושא הטעון, מה שמשאיר אותו מטואטא מתחת לשטיח, עד הפעם הבאה שנתקלים בו.
הרבה נשים וזוגות על הרצף מוצאים את עצמם מחפשים עזרה נואשות, מנסים בכל פעם שיטה טיפולית אחרת, נודדים בין מטפלים ויועצים זוגיים, לעיתים, מבלי שאף אחד מאנשי המקצוע הפוגשים אותם מזהה את המאפיינים של הפרעת התקשורת שנמצאת ברקע, אצל אחד מהם או שניהם, ומשפיעה על כל מה שקורה במערכת היחסים הזוגית שלהם.
עצם המודעות לכך שמדובר בהפרעת תקשורת, הוא השלב הראשון בדרך לשינוי. הזוגות האלו זקוקים יותר מכול לכלים מובנים ומותאמים להפרעת התקשורת. וגם כשיקבלו אותם, הם יצטרכו לתרגל, עד שהכלים האלו ייטמעו ויהפכו לחלק משגרת יומם. זה כרוך בהשקעה של זמן ומאמץ מצד שניהם. לצערי, אני לא מכירה ניסים שיכולים לסייע, אלא רק עבודה והתמדה.
כשאחד מבני הזוג לא מוכן לעשות את העבודה, רואים את זה מאוד מהר, תוך מספר קטן של פגישות. קשה לי להבין את זה, אבל לפעמים, יוצא לי לפגוש זוגות שהיו שנים בטיפולים זוגיים שלא קידמו אותם יותר מדיי. המבחן הפשוט הוא מבחן התוצאה, ואם לא רואים שינויים במציאות היום יומית, אז אין טעם להמשיך בטיפול. נכון שתהליך זוגי כשמו כן הוא – תהליך. אין כאן קסמים. אבל לפחות את התזוזה לכיוון של שינוי חיובי, אם יש כזו, אפשר להרגיש במהירות.
אחד הדברים שחשוב לדעת הוא שכאשר מדובר בהפרעת תקשורת, ישנם דברים שניתנים לשינוי וישנם כאלו שלא. ואיתם, יהיה צורך ללמוד לחיות בשלום. למרבה הצער, עדיין לא המציאו את כדור הפלא שיפרוץ את המוגבלות הנוירולוגית, אבל ניתן בהחלט לעקוף את המכשול הנוירולוגי באמצעות למידה ואימון. לרוב, אנשים בתפקוד גבוה על הרצף הם מאוד אינטליגנטים, כך שבדיוק כפי שהם מסוגלים ללמוד כל דבר אחר שהם רוצים ללמוד, הם יכולים ללמוד גם מיומנויות תקשורתיות וחברתיות חדשות.
פעמים רבות, נשים מתקשות לקבל את זה שחלק מהדברים שאמורים להתרחש בטבעיות במערכת יחסים זוגית, לא יקרו אצלן בזוגיות באופן ספונטני. שיהיה צורך להכיר בחשיבותם, להתכוונן אליהם, ללמוד אותם, לתרגל, לתכנן ולהכניס ללו”ז היומי והשבועי.
מה שהן לא תמיד מבינות, זה שמה שנראה להן הכי פשוט וטריוויאלי, דורש לא פעם מאמץ מאוד גדול מצד בן הזוג שלהן. וזה שהוא מוכן לעשות את המאמץ הזה בשבילן ובשביל המשפחה – לא מובן מאליו בכלל וראוי להערכה.
כדי שיתרחש הנס ומערכת היחסים הזוגית תעלה על דרך המלך, שני בני הזוג צריכים לתת קדימות לקשר הזוגי, ללמוד כלים תקשורתיים חדשים ולתרגל אותם בסבלנות, עד שיהפכו להרגל. אם אכן מדובר בהפרעת תקשורת, כדאי מאוד להבין קודם כל במה מדובר ועם מה בדיוק מתמודדים.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח ללוות אתכם בדרך לשינוי ולעזור לכם לחולל ניסים בחייכם,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.
חג חנוכה שמח!