חלק מהנשים שאני פוגשת אצלי בקליניקה מספרות לי בשעשוע על ההתנהגות הרובוטית של בן הזוג שלהן, על הטקסיות שבה הוא מבצע דברים מסוימים בדיוק באותו האופן, על ההקפדה היתרה שלו על סדר כזה או אחר של הכנסת הכלים למדיח, קיפול הבגדים וכדומה. את חלקן, הדברים האלו כבר מזמן לא מצחיקים.
אני שומעת מהן משפטים כמו:
“לפעמים אני מרגישה שאני נשואה לרובוט משוכלל. בן הזוג שלי אמנם יעשה מה שאני אגיד לו, אבל אני צריכה להקפיד לבקש ממנו דברים באופן מאוד ברור, אחרת הם לא יתבצעו”.
“בעלי מקפיד באדיקות על אותה שגרה כל יום. הכול נראה בדיוק אותו הדבר. יש לו סידרה של פעולות שהוא חייב לבצע אחת אחרי השנייה וקשה לו מאוד להתמודד אפילו עם הפרעה קלה בשגרה שלו. אני פשוט משתגעת מזה”.
“לבן הזוג שלי אין סבלנות להקשיב לי. הוא רוצה שאגיד לו רק את השורה התחתונה. הוא עצמו מדבר בצורה תבניתית ומונוטונית, הכול אצלו צריך להיות קצר ולעניין. לפעמים הוא פשוט נשמע לי כמו איזה רובוט”.
“הוא מנתח כל דבר בצורה קרה ושכלתנית ולא מוכן להתייחס לדברים שלא נשמעים לו רציונאליים. יש לו הבעת פנים אטומה שבלתי אפשרי לפענח. קשה לי מאוד לזהות מה הוא מרגיש”.
“בן הזוג שלי נמנע מלדבר על רגשות והוא גם לא מראה את הרגשות שלו כלפיי. אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל אני לא זוכרת מתי שמעתי את זה ממנו בפעם האחרונה”…
בין אם הן עדיין צוחקות על ההתנהגות הרובוטית של בן הזוג ובין אם כבר מזמן נגמרה להן הסבלנות כלפיה, הנשים האלו לרוב אינן מעלות על דעתן שדפוסי ההתנהגות האלה הם בעצם מאפיינים של הפרעת תקשורת – אוטיזם בתפקוד גבוה שמעולם לא אובחן אצל בן זוגן.
לא תמיד מדובר בהתנהגויות שבולטות לעין בתחילת הקשר הזוגי, וגם כאשר נחשפים לחלק ניכר מהמאפיינים האלו בתחילת הזוגיות, הנטייה היא לראות אותם באור חיובי, במיוחד כשההתכווננות היא לקשר רציני לטווח ארוך.
פעמים רבות מדובר באנשים חרוצים, משימתיים וממוקדי מטרה שעשויים להצליח מאוד בתחום עיסוקם. הם מגלים אחריות רבה, אוהבים לתכנן הכול מראש ולא להשאיר דברים ליד המקרה. רק בשלב מאוחר יותר של הקשר, נשים רואות שאותם גברים הם בעצם וורקוהולים, שהעבודה אצלם תמיד במקום הראשון ומבינות שהזמן שהם משקיעים בעבודתם בא על חשבון זמן שאמור להיות מוקדש לזוגיות ולבני המשפחה. עם הזמן, הן גם קולטות שאין שום מקום לספונטניות וגמישות במערכת היחסים הזוגית ושקיים קושי רב אצל אותם גברים להתמודד הן עם שינויים והן עם אירועים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים.
לא מעט נשים נמשכות לאינטליגנציה השכלית הגבוהה במיוחד של אותם גברים. בהרבה מהמקרים האלו, אכן מדובר בגאונים ומחוננים, בעלי ידע נרחב, יצירתיות יוצאת דופן וכישורים ייחודיים. מה שכן, כעבור זמן, מתברר שהשיחות המעניינות שנוהלו בתחילת הקשר התמקדו בתחומי עניין ספציפיים ושקשה מאוד לנהל איתם שיחות על תחומים אחרים או אפילו סתם שיחות חולין. אנשים על הרצף האוטיסטי עשויים לגלוש למונולוגים ארוכים כאשר הם מדברים על נושאים שמלהיבים אותם, מבלי להרגיש שהצד השני מאבד עניין, בגלל שעמום, עומס במידע, או שימוש יתר שלהם במושגים טכניים ומקצועיים, שהצד השני אינו מבין.
בנוסף, מסתבר שהרבה מאותם גברים משוכנעים שהם יודעים הכול – טוב יותר מאחרים. קשה מאוד לשנות את דעתם לגבי דברים שהם מאמינים בהם, או עקרונות שהם דבקים בהם. הם נוטים לווכחנות מתישה, כשהם מגייסים לטובתם את הצד הלוגי החזק שלהם. נשים לפעמים מוותרות מראש, כי הן פשוט יודעות שאין להן שום סיכוי לנצח בוויכוח או לשכנע את בן הזוג לשנות את דעתו.
נשים רבות נמשכות לגברים על הרצף האוטיסטי, היות והם משדרים קור רוח, רוגע ויציבות בתחילת הקשר. רק בהמשך, אותן נשים נוכחות לדעת שמאחורי התכונות האלו מסתתרת אטימות רגשית, ולאט לאט, הן מבינות שבמערכת היחסים הזאת, לא רק שבלתי אפשרי לדבר על רגשות, אלא שבן הזוג מתייחס לרגשות בזלזול, או שאינו מייחס להם כלל חשיבות. ברוב המקרים, רק כאשר הן מתמודדות לראשונה עם סיטואציה כזו או אחרת שבה הן מצפות מבן זוגן לתמיכה רגשית, הן מגלות באכזבה שהתמיכה המיוחלת לא תגיע ממנו.
חשוב לי להדגיש שלאנשים על הרצף האוטיסטי יש רגשות, אפילו מאוד עוצמתיים. הקושי שלהם הוא להביע אותם, להכיל רגשות של אנשים אחרים ולהיות אמפתיים כלפיהם. בעוד שחלקם נוטים לכיוון של הימנעות מהבעת רגשות, שתיקות ארוכות וחוסר תקשורת, חלקם נוטים להתפרצויות זעם או בכי חסרות שליטה. ההתנהגויות הקיצוניות האלו, מן הסתם, באות לידי ביטוי בשלבים מתקדמים יותר של הקשר, כאשר בני הזוג נאלצים להתמודד עם מצבי לחץ מאתגרים.
ההקפדה האדוקה של בן הזוג על השיגרה שלו, הטקסיות שבה מתבצעות פעולות שגרתיות על בסיס יומיומי וחוסר היכולת שלו לגלות גמישות, יכולה להוציא נשים מדעתן. אני שומעת מנשים שהעולם יכול להתהפך, אבל הוא יבלה חצי שעה מדי בוקר בשירותים, בדיוק באותה שעה כל יום. הוא לא יזיז שום דבר בלו”ז הקפדני שלו, גם אם הילד קם בבוקר עם חום גבוה, או קרה משהו בבית שמצריך טיפול דחוף. הרבה מהנשים האלו מוצאות את עצמן בלית ברירה מתמודדות לבדן עם עומס כבד של מטלות ותסכול הולך וגובר מכך שהן פשוט לא יכולות לסמוך על בן הזוג שלהן, דווקא כשהן הכי צריכות אותו.
הרבה אנשים על הרצף האוטיסטי יכולים להיות יעילים ביותר בכל מה שקשור לביצוע מטלות טכניות כמו: קניות, הסעות, תיקונים בבית וכדומה. העניין הוא שנשים צריכות לספק להם הוראות הפעלה מאוד ברורות, אחרת הדברים לא יתבצעו. פעמים רבות, הן גם צריכות להזכיר להם שוב ושוב לבצע את מה שהבטיחו לעשות… הן כמובן היו מעדיפות שבני זוגן יגדילו ראש, יבינו לבד מה נדרש ומה מצופה מהם לעשות (בדיוק כפי שהם עושים בעבודתם), אולם כשזה לא קורה, הן מוצאות את עצמן בתפקיד של מנהלות עבודה, מה שגורר לא פעם התנגדות מצד הגברים ומחבל במערכת היחסים הזוגית.
עצם ההבנה שמדובר במאפיינים אוטיסטיים – היא הצעד הראשון בדרך לשינוי!
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לדבר איתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.