בכל מערכת יחסים זוגית ניתן למצוא חילוקי דעות, אי הסכמות ומריבות. זוגיות שבה הכול מושלם ושבה דברים תמיד מתנהלים בצורה הרמונית, לא באמת קיימת במציאות. ההבדל בין מערכת יחסים זוגית מאושרת לבין זוגיות מתסכלת טמון בעיקר באופן שבו בני הזוג מתמודדים עם הפערים ביניהם ובאופן שבו הם מצליחים, או לא מצליחים, להגיע להסכמות ולפתרונות המקובלים על שניהם.
זוגות שבאופן כללי מרוצים ממערכת היחסים שלהם, יודעים באופן אינטואיטיבי שעל מנת לנהל קונפליקטים באופן יעיל, יש צורך לדבר על הנושאים מעוררי המחלוקת. לכן, הם מתמודדים עם קשיים בזוגיות באמצעות תקשורת שהם מנהלים אחד עם השני, תוך שיתוף פעולה מלא. לרוב, שניהם מגלים גמישות ובאים זה לקראת זו, עד שהם מצליחים למצוא פתרונות מספקים לבעיות שאתן הם מתמודדים.
מה שקורה כשלאחד מבני הזוג יש הפרעת תקשורת מאובחנת, או לא מאובחנת, הוא ששיחות על נושאים שלגביהם קיימת אי הסכמה, לא מתקיימות, או שהן מגיעות מהר מאד לכדי ‘פיצוץ’, כך שנוצר מצב של מריבה מתמשכת, שאף פעם לא מסתיימת. בני הזוג לא מצליחים לתקשר אחד עם השני באופן יעיל ובסופו של דבר, הנושאים מעוררי המחלוקת נותרים לא פתורים.
למה זה קורה?
נושאים מעוררי מחלוקת הם ברובם גם נושאים טעונים רגשית וגם כשהם לא, אי ההסכמה כשלעצמה מעוררת רגשות עזים. לאנשים עם הפרעת תקשורת מאוד קשה להתמודד עם רגשותיהם של אחרים ויש להם קושי לווסת את הרגשות שלהם עצמם, כך שהם נוטים להגיב בשתי דרכים אופייניות: התפרצויות זעם או הימנעות מוחלטת. בעוד שבנות הזוג שלהם מעוניינות להמשיך את השיחה במטרה להגיע לאיזושהי הסכמה או פשרה, אנשים עם הפרעת תקשורת מעוניינים לסיים את האינטראקציה כמה שיותר מהר. אז הם יכולים פשוט לקום וללכת, גם בעיצומו של ויכוח סוער. מה שכמובן מרגיז את בת הזוג עוד יותר…
אין כל רע בלעצור ולהפסיק מריבה שמידרדרת לצעקות רמות ולהטחת האשמות הדדית. הרבה פעמים אפילו רצוי להפסיק אותה ולחזור ולדבר על הנושא מאוחר יותר, אחרי שנרגעים. העניין הוא שאנשים עם הפרעת תקשורת לא רוצים לחזור ולדבר על הנושאים מעוררי המחלוקת. הם מעדיפים להתעלם מקיומם. וכמובן שזה שלא מדברים על נושא בעייתי מסוים לא גורם לו להיעלם…
אז אותם נושאים שלא נפתרו צצים ועולים מחדש, פעם אחר פעם, ובעצם יוצרים ריב מתמשך שאף פעם לא באמת נגמר. בן הזוג עם הפרעת התקשורת ממשיך בעקשנות להימנע מלדבר על הנושאים הבעייתיים ומתחמק מהם שוב ושוב, בעוד בת הזוג שלו צוברת עוד ועוד תסכול. בנוסף לרגשות הקשים הנלווים לנושא מעורר המחלוקת, מתווסף אצלה גם כעס על ההימנעות של בן הזוג ועל הסירוב שלו לדבר, וכמובן שכאשר אין תקשורת, גם אין סיכוי להצליח ליישב את הסכסוך או להגיע להבנות.
הקושי של אנשים עם הפרעת תקשורת להתמודד עם קונפליקטים והדפוס ההמנעותי שלהם מחבלים בכל אפשרות של הגעה לפתרונות וגם יוצרים מרחק שהולך וגדל בין שני בני הזוג. ההימנעות הזו יכולה להצטמצם להקשר של שיחה על הנושא מעורר הקונפליקט, ויכולה גם להתרחב ל”ברוגז” ארוך שכולל שתיקה והימנעות מוחלטת מתקשורת עם בת הזוג למשך תקופות זמן ממושכות. ואני פוגשת בקליניקה שלי נשים שמספרות על שתיקות של ימים, שבועות ואפילו חודשים.
אז איך יוצאים מהמבוי הסתום הזה?
לצערי, לא קיימת איזו נוסחת פלא שמאפשרת לעשות את זה באופן חד צדדי, למרות שנשים רבות מחפשות אותה. בין אם תמשיכי לרדוף אחריו ולנסות לדבר איתו, ובין אם תעזבי אותו לנפשו, התוצאה עשויה להיות דומה כשיש לבן הזוג שלך הפרעת תקשורת. זה פשוט לא יעזור, ובמרבית המקרים, לא יוביל לשיחה פרודוקטיבית ולמציאת פתרונות. את כמובן יכולה ליזום פיוס (ויש נשים שעושות את זה במשך שנים, רק כדי לשבור את השתיקות שלו ואת הבדידות הקשה שלהן). וגם אז, ה’שולם’ מחזיק מעמד לזמן קצר, עד הפעם הבאה.
ניהול קונפליקטים יעיל זוהי מיומנות שניתן ללמוד אותה, כמו שניתן ללמוד כל מיומנות אחרת, וגם אנשים עם הפרעת תקשורת יכולים ללמוד את המיומנות הזו. מה שכן- היא מצריכה את שיתוף הפעולה של שני בני הזוג. אחרי ששניהם מבינים ממה נובע הקושי להתמודד עם אי הסכמות ביניהם ומהו דפוס ההתנהגות האופייני של כל אחד מהם כשהם נתקלים בהתנגדות של הצד השני, הם יכולים ללמוד כיצד לתקשר אחד עם השני ביעילות, יכולים ללמוד לעצור את המעגל ההרסני של מריבות שלא מסתיימות ולהגיע להבנות ולפתרונות מוסכמים.
אם הפרטנר שלך לא מוכן לשתף פעולה ואולי גם בכלל לא חושב שיש לכם איזו בעיה רצינית שמצריכה טיפול או עזרה מקצועית, זה משאיר את הכדור לגמרי בידיים שלך. אם את חושדת שקיימת אצלו הפרעת תקשורת, חשוב, קודם כל, שאת תביני במה מדובר ועם מה בדיוק את מתמודדת בזוגיות שלך. ואחר-כך, חשוב שתתחזקי ותקבלי החלטות אמיצות לגבי המשך הקשר. הזמן שעובר לרוב רק גורם לדברים להחמיר, מעמיק את הפערים ומחבל בקשר הזוגי.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
בעקבות המלחמה, יצאתי למבצע “תובנות ברזל”- לפיצוח זוגיות מאתגרת.
זה אומר שאת מקבלת הנחה מאוד משמעותית, של 50%, על הקורס המקוון: “נשים בזוגיות על הרצף” ויכולה לרכוש אותו בעלות של 389 ₪ בלבד.
בתמורה להנחה הזאת – אני מבקשת ממך לתרום, כפי יכולתך, לכל גוף/ ארגון/ עמותה שתבחרי, הפועלים לרווחת חיילי צה”ל ו/או תושבי העוטף.
את התרומה את מעבירה באופן ישיר לאן שבחרת לתרום. אין שום צורך שתדווחי לי למי תרמת ובאיזה סכום. כל תרומה מבורכת!
חשוב לי להדגיש שהגישה לקורס היא ללא הגבלת זמן, כך שגם אם אין לך כרגע פניות, סבלנות, או כוח לצפות בו – הוא יחכה לך!
אשמח לשוחח אתך,
פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.
ד”ר פנינה ארד: 0507865822.