הפרעת תקשורת במסווה של רקע משפחתי ותרבותי שונה בין בני זוג

מפגש בין אנשים המגיעים מתרבויות שונות מלווה לעיתים קרובות בקשיי תקשורת הנובעים משפת אם שונה, מסורות אחרות ומנהגים אחרים. סיטואציות חברתיות שבהם מעורבים אנשים המגיעים מתרבויות שונות, עשויות להתפרש אחרת ולקבל משמעות שונה לחלוטין על ידי כל אחד מהנוכחים.   

במדינת עלייה כמו שלנו, אין מי שלא מכיר עולים חדשים או ותיקים, והרבה מאתנו נולדו להורים שעשו עלייה בשלב זה או אחר של חייהם. כולנו מודעים היטב לעובדה שקיימים הבדלים בין-תרבותיים בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים על פני הגלובוס וכישראלים, מגיל צעיר חונכנו לקלוט עלייה, להתייחס בסלחנות לשיבושי שפה ולעזור לעולים חדשים להתערות בחברה הישראלית ולהבין את הנורמות החברתיות המקומיות.  

יוצא לי לפגוש אצלי בקליניקה לא מעט זוגות מעורבים שבהם אחד מבני הזוג יליד הארץ, ובן הזוג השני נולד בארה”ב, בריטניה, רוסיה, צרפת, ברזיל, ואפילו אוסטרליה. יצא לי לפגוש גם זוגות ששניהם עשו עלייה לישראל, כל אחד מארץ מוצא אחרת ויצא לי גם לקיים מפגשים של ייעוץ זוגי באנגלית, כשאחד מבני הזוג עדיין לא שולט בשפה העברית…   

אהבה כמובן חוצה גבולות וכשרמת הורמוני ההתאהבות נמצאת בשיאה, אהבה גם מצליחה לגשר על הבדלים בין-תרבותיים. מאוד קל לייחס אי הבנות וכשלים תקשורתיים לשפת האם הזרה ולשוני התרבותי בתחילתה של מערכת יחסים מעורבת שכזאת. כל אחד מבני הזוג מבין כי השני גדל במקום אחר ומביא עמו לקשר מנהגים ומאפיינים תרבותיים שונים.

הרבה פעמים, גם זוגות של ‘צברים’ שמשפחות המוצא שלהם הגיעו מאזורים גיאוגרפיים שונים בעולם, מייחסים את דפוסי ההתנהגות של בני זוגם לרקע המשפחתי שלהם ולערכים שעל פיהם הם גודלו וחונכו. כך למשל, אני יכולה לשמוע נשים מתלוננות על ‘המשפחה הפרימיטיבית’ שממנה הגיע הבעל שלהן ועל החינוך השוביניסטי שקיבל בבית הוריו, כמו גם תלונות על ‘המשפחה האריסטוקרטית’ עם גינוני השולחן והנימוס המוגזמים, שלא היו מביישים את בית המלוכה הבריטי…

מה שבעצם קורה אצל הרבה מאוד זוגות שמגיעים אליי, הוא שמאחורי ההבדלים הבין-תרבותיים או הבין- עדתיים, מסתתרת הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת של אחד מבני הזוג. מה שיכול היה להיות מוסבר על ידי אי ידיעת השפה או רקע תרבותי שונה כשבן הזוג היה עולה חדש וצעיר, כבר לא יכול לשמש הסבר הגיוני ורלוונטי אחרי שהוא נמצא בארץ כבר 20 שנה ויותר ושולט היטב ברזי השפה ובנורמות החברתיות. בסופו של דבר, ההבנה הסלחנית כלפי התנהגויות מסוימות של בן הזוג נגמרת, ובאיזשהו שלב, מתחילה לחלחל המודעות לכך שמדובר במשהו שהוא הרבה מעבר לרקע המשפחתי השונה.

כל אחד מאיתנו גדל בבית עם אווירה שונה וחונך אחרת, וכשיש הבדלים בין-תרבותיים מהותיים, אז השוני בולט עוד יותר. ועדיין, הפרעת תקשורת היא מולדת ותורשתית, כך שהגנטיקה משפיעה לא פחות מהמאפיינים התרבותיים ומהחינוך שקבלנו בבית הורינו. וכל הדברים האלו מן הסתם שלובים זה בזה, כי הורים הרי מחנכים את ילדיהם בהתאם לרקע התרבותי שלהם ובהתאם לאופיים ולהעדפותיהם האישיות. כך שקשה לשים את האצבע איפה בדיוק עובר הגבול הדק שבין נורמות חברתיות ותרבותיות, לבין נוירולוגיה מולדת.

אז מה שאני בעצם מנסה לומר הוא שאם אתם מרגישים שקשיי התקשורת שאתם חווים בקשר שלכם קיצוניים, ושאי ההבנות בזוגיות שלכם הם הרבה מעבר למה שיכול להיות מוסבר באמצעות הבדלים בין-תרבותיים או עדתיים למיניהם, אז אתם מן הסתם צודקים. ואם האינטואיציה שלכם זועקת שמשהו מאוד לא תקין מתרחש בקשר הזוגי שלכם, אז תתחילו להקשיב לה. יכול מאוד להיות שמאחורי שפות האם השונות של שניכם ומאחורי הרקע התרבותי השונה שלכם, מסתתרת הפרעת תקשורת שמעולם לא אובחנה.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” מציג לראשונה בשפה העברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות כזאת. הספר כתוב בשפה בהירה ונגישה ומיועד לכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף, להמלצות על הספר ולרכישה במחיר השקה, ניתן להיכנס לדף הספר באתר שלי או לקישור: https://lp.vp4.me/pgpp

 

אשמח לספק מידע נוסף ולענות על שאלות,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

 

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל