כאשר נשים מתמודדות ברמה היומיומית עם טענות כמו: “אני אוכיח לך שאת טועה”, “את משקרת”, או “זה לא נכון באופן עובדתי”, הן מרגישות לא פעם שהן נמצאות בעיצומו של משפט מתמשך. זה מאוד מתסכל כי בן הזוג שלהן, בין אם הוא מרגיש שהוא מותקף או מואשם, ובין אם הוא זה שמבקר או מאשים, לוקח על עצמו גם את תפקיד השופט, בטוח שהוא זה שצודק, ושרק הוא מחזיק בנתונים האמיתיים המסבירים את השתלשלות האירועים שגרמה לריב כזה או אחר.
בחלק מהמקרים האלו, מדובר בעורך דין, או באדם הבקיא במונחים משפטיים ואלו נמצאים אצלו בשימוש גם בעבודתו השוטפת. אולם במקרים רבים אחרים, העיסוק המקצועי של בן הזוג רחוק מעולם החוק והמשפט, כך שלא ניתן לייחס את השימוש בטרמינולוגיה המשפטית להרגל שהוא הביא אתו הביתה מהעבודה, אלא פשוט לחוש צדק מפותח במיוחד ולחתירה, לפעמים אובססיבית, להגיע לאמת האבסולוטית.
עשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים נחשבים כימים של חשבון נפש, אבל יש זוגות שאצלם מונחים כמו: אמת, שקר, צדק, אשמה, עובדות, טענות והוכחות, נוכחים בשיח הזוגי השגרתי לאורך השנה כולה ושכובד משקלם משפיע על כל מה שקורה במערכת היחסים הזוגית שלהם.
לפעמים, כשהזוגות האלו מגיעים אליי, הם מצפים ממני שאקח על עצמי את תפקיד השופטת ואפסוק פעם אחת ולתמיד מי צודק/ מי אשם/ מי זכאי, וקצת מתאכזבים כשאני אומרת להם שאין לי שום כוונה להיכנס לתפקיד הזה, לפסוק מי דובר אמת ומי דובר שקר, כי אנחנו לא נמצאים בבית- משפט וכי אי אפשר לנהל זוגיות בצורה כזאת. הם גם לא אוהבים לשמוע שזה פחות משנה מי מדייק בעובדות יותר ומי פחות וכי מה שבאמת חשוב, הוא התחושה האישית הסובייקטיבית של כל אחד מהם, ולכן מבחינתי, שניהם דוברי אמת, כי כל אחד מספר את הסיפור שלו מתוך נקודת המבט הייחודית שלו, את האמת שלו, כפי שהוא חווה אותה.
פעמים רבות, שני בני הזוג מתקשים תחילה להבין איך זה ייתכן שלמרות שאף אחד מהם לא משקר, כל אחד מהם רואה את המציאות אחרת, שיש להם שני סיפורים כל כך שונים. הם מופתעים לגלות שבני הזוג שלהם מפרשים את מעשיהם או את הדברים שהם אמרו באופן מעוות, או פשוט, אחר לגמרי ממה שהם התכוונו לומר או לעשות. זה בולט במיוחד במקרים שבהם מאחורי הקשיים בזוגיות, הכעסים והמריבות, מסתתרת הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת אצל אחד מבני הזוג ולפעמים אפילו אצל שניהם.
הפרעת תקשורת פוגעת ביכולת לראות את הצד השני, להכיל ולקבל עמדות ודעות שונות משלנו, לנהל תקשורת אפקטיבית ולפתור קונפליקטים באופן יעיל. אנשים עם הפרעת תקשורת מתאפיינים בנוקשות מאוד גדולה והרבה פעמים בטוחים שישנה רק דרך אחת טובה לפתור בעיות- הדרך שלהם. הם נוטים להיצמד לעובדות, לראות את המציאות בקיצוניות של שחור-לבן, מתקשים להתמודד עם מסרים מעורפלים או רגשיים. פעמים רבות הם נצמדים לשגרה נוקשה וקשה להם לצאת ממנה ולגלות גמישות. הם לרוב מתנגדים לזרום עם שינויים של הרגע האחרון בתוכניות שנקבעו מראש וכועסים אם בני הזוג שלהם משנים את דעתם, אחרי שכבר הביעו אותה.
כאשר כל אחד מבני הזוג מגיע במהירות לפרשנות משלו לגבי הכוונה המסתתרת מאחורי מעשים או דברים שנאמרים על ידי השני, הדרך לכעוס או להיפגע קצרה מאוד, וגם הדרך להגיב בצורה פוגענית כלפי האחר. כאשר אחד מבני הזוג כל כך בטוח בצדקתו, אין מצב שהוא יקשיב באמת לצד השני, מתוך ניסיון להבין. וגם אם יקשיב ויגיב, סביר להניח שהוא פשוט ימשיך להביא עוד ועוד טיעונים, שיהיו מאוד הגיוניים בעיניו, ושיתמכו בדעתו או בעמדתו, עד שיתיש את האחר, שלפעמים יודה שטעה, רק כי נגמר לו הכוח להתווכח.
אנשים עם הפרעת תקשורת נוטים להיצמד לתוכן המילולי של הדברים הנאמרים ולא תמיד מצליחים לזהות את המסרים הבלתי מילוליים המלווים את הנאמר, את טון הדיבור, את הבעות הפנים, את הכוונה הנסתרת, שהיא לפעמים הפוכה לגמרי מהמילים הנאמרות. סגנון החשיבה של אנשים עם הפרעת תקשורת הוא לוגי באופן קיצוני. הם מנתחים דברים בעיקר באמצעות ההיגיון שלהם והם מאוד מחושבים. לרוע המזל, הם נמשכים לבנות זוג שסגנון החשיבה שלהן נוטה לקיצוניות השנייה, ושאצלן, האינטואיציות והרגשות עובדים שעות נוספות… ההתנגשות בין שני סגנונות החשיבה השונים האלו היא בלתי נמנעת ומה שמחמיר את עוצמת ההתנגשות הוא שאנשים עם הפרעת תקשורת משוכנעים כי סגנון החשיבה הלוגי וההגיוני שלהם טוב יותר מהישענות על הרגש, כך שהם נוטים להקרין את תחושת העליונות שלהם.
הרבה מהנשים הנמצאות בזוגיות כזאת מתחילות עם הזמן לפקפק בעצמן ובתחושות האוטנטיות שלהן. לאט לאט הן מאבדות את הביטחון העצמי שלהן, מפסיקות לסמוך על כושר השיפוט שלהן ומרגישות כל כך מבולבלות, שלפעמים הן אפילו חוששות שהן מאבדות את השפיות שלהן. יוצא לי לפגוש בקליניקה לא מעט נשים שלא מפסיקות לשאול אותי- את בטוחה שאני נורמאלית? ואולי הוא צודק כשהוא אומר לי שאני לא חושבת בהיגיון, ושאני אימפולסיבית? ואולי הוא יודע יותר טוב מה נכון?
אז תני לי לעשות לך קצת סדר. גם אם בן הזוג שלך הוא גאון, כמו הרבה אנשים עם הפרעת תקשורת שהאינטליגנציה השכלית שלהם גבוהה מהממוצע, זה שהוא שולט בשפות תכנות, או יודע לפתור בעיות מתמטיות סבוכות, שסביר להניח שבחיים לא תדעי לפתור, או להמציא פטנטים, או להלחין מוזיקה בכישרון רב, לא אומר שהוא מבין או יודע יותר טוב ממך מה נכון לעשות בסוגיות המהוות אצלכם כר לחיכוכים יומיומיים. להפך, סביר להניח שהוא מבין את המצב הרבה פחות טוב ממך ושהאינטליגנציה הרגשית שלו הרבה יותר נמוכה משלך.
לנשים קשה לתפוס שבכל אותם מקרים, די בנאליים, שבהם בן הזוג היה אמור לפי הבנתן לדעת לבד מה נכון לעשות או לומר, הוא באמת לא יודע. זה אכן מאוד מבלבל, במיוחד אם מדובר בבן זוג אינטליגנטי, שמצליח מאוד בעבודתו ואף מגיע בה להישגים מרשימים. עדיין, ברוב המקרים, מאחורי אותה התנהגות שאותה הן מפרשות כחוסר אכפתיות, קור וריחוק, מסתתרים חוסר הבנה של הסיטואציה ואי ידיעה איך רצוי להגיב באותו הרגע, מה בת הזוג שלהם צריכה מהם ומה יעזור לה.
“אז למה היא מתכוונת כשהיא אומרת תעזוב אותי עכשיו בשקט”? שואל אותי ר’ בחוסר אונים. התשובה אכן מורכבת. לפעמים נ’ באמת מתכוונת שהוא יניח לה. לפעמים היא דווקא רוצה שהוא יישאר איתה וייתן לה חיבוק. לפעמים היא רוצה שהוא יפסיק את מה שהוא עושה באותו רגע ויהיה נחמד יותר אליה. אם ר’ לא ישאל את נ’ למה בדיוק היא מתכוונת, סביר להניח שהוא לא יידע. ואם נ’ לא תגיד לו באופן ברור ומפורש מה היא באמת רוצה, היא כנראה לא תקבל את זה ממנו, גם אם הוא מאוד רוצה להיות שם בשבילה וגם אם לדעתה, הוא היה צריך להבין בעצמו מה לעשות. אז נכון שר’ הוא מהנדס אלקטרוניקה מוכשר ומוערך מאוד בחברה היוקרתית שבה הוא עובד. נכון שהוא מוצא פתרונות לבעיות מורכבות במסגרת העבודה שלו. ובכל זאת, את הדברים הפשוטים האלו, הוא מתקשה להבין, כי קיימת אצלו לקות נוירולוגית שלרוב, שני בני הזוג לא מודעים לקיומה.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
קצרים בתקשורת גורמים לוויכוחים ולמריבות, מעכירים את האווירה בבית ומשפיעים לרעה על כל בני המשפחה. תקשורת טובה היא אחד מאבני היסוד המרכזיים של זוגיות טובה ומספקת וחשוב בכל מערכת יחסים זוגית ללמוד לתקשר ביעילות, להימנע ככל האפשר מעימותים וללמוד כיצד ניתן לצאת מהם מחוזקים, גם כשהם בכל זאת מתרחשים. חשוב גם להתייחס ברצינות לבעיות שמתעוררות בקשר במקום לטאטא אותן מתחת לשטיח בתקווה שהן ייעלמו. זה לא יקרה. אותן בעיות פשוט יצוצו שוב, בכל פעם מחדש, ולמרבה הצער, בעוצמה רבה יותר.
תהליך של יעוץ זוגי הוא לא פשוט בכלל, על אחת כמה וכמה כאשר לאחד מבני הזוג יש הפרעת תקשורת מאובחנת, או בלתי מאובחנת ברקע. בתהליך של עבודה זוגית, שני בני הזוג לומדים לקחת אחריות על התנהגותם, להרגיע את עצמם ולדבר בצורה מכבדת, גם כשהם מתמודדים עם תחושות קשות, גם כשהם כועסים. הם לומדים להקשיב אחד לשני, לשאול שאלות, להסביר למה הם התכוונו ולוודא שהבינו והובנו. הם לומדים כיצד להמשיך ולתקשר גם כשיש ביניהם אי הסכמות וגם כשהם מחזיקים בדעות שונות.
אשמח לעזור לכם להתמודד באופן יעיל עם קשיי תקשורת בזוגיות שלכם,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.