המלחמה הזאת לא דומה לאף אחד מהמשברים שנאלצנו להתמודד איתם בעבר. הארץ בוערת, הלב דואב, והתחושות קשות מנשוא – הלם וזעזוע עמוק מכל מה שהתחולל, אבל כבד, התמודדות עם מצבי חירום משתנים, דאגה לשלומם של החיילים, הפצועים והחטופים, חשש גדול ממה שעוד עלול לקרות, כעס ורצון בנקמה.
אי הוודאות, רמת הסטרס הגבוהה והצורך לתפקד ולייצר סוג של שיגרה, מביאים רבים מאיתנו לקצה – לתגובות של חוסר סבלנות, לירידה ניכרת ברמת הפעילות, או לחילופין, לפעלתנות יתר.
נשים רבות שבני זוגן גויסו למילואים נשארו לבד, כשהן נאלצות להתמודד עם דאגה עצומה לשלומם, טיפול ואחריות בלעדית על ביטחונם הפיזי והנפשי של הילדים, ותחזוקה שוטפת של הבית.
אנשים רבים עובדים כרגע מהבית, כשהם נאלצים לתמרן בין הצורך לעבוד ולהתפרנס, לבין הצורך להעסיק ולטפל בילדים הקטנים שאיתם.
רוב המקומות סגורים ויש צורך להקפיד להיות ליד מרחבים מוגנים, כך שאין אפילו לאן ללכת כדי לפרוק קצת מתח, וגם לא ממש בטוח לצאת ולהסתובב בימים אלה בחוץ.
לאף אחד מאיתנו לא פשוט להתמודד עם המציאות הטראומטית, עם החדשות שזורמות ללא הרף, עם השהות הממושכת בבית, יחד עם כל בני המשפחה, או עם הדאגה לכל אלו שלא נמצאים בבית, עם הכורח להתמודד עם מצבי חירום משתנים.
כל הגורמים האלו, כאשר הם משולבים יחדיו בתוך משבר המלחמה הנוכחי, יוצרים עומס עצום שמכביד על המערכת הנפשית והרגשית שלנו ומקצין את התגובות האופייניות של כל אחד מבני הזוג במצבי לחץ ומשבר:
אצל מי שהפתיל היה קצר מאז ומתמיד- הפתיל התקצר עוד יותר.
אצל אנשים חרדתים – הלחץ והחרדה נמצאים עכשיו בשיאם.
אצל אלו שנוטים לשקוע לדכדוך – תחושות קשות של דיכאון מועצמות.
יש מי שלנוכח המצב חווה קיפאון משתק ובהמשך לכך, מצמצם את רמת הפעילות שלו למינימום. לעומת זאת, ישנם אנשים המתמודדים עם המצב בעשייה אינטנסיבית, ברמת פעילות גבוהה של עבודה, התנדבות ונתינה בלתי פוסקת, שעלולה להביא אותם בטווח הארוך יותר לקריסה.
המוחצנים שבינינו ישאפו לדבר כמה שיותר עם אנשים אחרים על המצב, לחלוק את רגשותיהם, לתת פורקן לפחדים, לכעסים, לחששות מהעתיד לבוא, לתת ולקבל תמיכה. המופנמים שבינינו יעדיפו להסתגר ולהתמודד לבדם עם הרגשות הקשים.
לזוגות שבדרך-כלל נהנים מהרמוניה במערכת היחסים הזוגית שלהם, קל יותר להכיל אחד את השני, לתת לגיטימציה לכל אחת מהתגובות האלו, לתמוך זה בזו ובילדים בשעה הקשה הזאת.
אצל אלו המתמודדים עם זוגיות מאתגרת, המצב מורכב יותר.
בהיעדר תקשורת והתעניינות אחד בשני, כל אחד מבני הזוג נשאר לבד עם תחושותיו הקשות.
כאשר אין חלוקת תפקידים הוגנת ואין שיתוף פעולה בין בני הזוג, יתכן והצד שנושא בעיקר הנטל בבית מתפקד בצורה פחות יעילה כרגע, מה שעלול להותיר וואקום במתן מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים של הילדים ובניהול השוטף של הבית.
כאשר בני הזוג רבים בתדירות תכופה, משתמשים בשפה שאינה מכבדת או מגיעים לטונים גבוהים, השהות במרחב הביתי המצומצם עלולה להפוך במהירות לבלתי נסבלת, פוגענית ומאיימת עבור כל בני המשפחה.
אז מה אפשר לעשות כדי לצלוח בשלום זוגיות מאתגרת בימים של מלחמה?
- לבחור בקפידה את המלחמות הביתיות שלנו ולהפגין איפוק, ככל האפשר. זה ממש לא הזמן להעיר על כל דבר שמפריע לנו, אלא רק על מה שממש חייבים.
- לקחת פסק זמן מהסיטואציה כשאנחנו כועסים או מוצפים מדיי. ללכת לחדר אחר, להתמקד בנשימות עמוקות, לעשות משהו שמרגיע אותנו.
- להתמקד באינטרס משותף – שמירה על המוגנות הפיזית והנפשית של הילדים.
- לפרגן בנדיבות לבני הזוג שלנו גם על דברים קטנים שהם עושים לטובת בני הבית והמשפחה. לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולהרבות בחיזוקים חיוביים.
- לגלות חמלה וסלחנות כלפי עצמנו, כלפי בני הזוג וכלפי הילדים, הן לגבי התגובות של כל אחד מאיתנו למצב והן לגבי רמת המסוגלות האישית לתפקד.
- לתת לגיטימציה לדרכי ההתמודדות השונות ולהבין שגם תגובות קיצוניות הן נורמאליות לאור המצב הלא נורמאלי.
- אפשר ורצוי לעשות את ההתאמות הנדרשות למצב ולוותר על כל מה שלא באמת הכרחי לעשות עכשיו.
- להיות מודעים לרמת האנרגיות והכוחות שלנו, לדאוג לספק לעצמנו אוכל מזין, זמן לשינה ומנוחה, לא להתיש את עצמנו בפעילות מסביב לשעון!
- להמעיט בצריכת חדשות ולהרבות בצריכת תכנים קלילים ומהנים.
- לעשות איזושהי פעילות גופנית, גם בבית, במסגרת האפשרויות שלנו. כל פעילות שמעלה את הדופק עוזרת להפגת המתח.
- לפנות לעצמנו זמן לטיפול עצמי ולנצל אותו לעשיית משהו מרגיע: מדיטציה/ דמיון מודרך/ קריאה/ האזנה למוזיקה/ צפייה בסרט או בסדרה.
- להכיר תודה בסוף כל יום על מה שבכל זאת טוב ועובד אצלנו.
חשוב להתאים את רף הציפיות ואת ההתנהלות הזוגית למציאות הכאוטית ולהבין שהמשבר הנוכחי ייאלץ אותנו להתמודד יחד כזוג עם מצבי לחץ ואי וודאות לאורך תקופה ממושכת. כדאי לוותר כרגע על שאיפות יומרניות או על ניסיון למצוא פתרונות לקשיים מהותיים בזוגיות ולהתמקד אך ורק במציאת פתרונות מעשיים לטווח הקצר. זה הזמן להניח בצד את המחלוקות ולעשות תיאום ציפיות מחודש, לפחות לזמן המלחמה.
חשוב גם להכיר בכך שאם בעבר יכולנו לברוח מהתמודדות עם הקשיים בזוגיות למקומות מפלט רבים יותר, הרי שכרגע, לנוכח המצב, אין לאן לברוח. חייבים להתגייס, לעשות מאמץ ולתפקד כצוות, לשים בראש סדר העדיפויות את הצרכים הבטחוניים והנפשיים של בני המשפחה ולתת להם מענה, ככל האפשר.
אפשר ורצוי לראות את המשבר כהזדמנות לעשות תפנית חיובית במערכת היחסים הזוגית, לבחון כיצד ניתן לשתף פעולה אחד עם השני, גם אם זה בלית ברירה אחרת, לעשות מאמץ כדי לתמוך זה בזו ולצאת מחוזקים מהשבר הגדול.
ואם אתם מתקשים לעשות את זה לבד, אשמח לעזור לכם,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.