מענה לארבע הקושיות הנפוצות ביותר של נשים לגבי אוטיזם בזוגיות

איך זה שלא ידעתי ושאף אחד לא זיהה שמדובר במאפיינים אוטיסטיים אצל בן הזוג שלי?

בעבר לא הייתה כלל מודעות לאוטיזם בתפקוד הגבוה שלו. תסמונת ‘אספרגר’ נכנסה לספר האבחנות הפסיכיאטריות רק בשנת 1994. כיום, תסמונת ‘אספרגר’ כבר בכלל לא קיימת כאבחנה בפני עצמה. החל משנת 2013, המאפיינים שלה הפכו להיות חלק מאבחנת הספקטרום האוטיסטי. בגלל ההיסטוריה הזאת, נוצר בעצם מצב שבו הדור המבוגר כלל לא מאובחן, פשוט כי לא הייתה מודעות לקריטריונים האבחנתיים של אוטיזם בתפקוד גבוה לפני שנות התשעים.  ואפילו היום, המודעות לנושא של אוטיזם אצל מבוגרים מאוד נמוכה. בעוד שכן מדברים הרבה על עלייה מטאורית בשיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם, לא מדברים על כך שהסיבה המרכזית לעלייה הזאת, היא לא שפתאום יש יותר ילדים על הרצף האוטיסטי מאשר בעבר, אלא שהיום, בניגוד לעבר, יודעים לאבחן גם ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. עוד דבר ידוע שלא מדברים עליו, הוא שאוטיזם זו תופעה גנטית תורשתית. מסביב לכל ילד שמאובחן כיום, ישנם לפחות 4-5 מבוגרים שלא אובחנו. ואפילו היום, עם כל העלייה במודעות לגבי אבחון של אוטיזם בגיל הרך, ילדים בתפקוד המאוד גבוה לרוב עדיין לא מאובחנים, או מאובחנים באבחנות חלקיות בלבד, כמו קשב וריכוז, לקויות למידה, חרדות, ויסות רגשי וחושי, OCD וכדומה. כל אלו הן הפרעות נלוות מאוד נפוצות לאוטיזם וגם קלות לאבחון. אנשי מקצוע יודעים לזהות ולאבחן אותם, אבל האוטיזם שברקע נותר לרוב סמוי ולא מאובחן.  עצוב, אבל גם בקרב אנשי מקצוע ישנה מודעות מאוד נמוכה לנושא של אוטיזם בתפקוד גבוה, כך שרובם לא יודעים לזהות ולאבחן את המאפיינים, לא אצל ילדים, ובוודאי לא אצל מבוגרים.

 

איך זה שכלפי חוץ וכלפי אנשים אחרים, הכול נראה בסדר?

בניגוד למה שאנחנו רואים בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, מדובר באנשים הנראים רגילים לחלוטין ופעמים רבות, אף עוסקים במקצועות יוקרתיים. אנשים על הרצף האוטיסטי יכולים להיות אנשי הייטק מצליחים, רופאים, יזמים, מנכ”לים של חברות, מרצים באוניברסיטה, רואי חשבון, עורכי דין, אומנים מפורסמים ועוד. לאנשים בתפקוד גבוה על הרצף יש אינטליגנציה שכלית ממוצעת ומעלה. חלקם אפילו גאונים ומחוננים. הם ניחנו ביכולות ובכישורים ייחודיים, בחשיבה יצירתית ובכושר למידה גבוה. במרוצת השנים, הם סיגלו לעצמם אסטרטגיות פיצוי שאפשרו להם להשתלב בסביבתם החברתית בצורה מוצלחת: לעבוד ולהתפרנס, למצוא זוגיות, להקים משפחה. הם למדו ליישם את המיומנויות התקשורתיות והחברתיות המצופות מהם בזירות חייהם השונות, אבל זה גובה מהם מחיר נפשי ודורש השקעה גדולה של אנרגיות ומאמצים מצידם. כשהם חוזרים הביתה אחרי יום העבודה שלהם, הם מתקשים להמשיך “לשחק את המשחק” ומרגישים צורך להתנתק ולהיטען באנרגיות מחודשות, כך שבת הזוג נשארת בסופו של יום לבד, עם אדם מותש שכבר אין לו את הכוח לדבר עם אף אחד. חשוב גם להבין כי התקשורת הרגשית המצופה בקשר זוגי, היא שונה מהתקשורת המנהלתית והעניינית הנדרשת במקום העבודה. הרבה יותר קל ופשוט לדבר על דברים טכניים וקונקרטיים מאשר על רגשות, בוודאי אצל אנשים שהמאפיינים האוטיסטיים שלהם מחבלים ביכולת שלהם לנהל שיח רגשי,  להביע את רגשותיהם, להכיל את רגשות האחר ולהביע אמפתיה. הנטייה שלהם היא להימנע כמה שיותר משיח רגשי, מה שיכול להתבטא בהתקפי זעם קשים, או בשתיקה והסתגרות. כל זה קורה בדרך כלל רק בין דלתיים סגורות. הסביבה לרוב לא נחשפת להתנהגויות הקשות האלו. הסביבה רואה רק את ה”הצגה” המופקת לעיניהם, כך שבת הזוג גם לא זוכה להבנה כאשר היא משתפת את סביבתה הקרובה בקשיים שהיא חווה בזוגיות.

 

אולי בעצם מדובר בנרקיסיזם?

הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אחת ההפרעות הנלוות לאוטיזם. ובכל מקרה, המיקוד בעצמי ובצרכים האישיים הינו מאפיין מרכזי של אוטיזם, גם ללא כותרת רשמית של נרקיסיזם. לאנשים על הרצף האוטיסטי מאוד קשה להביע אמפתיה ולהתחשב בדעות, מחשבות וכוונות של אנשים אחרים, במיוחד כשמדובר בכאלו השונות משלהם. הם נוטים לשים את עצמם, את הצרכים שלהם ואת תחומי העניין שלהם במקום הראשון ולתת להם עדיפות עליונה. נשים שחיות עם בן זוג בעל מאפיינים אוטיסטיים, מרגישות שהן והילדים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות אצל בן הזוג. הן מרגישות שאין להן מקום להשמיע את קולן ולקבל את מה שהן צריכות ורוצות. החלטות מתקבלות במקרים רבים על ידי בן זוגן באופן חד-צדדי, מבלי להתייעץ עימן ומבלי לשתף אותן. במצבי חיים קשים, הן מוצאות את עצמן לא פעם מתמודדות לבד, בלי מישהו שאפשר להישען עליו, לקבל ממנו תמיכה, או לסמוך על העזרה שלו. ההבדל העיקרי בין אוטיזם לבין נרקיסיזם נעוץ בכוונה. אנשים על הרצף האוטיסטי לרוב לא מתכוונים לפגוע בבנות הזוג שלהם, או במשפחה, ולא מודעים לנזקים שהתנהגותם גורמת. הם גם לא מבינים למה הנשים שלהם כל כך כועסות ואומרות שהם אגואיסטים. הם רואים את עצמם כבני זוג טובים וכאבות מסורים ומתקשים להבין מדוע מופנות כלפיהם כל כך הרבה תלונות מצידה של בת הזוג שלהם. חוסר ההבנה של סיטואציות ושל התפקוד הנדרש מהם באותן סיטואציות, הוא הגורם להתנהגויות חסרות הרגישות. נרקיסיסטים לעומת זאת מבינים היטב את הסיטואציה ומה נדרש מהם. הם פשוט בוחרים להתעלם ולדאוג קודם כל לעצמם. כך או אחרת, על פני השטח, ההתנהגויות האנוכיות באות לידי ביטוי באופן דומה, בין אם מדובר באוטיזם, בנרקיסיזם או בשילוב של שניהם גם יחד.  

 

אז מה עושים עם זה?

עצם המודעות לכך שמדובר במאפיינים אוטיסטיים, היא כבר הצעד הראשון בדרך לשינוי. כדאי מאוד ללמוד ולהכיר את הנושא לעומק, להבין במה בדיוק מדובר וכיצד המאפיינים האוטיסטיים משפיעים על כל מה שקורה בקשר הזוגי. חשוב גם להיעזר באנשי מקצוע המיומנים לעבוד עם אנשים על הרצף האוטיסטי ועם שונות נוירולוגית במערכת היחסים הזוגית. מכיוון שמדובר בהפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותית, ישנם כמובן דברים שלא ניתן לשנות. אולם עדיין, אפשר לייצר שינויים מהותיים בקשר ואפשר בכל זאת ליהנות מזוגיות טובה ומספקת, גם עם בן זוג שיש לו מאפיינים אוטיסטיים. מה שכן, אי אפשר לעשות את זה לבד. זה מצריך שיתוף פעולה, עבודה של שני בני הזוג, וכמובן- התייחסות למאפיינים האוטיסטיים הבעייתיים שמחבלים בקשר. כאשר בן הזוג מסרב להיות שותף לתהליך זוגי, עדיין חשוב שנשים תעזורנה לעצמן. נשים הנמצאות בזוגיות כזאת מתמודדות לרוב עם תחושה קשה של בלבול הנובע מהפער הגדול בין מה שהן חוות בין ארבע כותלי ביתן, מול בן הזוג, לבין מה שהסביבה רואה וחווה. בהרבה מקרים, הן שוקעות לדכדוך ולדיכאון, סובלות מבדידות חמורה ומאבדות את הביטחון העצמי שלהן ואת האמונה בעצמן וביכולותיהן. לכן, חשוב קודם כל להבין ולקבל תיקוף לתחושות המבלבלות, להתחזק פיזית ונפשית ולהציב גבולות להתנהגויות פוגעניות בקשר. את כל זה אפשר לעשות לבד. אחרי שעושים את כל זה, אפשר להמשיך הלאה, לאזור את האומץ לקבל החלטות מיטיבות לגבי המשך הקשר הזוגי ולמצוא את הדרך המתאימה ביותר ליהנות מזוגיות מוצלחת ומאושרת.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

 

בעקבות המלחמה, יצאתי למבצע “תובנות ברזל”- לפיצוח זוגיות מאתגרת.

זה אומר שאת מקבלת הנחה מאוד משמעותית, של 50%, על הקורס המקוון: “נשים בזוגיות על הרצף” ויכולה לרכוש אותו בעלות של 389 ₪ בלבד.

בתמורה להנחה הזאת – אני מבקשת ממך לתרום, כפי יכולתך, לכל גוף/ ארגון/ עמותה שתבחרי, הפועלים לרווחת חיילי צה”ל ו/או תושבי העוטף.

את התרומה את מעבירה באופן ישיר לאן שבחרת לתרום. אין שום צורך שתדווחי לי למי תרמת ובאיזה סכום. כל תרומה מבורכת!

חשוב לי להדגיש שהגישה לקורס היא ללא הגבלת זמן, כך שגם אם אין לך כרגע פניות, סבלנות, או כוח לצפות בו – הוא יחכה לך!

 

אשמח לדבר אתך ולענות על שאלות נוספות,

ד”ר פנינה ארד: 0507865822.

פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל