תקשורת הדדית הינה הבסיס ליצירת זוגיות בריאה – כזו שיש בה חיבור רגשי, הבעת חיבה ואהבה, נתינה וקבלה של עזרה ותמיכה רגשית, התייחסות לצרכים השונים של כל אחד מבני הזוג בתוך הקשר וניהול יעיל של קונפליקטים.
חוסר נכונות לתקשר מצד אחד מבני הזוג, או נסיגה מאינטראקציה מבלי להגיע לסיומה, פוגמים באפשרות לנהל משא ומתן לגבי הצרכים של כל אחד מבני הזוג, מחבלים ביכולת לקבל החלטות משותפות וחוסמים את הדרך למציאת פתרונות לבעיות שאיתן בני הזוג מתמודדים.
יש כמה דרכים שבהן אחד מבני הזוג נמנע מתקשורת במערכת יחסים זוגית. זה יכול להיות באמצעות תגובות אגרסיביות המובעות בכעס כמו:
“די!!!/ תעזבי אותי/ אני לא יכול לשמוע אותך יותר/ אי אפשר לקבל קצת שקט בבית הזה?!/ או אמירה ברורה כמו: אני לא רוצה לדבר על זה!”
זה יכול להיות תגובות פסיביות- אגרסיביות המופגנות בחוסר תגובתיות מוחלט לדברים שנאמרים/ חוסר מענה לשאלות/ או פשוט חוסר יוזמה – הוא לא יתחיל לדבר בעצמו, לא ייזום קירבה ולא יביע מחוות של חיבה.
נשים מספרות:
“אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל כבר התרגלתי שהוא לא יוזם שום דבר / אני בדרך-כלל גם לא זוכה לקבל ממנו תגובות לדברים שאני אומרת, או תשובות לשאלות. במקרה הטוב, הוא יגיב בתשובות רובוטיות של: כן/ לא/ לא יודע”.
“בהרבה מקרים, הוא פשוט קם והולך, ככה פתאום, באמצע שיחה. לפעמים הוא ממלמל ‘אני צריך לעשות משהו’, ‘רגע’, או ‘אני תכף חוזר’. אבל הוא לא חוזר. הוא משאיר אותי ככה באוויר, מחכה. הוא בורח למטבח/ לחדר אחר/ או יוצא מהבית”.
בסופו של דבר, בני זוג מוצאים את עצמם בתוך ‘מלכוד 22’.
היא מנסה בכל כוחה לייצר תקשורת: משתפת בחוויות אישיות שלה, מביעה כלפיו חיבה, מתעניינת ושואלת אותו שאלות לגבי היום שלו. ככל שהוא ממעט בדיבור, נמנע מלשתף אותה בחוויות שלו, מספק תשובות לקוניות לשאלות, או לא עונה כלל, היא מגבירה את הניסיונות שלה לתקשר אתו. אבל ככל שהיא מתאמצת יותר- מדברת יותר, שואלת יותר, או מתלוננת לגבי חוסר התגובתיות שלו, הוא מתרחק ומפגין התנהגויות נמנעות בעוצמה גדולה יותר.
הכי קל זה לייחס את הדינמיקה הזוגית הזאת להבדלים המגדריים הקלאסיים והסטריאוטיפיים בין נשים לגברים: ‘נשים אוהבות יותר לדבר, יש להן צורך גדול יותר באינטימיות רגשית ויש להן אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מזו של גברים’… נשים בזוגיות כזאת אכן שומעות פעמים רבות מחברותיהן ש-“כל הגברים הם כאלה, ככה זה אצל כולם, אין מה לעשות…”
אבל חשוב להבין כי כאשר ההימנעות מתקשורת היא קיצונית ומהווה מחסום בלתי עביר לכל ניסיון לנהל שיח רגשי, להגיע להחלטות משותפות, או לפתור מחלוקות- מדובר בבעיה רצינית, כי זה בעצם משאיר את בני הזוג במבוי סתום שאין ממנו פתח יציאה. וסביר גם להניח שהרקע לפערים הגדולים בין בני הזוג, הוא הרבה מעבר להבדלים מגדריים. בהרבה מהמקרים האלו, מאחורי קשיי התקשורת של בני הזוג, מאחורי חוסר התקשורת הקיצוני, מסתתר אוטיזם בתפקוד גבוה, שמעולם לא אובחן, כי בעבר, לא הייתה מודעות לכך.
לאנשים על הרצף האוטיסטי קשה מאוד לנהל תקשורת רגשית. הם מתקשים להביע את רגשותיהם, להכיל את רגשות האחר, להביע אמפתיה. תקשורת רגשית מהווה עבורם אתגר רציני, כך שהנטייה שלהם היא להימנע ממנה. אין להם את הדחף הטבעי לשתף ולחלוק מידע אישי עם בת הזוג שלהם. הם גם לא זקוקים לאינטראקציה מרובה, או להבעות חיבה מרובות כדי להרגיש קירבה רגשית. פעמים רבות, עצם השהייה עם בת הזוג באותו מרחב, מבלי לדבר ומבלי ליצור מגע, מספיקה להם כדי להרגיש חיבור רגשי ואינטימיות.
הלחץ המופעל עליהם מכיוונה של בת הזוג לתקשר, לענות על שאלות, להגיב, דוחק אותם לפינה ויוצר אצלם הצפה רגשית. כאשר הם מרגישים שהם מוצפים, יש להם צורך לברוח בכל דרך אפשרית מהסיטואציה, להתכנס בתוך עצמם או לעסוק בתחביב אהוב.
נשים מדווחות בייאוש:
“הוא יכול להסתגר בחדר העבודה שלו ולבלות שם שעות לבד”.
“הוא משתבלל בתוך הקונכייה שלו ומסוגל לא לדבר אתי ימים שלמים”.
“הוא יכול לשקוע שעות במשחקי מחשב ולא לשים לב לשום דבר שקורה סביבו”.
אנשים על הרצף האוטיסטי צריכים הרבה זמן לבד, כדי להירגע, כדי לעבד את המחשבות שלהם וכדי לעסוק בדברים שמעניינים אותם.
אבל הצורך שלהם בשקט משאיר את בת הזוג לגמרי לבד. ההימנעות שלהם מתקשורת מותירה את בת הזוג במקום של כעס, תסכול, וייאוש. הבריחה שלהם מהתמודדות עם נושאים רגשיים, משאירה את מערכת היחסים הזוגית תקועה במקום של אינטראקציות טכניות ושטחיות.
כאשר מלכוד חוסר התקשורת אינו מטופל בזוגיות, הריחוק בין בני הזוג הולך וגובר עם הזמן, עד שהוא מוביל בסוף לפרידה, לגירושין, או למצב שבו הם ממשיכים לגור יחד כשותפים ומנהלים חיים מקבילים.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לדבר איתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.