“אנשים לא יודעים מה מסתתר מאחורי החיוכים שלי. כולם מכירים אותי בתור אישה שמחה ואופטימית”.
“מבחוץ אנחנו נראים כמו הזוג המושלם, אבל האמת היא שאנחנו מתנהלים כמו שותפים לדירה כבר הרבה מאוד שנים”.
“לא סיפרתי לאף אחד על ההתעללות שאני עוברת. אני מתביישת לספר. וגם אם אספר, לא יאמינו לי. כולם משוכנעים שיש לי בעל מקסים”.
“בן הזוג שלי יכול לדבר ולצחוק עם אנשים אחרים, ורק אתי הוא שותק – לא עונה לשאלות, לא מגיב, ואפילו נרדם לי מול הפרצוף כשאני מדברת אליו”.
“אני מרגישה שתחילת הקשר בינינו הייתה הצגה אחת גדולה מצידו, ואני עכשיו זאת שנדרשת להעמיד פנים ולהמשיך את ההצגה, כאילו שהכול בינינו בסדר”.
כולנו מגיבים בזעזוע עמוק בכל פעם שמתפרסמת בתקשורת ידיעה על אישה שנרצחה על ידי בעלה. אנשים מגיבים בהלם גדול במיוחד כאשר נראה כאילו לא היו לכך כלל סימנים מקדימים, כאשר זה נשמע שבני הזוג ניהלו ביניהם זוגיות טובה ומאושרת.
אנשים נוטים להגיב בהפתעה גדולה כאשר מגיעות לאוזניהם שמועות על אנשים מוכרים, כמו למשל, על השכנה שבגדה בבעלה עם השכן שממול, למרות ששניהם מתחזקים למראית עין משפחות לתפארת ונראים מאושרים בחיי הנישואים שלהם.
אנשים לא פעם נדהמים לגלות שדווקא הזוג המושלם של החבורה מתגרש. התדהמה גדולה במיוחד אם מדובר בזוג שהם מכירים לאורך תקופת זמן ממושכת, זוג שהכול נראה אצלם ורוד ומעורר קנאה. זה לא מסתדר להם עם כך שבני הזוג מעולם לא שיתפו בקשיים בחיי הזוגיות ותמיד שידרו שהכול אצלם בסדר.
אבל האמת היא שהתמונה שמצטיירת כלפי חוץ רחוקה מלשקף את המציאות בכל המקרים האלו.
אמנם לא קיימת זוגיות מושלמת, אבל בני זוג שבסך הכול טוב להם יחד, לא הולכים לרבנות להתגרש. אנשים מאושרים המסופקים מחיי הנישואים שלהם, לרוב לא בוגדים בבני זוגם ככה סתם. אדם שאוהב את אשתו ומרוצה ממערכת היחסים שלו איתה, לא קם פתאום בבוקר בהיר אחד ומחליט לרצוח אותה.
נשים מרגישות היטב כאשר משהו לא תקין מתרחש בזוגיות שלהן וכמובן שהן מרגישות שלא טוב להן בזוגיות. הן לרוב יודעות לזהות אלימות פיזית, אלימות מילולית, או התקפי זעם המופנים כלפיהן מצד בן הזוג. הן חוות בעוצמה רבה את הפחד, את ההשפלה או את העלבון. הן כואבות את ההתעלמות מהן, את המבטים הקשים או את השתיקות הרועמות מצדו. הן מרגישות את הבדידות.
לא תמיד הן יודעות לתת להתנהגויות הפוגעניות שם, אבל התחושה הקשה תמיד נמצאת שם.
מה שקורה בהרבה מאוד מקרים, הוא שנשים נמנעות מלשתף את סביבתן הקרובה במה שעובר עליהן ולעיתים אף עוטות על עצמן מסכה ועושות מאמץ אדיר כדי לשדר עסקים כרגיל. חלקן עושות את זה כל כך טוב, שאף אחד בסביבתן באמת לא יודע ולא חושד שמשהו לא כשורה בזוגיות שלהן.
לפעמים הן מסתירות את הקשיים שהן חוות במערכת היחסים הזוגית מחשש להסב צער לבני משפחה אהובים. לפעמים הן רוצות להימנע מלפגוע בשמו הטוב של בן הזוג. לפעמים הן בטוחות שאף אחד לא יאמין להן.
כאשר מדובר באדם אהוב ומוערך, אדם שהסביבה רואה באור חיובי, אדם שתמיד מפגין כלפיהן יחס טוב ואוהב לעיני אנשים אחרים, הסביבה אכן תתקשה להאמין להן או להבין את חומרת מצבן. לעיתים קרובות, נשים שבכל זאת מעזות לשתף, נתקלות בתגובות של חוסר אמון וחוסר הבנה, ואף בניסיון למזער את הקשיים, מצדם של חברים ובני משפחה.
זה מאוד מבלבל, במיוחד במקרים שבהם קיימת הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת אצל בן הזוג. כלפי חוץ, הוא עשוי להיראות אדם נפלא, שמשפחתו מאוד חשובה עבורו, ולא פעם, דווקא האישה שמעזה להתלונן עליו, עשויה להצטייר כאישה תובענית ותלותית, כזאת שדורשת ממנו יותר מדיי ולא מרוצה מכל מה שכבר יש לה.
כשהן לא מקבלות תיקוף לחוויה שלהן, נשים, במקרים רבים, מתחילות אף הן להאמין שהן אלו שמגזימות, שכל הגברים הם אותו הדבר, שככה זה אצל כולם. וכך הן עלולות למצוא את עצמן חיות שנים רבות בזוגיות מאמללת, עם חסך רגשי גדול ומתמשך, צוברות עוד ועוד תסכול, עד שהן שוקעות לדיכאון, מחליטות לפרק את הנישואים, או נסחפות לתוך רומן סוער.
הרבה מהנשים הסובלות מאלימות מצד בן הזוג פשוט מתביישות לשתף את הסביבה בחוויות הקשות שהן עוברות. הן חוששות שהמקורבים להן יתקשו להבין איך נשים אינטליגנטיות כמותן הסכימו לספוג לאורך זמן יחס שאינו מכבד, איך הן הגיעו למצב שהן קורבן לאלימות.
מעבר לכך, נשים שסובלות מאלימות פסיכולוגית, לא תמיד מבינות שמדובר באלימות, או שלוקח להן הרבה מאוד זמן להבין שבזה מדובר. אלימות כזו יכולה להתבטא באמירות מזלזלות ומקטינות, במבטים מאיימים או ב’ברוגז’ מתמשך. היא יכולה להתבטא בשליטה מוחלטת של בן הזוג על התקציב המשפחתי. היא יכולה להתבטא בצמצום או בהגבלת חופש התנועה שלהן. היא יכולה גם להתבטא בכפייה מינית.
מה שהן בטוח יודעות זה שלא טוב להן.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
ברור לחלוטין שאף אישה לא צריכה לשתף את כל העולם בחייה הפרטיים ובעולמה הפנימי. נשים יכולות לדגמן זוגיות מושלמת אם זה מה שהן רוצות לעשות, לפרסם תמונות משפחתיות מלאות חיוכים מעל דפי הפייסבוק ולבחור בקפידה בפני מי הן רוצות לחשוף את סודותיהן.
אבל אם את נמצאת בזוגיות מאמללת, סובלת מחסך רגשי או מכל סוג של אלימות ולא משתפת איש במצוקה שאת חווה ובקשיים שאיתם את מתמודדת, אין שם אף אחד שיכול להאיר את עינייך, לתת לך נקודות מבט נוספות או לעזור לך לצאת מהמקום החשוך שבו את נמצאת.
זה בסדר גמור אם את לא רוצה שאנשים יידעו, אם את לא רוצה שירכלו עלייך או שירחמו עלייך. מותר לך לעטות על פנייך איזו מסכה שבא לך לעטות, אבל אל תישארי עם המטען הכבד שאת סוחבת לבד. שתפי לפחות בן/ בת משפחה או חברה קרובה אחת. פני לקבל עזרה מקצועית. עשי את הצעד הראשון שלך בדרך לשינוי.
אשמח לשוחח אתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.
חג פורים שמח!