כשבן הזוג שלך מתנהל כמו עוד ילד בבית

נחמד לצחוק עם חברות מדי פעם על זה ש’גברים הם כמו ילדים קטנים’, אבל מי שנשואה לגבר עם הפרעת תקשורת, כבר מזמן לא צוחקת על כך שהגבר שלה מתנהל כמו עוד ילד בבית.

כשהיא אומרת: “יש לי שלושה ילדים, אבל זה מרגיש כמו ארבעה”, היא מתכוונת לזה שהיא לא יכולה לסמוך על בן הזוג שלה, שהוא לא מגלה שום יוזמה או אחריות לגבי הבית או הילדים. היא מתכוונת לזה שעיקר האחריות והנטל הביתי הם עליה. היא מתכוונת לזה שגם כשהיא מבקשת ממנו דברים בצורה יפה ומפורשת, וגם כשהוא מבטיח, היא לא יכולה לבנות עליו שהדברים אכן יתבצעו. היא מתכוונת לזה שאין לה בן זוג שהוא שותף אמיתי לחיים. 

היא יכולה לקבל פתאום טלפון מהגננת ולגלות שאף אחד לא הגיע לאסוף את הילד, למרות שהיא סגרה את הפינה הזאת עם בן הזוג שלה כבר לפני כמה ימים טובים. וזה בסוף עוד יהפוך להיות אשמתה, כי היא לא הזכירה לו את זה…היא יכולה לחזור הביתה בשעה מאוחרת, למצוא את בעלה צופה בטלוויזיה ואת הילדים משתוללים, כאילו אמצע היום. היא עשויה לגלות שהם עדיין לא סיימו להכין את השיעורים שלהם, לא אכלו ארוחת ערב, לא התקלחו ושהכול מחכה לה.

מה שמשגע אותה הכי הרבה זה שכשמדובר בדברים שבאמת חשובים לו, בעבודה שלו, או בכל דבר אחר, הוא דווקא כן יכול להפגין ‘ראש גדול’ וגם אחריות גדולה.

כמובן שלא כל הגברים עם הפרעת תקשורת מתנערים ממחויבויות משפחתיות. חלקם דווקא מאוד מקפידים על זמנים ועל ביצוע המטלות הטכניות שאותן התחייבו לעשות. זה יכול להיות קניות, הסעות, ניקיון, בישול, עזרה בהכנת שיעורים וכו’. הבעיה היא שהנשים מרגישות לא פעם שהן צריכות לתפעל אותם, לתת להם הוראות מדויקות, לנהל את הלו”ז, להיות אחראיות על ההוצאה לפועל של כל מה שאמור להתבצע. זה משאיר את עול האחריות על כתפיהן. זה משאיר את בן הזוג בתפקיד של ילד שמקבל הדרכה לגבי מה צריך לעשות ואיך לעשות את זה ואותן בתפקיד האמא/ המורה/ המטפלת האחראית. לפעמים, כדי לגרום לבן הזוג לעשות משהו, הן צריכות לחזור ולבקש את זה ממנו שוב ושוב, לתת לו הנחיות ברורות ולהזכיר לו את זה כל כך הרבה פעמים, שכבר יותר קל להן לעשות את הדברים בעצמן. 

למה זה קורה?

זה קורה מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא שאנשים עם הפרעת תקשורת מאוד ממוקדים בעצמם, כך שנוצר מצב שבו הם שמים את צרכיהם בעדיפות עליונה ואילו הצרכים של שאר בני המשפחה מקבלים עדיפות משנית.

סיבה נוספת היא שלהרבה מאוד אנשים עם הפרעת תקשורת יש הפרעה נלווית של קשב וריכוז, יש להם קושי עם תפקודים ניהוליים הכוללים התארגנות, נקיטת יוזמה ועמידה בלוחות זמנים, כך שהם נוטים לבצע משימות ביתיות באופן איטי, לשכוח דברים, לדחות מטלות תובעניות ולהתחמק מלקיחת אחריות.

גברים עם הפרעת תקשורת מתקשים להבין את שלבי ההתפתחות הטבעיים של ילדים ואת הצרכים הרגשיים שלהם. גם כשהם מספקים בהצלחה את הצרכים הפיזיים של הילדים, הם מתקשים לספק מענה להיבטים רגשיים וחינוכיים של גידול ילדים. לעיתים קרובות, הם מצפים מילדים להתנהג בצורה הרבה יותר בוגרת מכפי שהם מסוגלים על פי גילם וכועסים עליהם כשהם לא עומדים בציפיותיהם. יחד עם זאת, זה לא מפריע להם עצמם להתנהג ממש כמו ילדים קטנים…

הם יכולים למשל ליהנות ממשחקי וידאו, אפילו יותר מהילדים שלהם, לשכוח שכשהם משחקים עם הילד, המטרה היא שהוא ייהנה יותר… גבר עם הפרעת תקשורת בהחלט עשוי להשתלט על המשחק לגמרי ולא לשים לב בכלל שהילד כבר משועמם ורוצה להפסיק לשחק. הוא גם יכול לשקוע כל כולו במשחק, לנצח בהתלהבות פעם אחר פעם, ולא להתייחס לתסכול של הילד המובס שלידו.

כשמדובר בילדים קטנים, הרבה נשים מתקשות לסמוך על הבעלים שלהן שימלאו את מקומן, אפילו אם זה לזמן קצר. ולא מדובר בסתם תחושה שלהן, אלא בחוויות עבר מצטברות. כשגבר עם הפרעת תקשורת עסוק בענייניו בזמן שהוא אמור להשגיח בשבע עיניים על תינוק שזוחל, באמת יכול לקרות אסון, חמור הרבה יותר מזה שהוא ‘רק’ ישכח להחליף לו טיטול. אני מכירה לא מעט נשים שפוחדות להתגרש כי הן פשוט לא רוצות להשאיר את הילדים הקטנים שלהן לבד עם בן הזוג. לא כי חלילה הן חוששות שהוא יפגע בהם בכוונה, אלא כי הוא יתרשל בשמירה עליהם.

ברוב המקרים, כאשר נשים מבינות שאין להן שותף אמיתי לגידול הילדים, הן בלית ברירה לוקחות על עצמן עוד ועוד אחריות ומטלות. הן יודעות שאם הן יסמכו על בן הזוג שלהן, דברים פשוט לא יתבצעו. בהתחלה הן מאוד מתאכזבות וכועסות עליו בכל פעם שהוא ‘מפשל’. בהמשך, הן מתייאשות, מתרגלות ומשלימות עם המצב המתסכל.

באופן שאינו מקרי, גברים עם הפרעת תקשורת מתחתנים בדרך כלל עם נשים בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה, תקתקניות ובעלות חוש אחריות מפותח. אבל גם הנשים האמפתיות והמכילות ביותר, גם הנשים החרוצות שמצליחות לבצע ביעילות מספר משימות בו-זמנית, מתעייפות בסופו של דבר.

בנוסף לכך, אין ספק שחלוקת התפקידים הלא הוגנת פוגעת בקשר הזוגי, באופן שלא תמיד ניתן לשיקום. דינמיקה זוגית של אמא וילד, אינה בריאה כמערכת יחסים זוגית. נשים שכועסות על בן זוג שמתנער מאחריותו כלפי הבית והילדים, נשים שמתוסכלות מחוסר השוויון במערכת היחסים, מתרחקות בהדרגה מבן הזוג שלהן. הן באופן טבעי גם לא נמשכות יותר לבן זוג שאותו הן רואות כמו עוד ילד שצריך לדאוג לו ולטפל בו. 

מערכת יחסים זוגית טובה פשוט לא יכולה להיות כמו מערכת יחסים של אימא וילד, או מורה ותלמיד. התפקידים האלו כוללים בתוכם באופן מובנה מערך כוחות שאינו שוויוני והשקעת מאמץ רב באופן חד צדדי. בזוגיות טובה, מערכת היחסים אמורה להיות שונה לחלוטין ולהיות מושתתת על הדדיות. שני בני הזוג אמורים להשקיע מאמץ בתחזוקת הקשר, בתחזוקת הבית, בחינוך הילדים ובטיפול בהם.

חלק מהנשים שנמצאות בזוגיות כזו מוותרות על עצמן, נאלצות לוותר על לימודים, על השקעה בקריירה המקצועית שלהן, על זמן איכות פרטי משלהן.

הרבה מהנשים שאני פוגשת גם משלמות מחיר נפשי ומחיר בריאותי כבד על כך שהן מעמיסות על עצמן יותר מדיי, בניסיון לפצות על חוסר התפקוד ההורי של בן הזוג שלהן. אני פוגשת אותן אצלי בקליניקה כשהן מותשות לגמרי. חלקן שוקעות ממש לדיכאון וחלקן סובלות ממחלות שתוקפות אותן בעקבות מצבן הנפשי הירוד.

 

אז מה אני מציעה לך אם את נמצאת בזוגיות כזאת?

קודם כל לטפל בעצמך. כשאת נמצאת בזוגיות עם גבר שככל הנראה יש לו הפרעת תקשורת לא מאובחנת, אין לצידך מישהו שידאג לך ולצרכים שלך. זאת חייבת להיות את שתעשה את זה. וזה לגמרי מגיע לך. את חשובה לא פחות מאשר שאר בני המשפחה.

אין גם שום סיבה שתקבלי בהשלמה את חוסר התפקוד ההורי של בן הזוג שלך. בדיוק כפי שהוא מסוגל להתנהל באחריות בעבודה שלו, הוא מסוגל לגלות אחריות גם בבית, עם הילדים. זה פשוט מאוד נוח לו כשאת לוקחת על עצמך את הכול.

יש בהחלט מקום לדרוש שינוי בהתנהלות הביתית וחלוקת תפקידים הוגנת ושיוויונית יותר.

 

אשמח לשוחח איתך ולעזור לך לבחון את האפשרויות העומדות בפנייך,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל