יש מצב שאת מתמודדת עם אוטיזם בזוגיות שלך

עשרה סממנים של אוטיזם בתפקוד גבוה אצל מבוגרים:

  1. קושי להביע רגשות באופן מילולי ובלתי מילולי וקושי לנהל אינטראקציה רגשית אינטימית. לאנשים על הרצף האוטיסטי קל יותר לנהל שיחות אינטלקטואליות והם מרגישים הרבה יותר בנוח כאשר הם יכולים להביא לידי ביטוי בשיחה את יכולותיהם השכליות ואת נטייתם לחשיבה לוגית וטכנית.
  2. קושי לנהל אינטראקציות חברתיות ולתחזק קשרים חברתיים. זה יכול להתבטא בקושי להשתלב בשיחות חולין שגרתיות, במיעוט בדיבור והסתפקות בתשובות ואמירות קצרות כמו: לא, כן, לא יודע/ת, או לחילופין- במונולוגים ארוכים מאוד שלא מותירים מקום לדו-שיח, לדיאלוג המתבקש בשיחה עם אדם אחר.
  3. קשיים בהבנת כוונותיהם ורגשותיהם של אנשים אחרים. קשיים אלו יכולים להתבטא בנטייה של אנשים על הרצף האוטיסטי להיפגע ולהיעלב במהירות, לאו דווקא כשמישהו אכן מנסה לפגוע בהם, או לפגוע באחרים מבלי להתכוון לכך, מתוך חוסר טקט, ישירות בוטה וחוסר הבנה של מה הולם/ לא הולם לומר באותה סיטואציה.
  4. קושי בפיענוח רמזים חברתיים ותקשורת בלתי מילולית כגון הבעות פנים, אינטונציה של הקול ושפת גוף. בעוד שאנשים שאינם נמצאים על הרצף האוטיסטי מפרשים תקשורת כזו באופן אינטואיטיבי, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לרוב משקיעים מאמץ רב מאוד בניסיון להבין ולפרש, מה שגוזל מהם הרבה מאוד אנרגיה ומוביל לעייפות מאוד גדולה אצלם. הקושי הזה מניע אותם פעמים רבות להימנע ככל יכולתם מאינטראקציות חברתיות, כמו גם מהשתתפות באירועים משפחתיים או חברתיים. חלקם אף מפתחים חרדה חברתית.
  5. קושי לווסת רגשות קיצוניים. אנשים על הרצף האוטיסטי חווים רגשות בצורה מאוד עוצמתית וקשה להם להתמודד באופן יעיל עם העוצמות האלו. כאשר הם נמצאים בסיטואציות מעוררות לחץ, הקושי הזה יכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם קשות, בהתפרצויות בכי או בנסיגה לשתיקה והסתגרות.
  6. התנהגות חזרתית. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בעבודה שמשתלטת על כל זמנם או בעיסוק מוגזם בתחביב ספורטיבי כמו ריצה או רכיבה על אופניים, זה יכול להתבטא גם בהתמכרות למחשב, לסלולרי, לפוקר, לפורנוגרפיה או לדברים אחרים. זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בכפייתיות לגבי תחומים מסוימים, כמו למשל סדר וניקיון. העיסוק המופרז והאובססיבי בתחום העניין בא על חשבון תחומי חיים משמעותיים אחרים.
  7. נטייה לראות את הפרטים הקטנים. זה יכול להוות יתרון אדיר במקצועות הדורשים בקיאות ומיומנות באבחנה בפרטים קטנים, אך כשזה מגיע לאינטראקציות חברתיות, הנטייה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בביקורתיות מאוד גדולה כלפי הסביבה, בהתעלמות מהעיקר ובשימת דגש רב על פרטים שוליים וחסרי חשיבות.
  8. היצמדות נוקשה לשגרה וקושי עם עשיית שינויים. זה יכול להתבטא בהתעקשות על סדרת פעולות שגרתיות שנעשית באופן טקסי קבוע ובתגובות רגשיות קיצוניות כאשר דברים משתבשים או כאשר קיים אילוץ חיצוני לשנות את השגרה.
  9. עניין עמוק ואובססיבי בתחום עניין מסוים. זה יכול להתבטא בידע עשיר ונרחב על נושא מאוד ייחודי כמו היסטוריה, אמנות, מוזיקה, מכוניות, אופנועים, מחשבים ועוד. בעוד שבתחום המקצועי, זה יכול להוביל להצלחה גדולה, זה לעיתים קרובות בא על חשבון תחומי חיים אחרים ולא מותיר מקום לחיי חברה או להשקעה בזוגיות.
  10. קושי בוויסות חושי. קושי זה יכול לבוא לידי ביטוי ברגישות יתר או בתת-רגישות לגירויים ויזואליים, לאור, רעש, מגע, כאב, טמפרטורה, לטעמים מסוימים וכדומה. 

לא כל הקשיים יופיעו אצל כולם, והם יופיעו בדרגות חומרה משתנות. אנשים עם אוטיזם אינם דומים אחד לשני, בדיוק כפי שאנשים שאינם על הרצף האוטיסטי, שונים אחד מהשני ובעלי קווי אופי ייחודיים. בקיצוניות האחת, אלו יכולים להיות אנשים מופנמים ושקטים, בעוד שבקיצוניות השנייה, ניתן למצוא אנשים מוחצנים וורבאליים מאוד. מבחינה פיזית, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נראים רגילים לחלוטין, כך שמדובר בהפרעה סמויה לחלוטין.

הנתונים הרשמיים מצביעים על יחס של 1:4 בין גברים לנשים, כאשר על כל אישה על הרצף האוטיסטי, ישנם ארבעה גברים, כך שבאופן כללי, מדובר על הפרעה המאפיינת יותר את המין הגברי.

בעוד שהסממנים האוטיסטיים ניכרים באופן בולט בתקופת הילדות המוקדמת, הם פחות בולטים לעין בגילאים המבוגרים יותר. אנשים מבוגרים למדו לאורך חייהם להשתמש באסטרטגיות ובמנגנוני פיצוי המאפשרים להם להשתלב מבחינה חברתית ותעסוקתית ולהסוות את שונותם, מה שמקשה מאוד על תהליך האבחון בגיל מבוגר.

אוטיזם בתפקוד גבוה (מה שנקרא בעבר ‘אספרגר’) נכנס לספר האבחנות הפסיכיאטריות רק בשנת 1994, כך שהאוכלוסייה הבוגרת לא אובחנה עקב חוסר יידע והעדר קריטריונים אבחנתיים לפני שנות ה-90. כיום ברור כי מדובר בהפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותית וכי מקורם של מרבית מקרי האוטיזם הוא גנטי, כך שסביב כל ילד שמאובחן כיום, ישנם לפחות 4-5 מבוגרים על הספקטרום, שלא אובחנו בילדותם.

הפרעות נוירו-התפתחותיות נוטות להתרחש יחד, כך שאצל 70% מהאנשים עם אוטיזם ניתן למצוא לפחות הפרעה נלווית אחת. ההפרעות הנוספות שאותן ניתן למצוא בשכיחות גבוהה אצל אנשים על הרצף האוטיסטי הן: הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, לקויות למידה, כפייתיות, דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. מכיוון שההפרעות הנלוות בולטות לעין ואנשי מקצוע מיומנים באבחונן, פעמים רבות אלו הן ההפרעות היחידות המאובחנות גם כיום, בעוד שהאוטיזם, שהוא בעצם ההפרעה העיקרית, נותר פעמים רבות לא מאובחן ברקע, היות והוא הרבה יותר מורכב לאבחון ולרוב אנשי המקצוע אין את הידע והמיומנות הדרושים כדי לעשות זאת.

“כאשר לומדים להבחין בסממנים האופייניים של אוטיזם, מבינים שהם ממש לא נדירים” (הנס אספרגר).

נתונים עדכניים מצביעים על 1 מתוך 36 אנשים, כך שאפשר לומר שמדובר בתופעה הנפוצה הרבה יותר ממה שרוב האנשים יודעים וחושבים.

מה שכן, המודעות לסממנים האופייניים של אוטיזם בתפקוד גבוה עדיין נמוכה ביותר. כאשר אנשים שומעים את המילה ‘אוטיזם’, לרוב מצטיירת אצלם בראש איזו תמונה סטריאוטיפית הרחוקה מאוד מלשקף את המציאות. בפועל, במקרים רבים מדובר באנשים המפגינים יכולות אינטלקטואליות גבוהות ויצירתיות יוצאת דופן. בניגוד לחשיבה המקובלת, מרבית האנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה חיים באופן עצמאי, יוצרים קשרים חברתיים ומערכות יחסים זוגיות.

ברמה המקצועית, אנשים על הרצף עשויים לבלוט, להפגין כישורים ייחודיים ולהגיע להישגים מרשימים. ברמה הבינאישית, חלקם מצליחים להשתלב היטב בסביבתם החברתית, חלקם פחות. ברוב המקרים, קשייהם יבואו לידי ביטוי בעיקר בזירה הביתית, במקום שבו הם נדרשים לנהל תקשורת רגשית ואינטימית השונה באופן מהותי מהתקשורת שאותה הם מנהלים פעמים רבות בהצלחה, בזירות חייהם האחרות. מן הסתם, מי שבעיקר תחווה את הסממנים האוטיסטיים שלהם היא בת הזוג שמחכה להם בבית, באזור הנוחות שלהם, שם הם מרשים לעצמם להתנהג באופן טבעי.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר : “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון שלי: “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

 

הזיהוי, ההבנה וההפנמה שמדובר במאפיינים של אוטיזם בתפקוד גבוה, הם הצעד הראשון בדרך לריפוי, לשיקום מערכת היחסים או לקבלת החלטות לגבי פירוקה. לצערי, יוצא לי לפגוש זוגות שחוו שנים של טיפולים זוגיים שלא צלחו, מבלי שהמטפלים אפילו חשדו בכך שקיימת ברקע הפרעת תקשורת שמשפיעה על כל מה שקורה בקשר הזוגי. כאשר אנשי מקצוע אינם מזהים את סממני האוטיזם ואינם מתייחסים אליהם באופן מפורש, לא רק שאינם יכולים לעזור לבני הזוג, אלא שהם עלולים לתרום להידרדרות הקשר.

 

אשמח לספק מידע נוסף, לענות על שאלות וללוות אתכם בדרך לשינוי,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל