“אני לא יכולה יותר עם השקט הזה מצידו, עם חוסר התקשורת בינינו, אני משתגעת מזה”.
“בן הזוג שלי הוא בונקר. לא מדבר. אין לי שמץ של מושג מה עובר עליו וגם לא נראה שמעניין אותו לדעת מה קורה אתי” היא אומרת לי בכאב.
“שנים רדפתי אחריו, התעניינתי בו, שאלתי שאלות והוא בקושי ענה לי, תשובות לקוניות כאלה, של כן, לא, הכול בסדר, כדי לצאת ידי חובה. הרגשתי כמו איזו חוקרת בשב”כ שמנסה לחלוב ממנו אינפורמציה. ומה בסך הכול רציתי? לדעת מה שלומו ואיך עבר היום שלו. עם הזמן התייאשתי ועזבתי אותו לנפשו”.
הם נשואים כבר למעלה מעשרים שנה והיא מרגישה שהיא לא באמת מכירה אותו. הוא לא משתף אותה בחוויות יומיומיות, לא משתף אותה ברגשותיו והאמת היא שהוא לא ממש מדבר איתה, מעבר ל’מנהלות’ היומיומיות המתבקשות מאליהן. היא כבר לא יכולה לסבול את תחושת הבדידות הזו שלה, במיוחד לא מאז שהילדים הבוגרים שלהם עזבו את הבית.
בדידות בתוך הזוגיות היא אחד הדברים שהכי קשה לחיות איתם. כואב להיות במערכת יחסים זוגית ובכל זאת, להרגיש שאין עם מי לדבר, שאין עם מי לחלוק חוויות, שאין את מי לשתף ברגעים היפים של החיים וגם לא ברגעים המעיקים. מדובר בשקט שהוא מאוד מאוד מוחשי, שקט שברוב המקרים שורר בבית בין בני הזוג כבר הרבה שנים, שקט שבאיזשהו אופן היה נסבל כשהילדים היו עדיין צעירים והתקשורת הביתית התנהלה בעיקר מולם וסביבם, אבל כשהילדים מתבגרים ועסוקים כל אחד בענייניו, כשחלקם או כולם כבר עזבו את הקן, השקט הזה הופך לבלתי נסבל ואי אפשר יותר להתעלם מהדממה שהולכת ומשתלטת על הבית.
אני שומעת את זה הרבה מנשים שנמצאות בזוגיות עם גברים שיש להם הפרעת תקשורת, אוטיזם בתפקוד גבוה שמעולם לא אובחן. מדובר בגברים שמצליחים לתקשר היטב עם הבוסים והקולגות בעבודה, מצליחים לתקשר גם עם שכנים או מכרים. אבל כשהם מגיעים הביתה, הם בעיקר שותקים. אותן נשים מגיעות הרבה פעמים למסקנה שבן הזוג שותק רק איתן. חלקן חושבות שזה בגללן, שהן באיזשהו אופן אשמות, שזה בגלל משהו שהן אומרות או עושות, או פשוט בגלל שלבן הזוג כבר לא אכפת מהן בכלל. ברוב המקרים המסקנה הזאת רחוקה מלשקף את המציאות. אנשים עם הפרעת תקשורת פשוט צריכים את השקט הזה. הם חוזרים מהעבודה הרבה יותר עייפים מאנשים אחרים. המאמץ התקשורתי שמושקע מחוץ לבית, גובה מהם מחיר כבד. בניגוד לבנות הזוג שלהם, הזקוקות לשיחה ולשיתוף על מנת למלא את המצברים שלהן, תקשורת מרוקנת אותם מאנרגיות. הם זקוקים למרחב של שקט על מנת להטעין את המצברים שלהם, שהתרוקנו אחרי יום של פעילות אינטנסיבית. הם יכולים לשקוע לתוך עולמם למשך שעות ארוכות ולהתנתק בבהייה מול מסך המחשב, הטלפון הנייד או הטלוויזיה.
מעבר לכך, אנשים עם הפרעת תקשורת לא ממש מבינים את הרעיון שעומד מאחורי שיחות החולין השגרתיות ומאוד מתקשים לנהל אותן. יש להם צורך מועט לשתף בחוויות האישיות שלהם, במה שעבר עליהם במהלך היום, וכשבנות זוגם משתפות אותם בחוויותיהן, הם מאבדים סבלנות במהירות ומצפים מהן להגיע ישר לשורה התחתונה. הם אפילו יכולים לשאול אותן באופן בוטה מה הפואנטה של הסיפור שלהן. העניין הוא שברוב המקרים, ל”סמול טוק” אין שום פואנטה. המטרה של בנות הזוג היא מאוד פשוטה. הן רוצות להביע התעניינות, להראות שאכפת להן ולהפגין חיבה וקירבה. כשהן לא זוכות לשיתוף פעולה מצד בן הזוג, כשהוא עצמו ממעט לשתף אותן במה שעובר עליו וממעט להתעניין בהן ולהקשיב למה שיש להן לומר, הן בהדרגה מפסיקות ליזום את התקשורת הזוגית ובאופן בלתי נמנע, מתרחקות מבן הזוג.
אינטימיות בין בני זוג היא תוצאה של תקשורת מוצלחת, חיבור רגשי ומגע אוהב. אנשים עם הפרעת תקשורת הרבה פעמים לא מבינים את הקשר בין הדברים האלו. אני פוגשת אצלי בקליניקה לא פעם גברים שמתלוננים על היעדר סקס במערכת היחסים ומתקשים להבין איך ההתרחקות הפיזית של נשותיהם נובעת מהריחוק הרגשי שלהם ומחוסר הנכונות שלהם לנהל שיחות שוטפות, לשתף, להתעניין ולהביע את רגשותיהם.
זה גם מסביר את המקום השונה שבו נמצאים שני בני הזוג. בחלק גדול מהמקרים שאני פוגשת אצלי בקליניקה, כל אחד מבני הזוג חווה את המציאות באופן שונה לגמרי. לפעמים, הגבר בסך הכול מרוצה וחושב שמערכת היחסים הזוגית מספקת, בזמן שאשתו חווה מצוקה מאוד גדולה, מרגישה שהיא לא מסוגלת לחיות ככה יותר ושוקלת ברצינות להתגרש ממנו.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר : “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון שלי: “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
מניסיוני, ככל שדוחים את הטיפול בקשר זוגי שהולך לכיוון של שתיקה, המצב רק הולך ומחמיר והסיכוי להציל את הקשר הולך ופוחת. נכון שקשה לפנות זמן ולטפל במצב הזוגיות כשעובדים במשרה מלאה, מתחזקים בית ומשפחה ומגדלים ילדים קטנים. אבל כשהילדים מתבגרים וזמן פנוי כבר לא מהווה בעיה גדולה, זה הרבה פעמים מאוחר מדיי לגשר על הפערים, לשקם את מערכת היחסים הזוגית ולעורר רגשות שכבו מזמן.
אשמח לענות על שאלות וללוות אותך או אתכם בדרך לשינוי,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.