נעמה (שם בדוי) העזה לפרק את נישואיה אחרי שנים רבות שבהן חיה לצדו של בעל שתלטן ונוקשה שלא ספר אותה ואת דעותיה. היה לו פתיל מאוד קצר. הוא היה מתעצבן על כל שטות וכשזה היה קורה, הוא היה מתפוצץ ויורה לכל עבר, בלי שום שליטה על מה שיוצא לו מהפה. הוא היה מאשים אותה, בכל מה שלא עבד בזוגיות שלהם, ומעולם לא הסכים לקחת אחריות על תגובותיו האלימות. בגלל שהיה לה חשוב לשמור על שלמות המשפחה, היא ספגה את התקפי הזעם שלו, בעודה משתדלת להבליג, מהלכת על קצות האצבעות כדי לא להרגיז אותו ולא ללבות את האש. אבל בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שהחיים באווירה כל-כך טעונה ומלחיצה גורמים לילדים יותר נזק מאשר תועלת ושפירוק התא המשפחתי יהיה לטובת כולם.
נעמה קיוותה למצוא בן זוג חדש, שאתו תוכל ליהנות ממערכת יחסים טובה, ולפתוח פרק ב’ באווירה אחרת, בלי לחץ ובלי עצבים. כשפגשה את מאור (שם בדוי), הקליק ביניהם היה מידי. הרוגע שהוא הקרין משך והקסים אותה. היה לה ברור מהרגע הראשון שהוא שונה מאוד מהגרוש שלה. הוא עשה רושם של אדם שלו ונינוח, והשתדל לרצות אותה ככל יכולתו. זה היה שינוי מרענן עבורה להיות זאת שיוזמת, מחליטה לאן הולכים ומה עושים ומובילה את הקשר לכיוון שאליו היא רוצה להגיע.
החודשים הראשונים בדירה הגדולה ששכרו השניים יחד היו נפלאים. בהתחלה, נעמה מאוד נהנתה מהאווירה הרגועה ששררה אצלם בבית. השקט והפסיביות של מאור התחילו להפריע לה רק בשלב מאוחר יותר. התקשורת שלו עם ילדיה הייתה מינימלית. זה לא שהיא ציפתה ממנו ליותר מדיי מעורבות ועזרה עם ילדיה, אבל באופן מפתיע, גם בימים שבהם ילדיו היו מגיעים, מאור היה תופס את עמדת המשקיף מהצד ונותן לה לתפוס פיקוד ולנהל הן את התקשורת איתם והן את כל הארגון השוטף. נעמה הייתה אמנם מרוצה מכך שהילדים של מאור נהנים מחברתה ושמחים להגיע אליהם, אבל עם הזמן, היא שמה לב שהם מדברים איתה הרבה יותר מאשר עם אבא שלהם. מאור נראה מנותק ואדיש כלפי כל מה שקורה סביבו. הוא הלך והסתגר בעולמו, תוך שהוא מצמצם מגע ומתרחק גם ממנה. בשעות הערב, הוא העדיף לשקוע מול מסך הטלוויזיה ולצפות בסרטים דוקומנטריים, שלא ממש עניינו אותה.
אחרי תקופה קצרה של מגורים משותפים, נעמה גילתה שההתמודדות עם השקט לא פחות קשה מההתמודדות עם צעקות רמות, ומאור גילה שנעמה העדינה, מסוגלת לכעוס ולהתלונן לא פחות מגרושתו.
התקווה שזוגיות פרק ב’ תהיה מוצלחת יותר מפרק א’, השאיפה שזוגיות שניה תספק חוויה מתקנת אחרי נישואים שכשלו, מתפוצצת בפני הרבה מאוד זוגות שמגלים, אחרי שלב מדהים של התאהבות והתלהבות ראשונית מבני זוגם החדשים, שלמרות שהקפידו לבחור בפרטנרים שונים לגמרי מהאקסים שלהם, הם שוב מוצאים את עצמם במקום של זוגיות מתסכלת.
אני פוגשת אצלי בקליניקה לא מעט זוגות ונשים בפרק ב’, שהסיפורים שלהן דומים לסיפור של נעמה. המשיכה לגברים עם הפרעת תקשורת איננה מקרית.
הרבה מהנשים האלו מכירות היטב, מעברן הרחוק והקרוב, את המאפיינים האוטיסטיים, את חוסר התקשורת, את הקצרים התקשורתיים, את הקושי לשלוט ברגשות, בין אם חוסר הוויסות בא לידי ביטוי בהתפרצויות כעס, ובין אם הוא מתבטא בשתיקות ארוכות או בהתעלמות הפגנתית. תת-המודע של אותן נשים זוכר היטב את התחושה הקשה שמלווה את חוויית השקיפות שלהן, את התסכול והאכזבה, את החסך הרגשי ואת הכעס על חוסר ההקשבה לצרכים ולרצונות שלהן. סביר להניח שלפחות אחד מהוריהן היה מאוד ביקורתי, אדיש או ממוקד בעצמו. יכול להיות שהתחושה שהן לא מספיק טובות לוותה אותן מילדות, שהן אף פעם לא הצליחו לעמוד ברף הציפיות ההוריות שהופנו כלפיהן, למרות שמאוד השתדלו.
באופן טבעי, תת-המודע שלנו נמשך לבני זוג שיש להם את החוזקות והחולשות של האנשים שגידלו אותנו לאורך שנות ילדותנו. וזה ממש לא משנה אם מדובר בתכונות חיוביות שאהבנו, או בתכונות שליליות שהיה לנו קשה איתם. תת-המודע שלנו לא יודע לעשות את האבחנה הזאת. זה מסביר את התחושה המופלאה של התאהבות, כשאנחנו פתאום מכירים מישהו חדש ומרגישים אתו מהר מאוד בבית, כאילו הכרנו מאז ומתמיד.
בתחילתה של מערכת יחסים זוגית, כשהורמוני ההתאהבות נמצאים בשיאם, לא תמיד רואים את הדברים שמפריעים לנו, וגם אם קצת רואים, לרוב נוטים להתעלם מהם ולהתמקד בדברים הטובים. מכיוון שהמודעות למאפיינים של אוטיזם בתפקוד גבוה אצל מבוגרים, מאוד נמוכה, עד לא קיימת, הרבה מהזוגות שכבר התגרשו, בכלל לא יודעים שברקע הקשיים שאפיינו את מערכת היחסים הזוגית שהסתיימה, מסתתרת הפרעת תקשורת שמעולם לא אובחנה, אצל אחד מבני הזוג. הם גם לא מודעים לכך שלמרות שבני זוגם החדשים עושים רושם שונה לגמרי מהאקסים שלהם, הם בהחלט עשויים להפגין בהמשך את אותם המאפיינים של מיקוד עצמי, סגירות רגשית, וחוסר אמפתיה, מאפיינים שאליהם הם נמשכים שוב ושוב.
משיכה פיזית אמנם מתרחשת באופן טבעי ואי אפשר לעצור אותה או להילחם בה, אבל כדאי מאוד להבין את מקור המשיכה, ללמוד ולהכיר את המאפיינים של הפרעת תקשורת, כך שניתן יהיה לזהות את הסימנים כבר בשלבים הראשונים של קשר זוגי חדש.
רצוי גם להבין את התפקיד שאותו אנו נוטים לקחת על עצמנו במערכות יחסים זוגיות ואת הדינמיקה הזוגית שנוצרת בקשרים הזוגיים שלנו, לבדוק כמה אנחנו נותנים לעומת כמה אנחנו מקבלים במערכת היחסים, ללמוד להציב גבולות ולדאוג לעצמנו ולצרכים שלנו.
זוגיות פרק ב’ אכן אמורה להיות חוויה מתקנת ואפשר להתכוונן לכך שזה בדיוק מה שהיא תהיה.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לדבר איתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.