רגשות זה דבר מדבק. כאשר מחייכים אלינו, סביר להניח שנחייך חזרה, באופן אוטומטי, לפעמים אפילו מבלי לשים לב לכך שזה מה שאנחנו עושים. כשמישהו יספר לנו בהתלהבות חדשות טובות, נשמח אתו ובשבילו. אם הוא יספר לנו על חוויה אישית קשה שעבר, נשתתף בכאבו. מצב הרוח שלנו עשוי להשתנות מקצה לקצה, לטוב או לרע, בהמשך לבשורות משמחות או בשורות קשות שנשמע. אולם למרבה הצער, רגשות שליליים מדבקים הרבה יותר מרגשות חיוביים.
הידבקות רגשית יכולה לקרות כאשר צופים בחדשות, כשנמצאים במקום עם אנרגיות חיוביות או שליליות, והיא מתרחשת במהירות כאשר אנחנו נמצאים בחברת אנשים אחרים. אולם, בעוד שניתן להימנע ככל האפשר מחשיפה לחדשות בכלי התקשורת, אפשר לקום ולעזוב מקום שמעורר בנו תחושה לא נעימה וניתן גם להתרחק מאנשים שליליים, לא פשוט להתמודד עם מצב שבו מדובר בבני משפחה המעוררים בנו תחושות קשות, או באנרגיות שליליות הנמצאות אצלנו בבית.
כאשר קיימת הפרעת תקשורת מאובחנת או בלתי מאובחנת אצל אחד מבני הזוג, יש מצב שהאווירה בבית מתוחה או קודרת רוב הזמן. לאנשים על הרצף קשה להתמודד עם רגשות, הן עם הרגשות שלהם, והן עם רגשות של אנשים אחרים, כך שהם נוטים לתגובות קיצוניות של שתיקה, הסתגרות והימנעות מהבעה רגשית, או לחילופין, מתפרצים בהתקפי זעם סוערים ובלתי צפויים.
במקרים שבהם התקפי הזעם מתרחשים בתדירות גבוהה, משתררת בבית אווירה קשה של מתח ואף פחד, שמשפיע לרעה על כל בני המשפחה. בני הבית מוצאים את עצמם בדריכות מתמדת, מהלכים על קצות האצבעות, נזהרים ככל האפשר מלעורר את הזעם, מה שלא תמיד מצליח. הטריגרים שמביאים אנשים על הרצף להתפרצות – יכולים להיות שוליים ובלתי צפויים.
לאנשים על הרצף יש רגישות חושית מוגברת או מופחתת, כך שתאורה חזקה או חלשה מדיי, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מדיי, רעש כזה או אחר, ריחות מסוימים, כל אלו עלולים להוציא אותם מאיזון ולעורר תגובות סוערות. תשומת לב מוגברת לפרטים, אובססיביות לגבי סדר וניקיון או לגבי דברים אחרים, קושי עם שינויים בשגרה, שאף הם מאפיינים אנשים על הרצף, עלולים לעורר תגובות קשות, כאשר בני משפחה אינם עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלהם או מתנהלים אחרת ממה שהם מצפים.
גם שתיקה והסתגרות יוצרים בבית אנרגיות כבדות ומעיקות. חוסר תקשורת, שמירת דברים בבטן, מצב שבו מטאטאים קשיים מתחת לשטיח וממשיכים הלאה מבלי לדבר עליהם ומבלי לפתור אותם, כל אלו יוצרים ריחוק בין בני זוג ומביאים בסופו של דבר לפיצוץ, כאשר אחד הצדדים מתעקש לדבר. לפעמים, שני בני הזוג מצליחים לשמור לאורך זמן על ‘שקט תעשייתי’, אבל מדובר בשקט מתוח ולא בריא, שמאחוריו מסתתרים לא פעם רגשות קשים של כעס, ריחוק ובדידות.
אנרגיות מדבקות ומשפיעות גם על חיי החברה הזוגיים והמשפחתיים. כשאת נמצאת בזוגיות עם גבר שקט ומופנם שאינו שש לצאת ולבלות מחוץ לבית, שלא נהנה לארח ולהתארח, ושמעדיף לבלות את זמנו הפנוי מול הטלוויזיה או המחשב, את שוקעת, בין אם תרצי ובין אם לא.
יתכן שבתחילת מערכת היחסים שלכם, נהנית להיות זאת שמפיחה חיים בקשר הזוגי, שדואגת לייצר אווירה נעימה וחיובית ולטפח את הקשרים החברתיים שלכם. ואולי אפילו התייחסת לבן הזוג שלך כאל פרויקט טיפולי, והיית בטוחה שתצליחי לשנות אותו עם הזמן. אבל כשמאגרי האנרגיה שלך התרוקנו, לא היה שם אף אחד שיעזור לך למלא אותם מחדש, כי סביר להניח שבן הזוג שלך מעולם לא לקח אחריות על התחזוקה הרגשית השוטפת של הזוגיות שלכם או של חיי החברה שלכם כזוג.
יכול להיות שאת זוכרת שפעם היית בחורה עליזה ונמרצת, שאהבת מסיבות, ריקודים ובילויים. ויכול להיות גם שבמשך שנים רבות, את היית זאת שיזמה את היציאות הזוגיות שלכם עם חברים, את הפיקניקים עם הילדים ואת הטיולים המשותפים. וגם אם עשית את כל הדברים האלה בשמחה, יש מצב שנמאס לך להיות היחידה שיוזמת. ויתכן גם שהתעייפת, ואין לך כוח יותר לארגן אירועים חברתיים או לארח בביתך אנשים, במיוחד אם בן הזוג שלך לא שותף פעיל להכנות ועושה לך בכלל טובה שהוא מואיל בטובו לשבת עם האורחים בסלון.
אז לאט לאט את הולכת ומתאימה את עצמך אליו, לפעמים אפילו בלי לשים לב. את פשוט יוזמת פחות מפגשים חברתיים, יוצאת פחות לאירועים ומוצאת את עצמך יותר ויותר מתבודדת בבית, עם ספרים, או מול המסכים. וזה ממש נכון מה שאומרים, שעם השנים, בני זוג נהיים יותר ויותר דומים אחד לשני. לרוע המזל, במרבית המקרים, המסתגר הוא הדומיננטי שמצליח בסופו של דבר לגרור את בת הזוג לכיוון שלו. וכן, הסגירות הזו בהחלט מדבקת.
הרבה מהזוגות האלו מוצאים מפלט מהאנרגיות הקשות בבית – בחוץ, בחברת אנשים אחרים, במסגרת העבודה, או תוך כדי עיסוק בתחביבים מהנים. אך בסופו של דבר, בני הזוג חוזרים הביתה, והרגשות שקיימים במרחב הביתי מדבקים ומשפיעים לרעה, גם עליהם וגם על הילדים.
מכיוון שהפרעת תקשורת היא מולדת ותורשתית, להרבה מהזוגות האלו יש ילדים מאתגרים במיוחד שמביאים איתם שלל התמודדויות כמו: הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לקויות למידה, קשיים חברתיים, קשיים בוויסות חושי ורגשי, דיכאון, חרדה, הפרעות שינה או הפרעות אכילה. מדובר בהפרעות שעשויות להיות נלוות להפרעת תקשורת (אוטיזם), ובמרבית המקרים, ההפרעות הנלוות מאובחנות הרבה שמבינים את התמונה המלאה.
הרבה מהזוגות האלו חושבים שדי בכך שיספקו לילדים טיפול רגשי/ תרופתי/ או כל עזרה מקצועית אחרת – ובזה בעיותיהם ייפתרו, ולא מבינים שכל עוד האווירה בבית לא תשתנה, מצבם של הילדים לא ישתנה באופן מהותי.
חשוב להבין שלמערכת היחסים הזוגית ישנה השפעה מכרעת על הרגשות והאווירה השלטת בבית. לכן, כדאי להתמודד עם הדברים שמפריעים בזוגיות ולטפל בכל מה שדורש טיפול בקשר הזוגי, על מנת לייצר בבית אווירה טובה ונעימה, לטובת כל בני המשפחה.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לדבר אתך,
ד”ר פנינה ארד: 0507865822.
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.