החצי השני של הקשת – תקציר המחקר שלי

מצבן הפיזי והנפשי של נשים הנמצאות בזוגיות עם שונות נוירולוגית – מחקר השוואתי

תקציר

נשים רבות הנמצאות בקשר זוגי עם גבר על הספקטרום האוטיסטי  מדווחות על פגיעה בבריאותן הפיזית והנפשית וברווחה האישית שלהן. מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק באופן אמפירי האם מערכת יחסים זוגית עם שונות נוירולוגית שונה באופן מהותי ממערכת יחסים זוגית רגילה וכיצד היא באה לידי ביטוי במצבן הפיזי והנפשי של הנשים ובתחושת הרווחה האישית שלהן.

שאלות המחקר:

1. האם נשים שבן זוגן אובחן על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות שבן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי מדווחות על היותן קורבן לאלימות פיזית או פסיכולוגית במידה שונה מאשר נשים שבן זוגן נוירוטיפיקלי.
2. האם מצב בריאותן הפיזי והנפשי של נשים שבן זוגן אובחן על הספקטרום האוטיסטי ושל נשים החושדות שבן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי שונה באופן מהותי ממצב בריאותן של נשים הנמצאות בזוגיות רגילה.
3. האם מידת הרווחה האישית שעליה מדווחות נשים עם בן זוג מאובחן על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות שבן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי שונה באופן מהותי ממידת הרווחה האישית שעליה מדווחות נשים הנמצאות בזוגיות רגילה.

שיטה:

במחקר השתתפו 648 נשים בשלוש קבוצות: 228 נשים (35.2%) אשר בני זוגן אובחנו באופן פורמאלי כמצויים על הספקטרום האוטיסטי; 203 נשים (31.3%) החושדות כי בני זוגן מצויים על הספקטרום האוטיסטי אך ללא אבחנה פורמאלית; 217 נשים (33.5%) בקבוצת הביקורת עם בני זוג ללא אבחון וללא חשד לאוטיזם. כל הנשים במחקר היו או נמצאות בקשר זוגי לפחות שנה אחת. מרבית המשתתפות מתגוררות בארה”ב ואחרות בעיקר במדינות אירופה השונות ומדינות דוברות אנגלית אחרות.

המשתתפות ענו על שאלוני דיווח עצמי אינטרנטיים אשר שמשו להערכת היותן של הנשים קורבן לאלימות פיזית ו/ או פסיכולוגית, להערכת בריאותן הפיזית והנפשית, למדידת סממני דיכאון ולמדידת הרווחה האישית הסובייקטיבית שלהן. כל השאלונים הם בעלי תקפות ומהימנות גבוהה ונעשה בהם שימוש בשפת המקור (אנגלית).

עיבוד הנתונים נערך בעזרת SPSS 24.0 . חושבו מתאמי פירסון עבור משתני רקע רציפים ומתאמים מסוג Point-biserial עבור משתני רקע דיכוטומיים. השערות המחקר נבחנו באמצעות ניתוחי שונות רב משתניים (MANCOVA), להשוואה בין שלוש הקבוצות, תוך בקרה על משתני רקע אשר נמצאו רלבנטיים. בהמשך לכך, חושבו מתאמי פירסון בין משתני המחקר בכל קבוצה. נערך ניתוח תוכן איכותני תמטי לתשובות לשאלה הפתוחה בשאלון האינפורמטיבי, וכן לרשימת המחלות אשר ציינו הנשים. נתקבלה עוצמה של 0.99.

סיכום הממצאים הכמותיים

במחקר זה נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין המדדים: אלימות פיזית, אלימות פסיכולוגית, מדד התסמינים הכולל, מדד תסמינים גופניים, מדד תסמיני דיכאון, ומדד הדיכאון (Beck). כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין בריאות נתפסת לבין תחושת רווחה אישית. מתאמים שליליים ומובהקים נמצאו בין כלל מדדי האלימות, התסמינים והדיכאון, לבין בריאות נתפסת ותחושת רווחה אישית.

כל השערות המחקר אוששו במלואן באופן מובהק (p < .001).

ממצאי המחקר העלו כי עבור שני סוגי האלימות, פיזית ופסיכולוגית, נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן לבין נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי (p < .001). נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן דיווחו כי הן סובלות מאלימות פיזית ואלימות פסיכולוגית באופן דומה, וגבוה באופן מובהק מאשר נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי. כמו כן, נמצא כי הדיווח על אלימות פסיכולוגית גבוה באופן מובהק מאשר הדיווח על אלימות פיזית (p < .001) בכל שלוש הקבוצות וכי קיים פער מובהק בדיווח בקרב נשים עם בן זוג מאובחן ובקרב נשים החושדות באבחנה זו לעומת קבוצת הביקורת.

נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות עבור שלושת ממדי הבריאות שנבדקו (p < .001). נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן דיווחו על רמות דומות של מדדי הבריאות, השונות באופן מובהק מאלו של נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי. הן דווחו על בריאות נתפסת ירודה יותר, תסמינים רבים יותר וחומרת תסמינים גבוהה יותר. 

נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות עבור שני מדדי הדיכאון שנבדקו (p < .001). נשים שבן זוגן מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן דווחו הן על רמות גבוהות יותר של סממני דיכאון מאשר נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי והן על רמות חומרה גבוהות יותר של סממני הדיכאון לעומת נשים עם בן זוג נורמטיבי.

נמצאו הבדלים מובהקים (p < .001) בין הקבוצות גם עבור תחושת הרווחה האישית. נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן דווחו על רמות דומות ונמוכות יותר של רווחה אישית מאשר נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי.

סיכום הממצאים האיכותניים

מרבית המשיבות, בכל הקבוצות, התייחסו בדבריהן לקשר הזוגי או לבן הזוג.

נשים שבן זוגן אובחן על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות שבן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי תיארו באופן מילולי חוויית נישואין שלילית יותר ותחושות מצוקה רבות יותר מאשר נשים הנמצאות בזוגיות רגילה. ההתייחסות לקשר הזוגי או לבן הזוג עסקה באספקטים שליליים של הקשר בקרב נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה באופן מובהק יותר מאשר בקרב נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי (p < .001). במקביל, עסקה ההתייחסות באספקטים חיוביים של הקשר בקרב נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי, באופן מובהק יותר מאשר בקרב נשים עם בן זוג מאובחן או נשים החושדות באבחנה. לא נמצא הבדל מובהק בין נשים עם בן זוג מאובחן או נשים החושדות באבחנה.

מיעוט זניח מבין הנשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי התייחסו לנושאים בעייתיים הכלולים בקריטריונים האבחנתיים של הספקטרום האוטיסטי. לעומת זאת, 77% מהנשים החושדות כי בן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי התייחסו לנושאים הכלולים באבחנה, לעומת כ-56% מהנשים אשר בן זוגן מאובחן. הקריטריונים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר באופן מובהק (p < .001) בקרב נשים החושדות כי בן זוגן נמצא על הספקטרום האוטיסטי מאשר בקרב נשים עם בן זוג מאובחן. מרבית הנשים עם בן זוג מאובחן על הספקטרום האוטיסטי ונשים אשר חושדות באבחנה התייחסו להיבטים שונים של מצוקה שאותה הן חוות כתוצאה מהקשר, לעומת רק כחמישית מהנשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי. 

אחוז הנשים אשר דווחו על מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות בקרב נשים עם בן זוג מאובחן על הספקטרום האוטיסטי או נשים החושדות באבחנה גבוה באופן מובהק מאשר בקרב נשים עם בן זוג נורמטיבי (p < .007).

דיון ומסקנות

הממצאים הכמותיים והאיכותניים של המחקר הנוכחי מעידים על כך שמערכת יחסים זוגית של אישה נוירוטיפיקלית עם גבר על הספקטרום האוטיסטי שונה באופן מהותי ממערכת יחסים זוגית רגילה. מחקר זה מספק הוכחות אמפיריות לכך שנשים אשר בן זוגן מאובחן על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות באבחנה זו סובלות מאלימות פיזית ופסיכולוגית במידה גבוהה יותר מאשר נשים שבן זוגן נוירוטיפיקלי ועל פער גדול המעיד על קיומה של אלימות פסיכולוגית במידה גבוהה יותר לעומת אלימות פיזית אצל נשים אשר בן זוגן מאובחן על הספקטרום האוטיסטי ואצל נשים החושדות באבחנה.

ממצאי המחקר הנוכחי מעידים באופן ברור על כך שמצב בריאותן הפיזי והנפשי של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות באבחנה, הוא נמוך באופן משמעותי ומובהק ממצב בריאותן הפיזי והנפשי של נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי. נשים שבן זוגן מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן מדווחות על  שיעור גבוה של מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות, שיעור תסמינים פיזיים גבוה יותר וחומרת תסמינים גבוהה יותר, כמו גם על סממני דיכאון רבים יותר ורמות חומרה גבוהות יותר של דיכאון מאשר נשים עם בן זוג נוירוטיפיקלי. נשים עם בן זוג מאובחן ונשים החושדות באבחנה של בן זוגן מדווחות גם על רמות נמוכות יותר של רווחה אישית מאשר נשים בזוגיות רגילה.

אחד הדברים הבולטים שעלו מתוך המחקר הנוכחי הוא העדר השוני בין נשים שלהן בן זוג מאובחן על הספקטרום האוטיסטי לבין נשים החושדות באבחנה, לגבי רוב המדדים שנבדקו. בהמשך לזאת, יש צורך להכיר בכך כי קיומו או אי קיומו של אבחון פורמאלי הוא חסר חשיבות לגבי האוכלוסייה הבוגרת הנכללת ב’דור האבוד’, ושהגיעה לגיל בגרות לפני כניסתו של האוטיזם בתפקוד גבוה לספר האבחנות הפסיכיאטריות.

ממצאי המחקר תומכים בממצאי מחקרים קודמים ובמידע העולה מתוך הספרות הלא מחקרית הענפה הקיימת בתחום, מצביעים על מצב חמור של מצוקה אצל נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הספקטרום האוטיסטי ונשים החושדות באבחנה ומציגים תמונת מצב קשה, הדורשת התייחסות רצינית לנושא מצד אנשי מקצוע מתחומי הרפואה ובריאות הנפש. מגבלות המחקר העיקריות הן הסתמכות על דיווח עצמי של המשתתפות, שיטת הדגימה וחוסר היכולת להוכיח קשרים סיבתיים.

למחקר זה השלכות קליניות ויישומיות משמעותיות לגבי הצורך בפיתוח התערבויות קליניות שיוכלו לתת מענה הולם של טיפול ותמיכה לאוכלוסייה זו של נשים והצורך בפיתוח התערבויות מניעתיות, הדרכתיות וטיפוליות שיוכלו לסייע לזוגות עם שונות נוירולוגית. בהתייחס לכך שמספר המאובחנים באוטיזם נמצא בעלייה מתמדת ובהתייחס לכך שמרבית האוכלוסייה הבוגרת בתפקוד גבוה אינה מאובחנת, ישנה חשיבות רבה להעלאת המודעות לנושא, למתן הכשרות והשתלמויות לאנשי מקצוע מתחומים רלוונטיים שונים ולהגברת ערנותם בבואם לייעץ, לטפל ולסייע לנשים ולזוגות, שככל הנראה אחד מבני הזוג נמצא על הספקטרום האוטיסטי. 

מאמר המתמצת את החלק הכמותי של המחקר פורסם בכתב עת מקצועי וניתן לקרוא אותו באנגלית בקישור: 

Article

מידע מלא ומפורט לגבי המחקר, סקירה של כל הספרות המקצועית בתחום וסיפורים מהקליניקה, ניתן לקרוא בעברית בספר: “החצי השני של הקשת”.

כל הפרטים בקישור:  https://lp.vp4.me/pgpp

ניתן ללמוד את הנושא גם באמצעות קורס מקוון ללימוד עצמי: “נשים בזוגיות על הרצף”, המבוסס על המחקר שלי, הספרות המקצועית הקיימת בתחום ונסיוני המקצועי בעבודה עם נשים וזוגות המתמודדים עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהם. כל הפרטים בקישור: https://leadup.ravpage.co.il/digitalcourse

אשמח לענות על שאלות,

ד”ר פנינה ארד: 0507865822

פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.