לאופן שבו בן או בת הזוג שלנו רואים אותנו ומתייחסים אלינו יש השפעה מאוד גדולה על האופן שבו אנו רואים את עצמנו. כאשר שני בני הזוג רואים אחד את השני באור חיובי, שמים את הדגש על נקודות החוזק שלהם ומפרגנים זה לזו, הם הופכים להיות צוות מנצח. מינוף חוזקות זאת הדרך הטובה ביותר להעצים אחד את השני, לחזק את תחושת הביטחון והערך העצמי של מי שחולק אתנו חיים משותפים ולאפשר לו להתמודד עם האתגרים שבהם הוא נתקל בבית ומחוצה לו בהצלחה.
בני זוג הנוטים להתמקד בנקודות התורפה ובתכונות האופי השליליות אחד של השני מחלישים זה את זו. הם מנהלים ביניהם מאבקי כוח, רואים את עצמם כנמצאים משני צידי המתרס ולא פעם מתייחסים לבני זוגם כאל אויבים.
מאזן כוחות שוויוני בין בני זוג לא אומר שהם דומים בנראות החיצונית שלהם, מרוויחים באופן זהה או עושים בבית בדיוק את אותם הדברים. זה אומר שלמרות השונות החיצונית ביניהם, למרות הפערים במשאבים שהם מביאים איתם לקשר, כמו למשל השכלה, הכנסה, מיומנויות ניהוליות או טכניות, הם רואים את עצמם כשווים, מעריכים זה את זו ומנצלים את הכישורים השונים והמשלימים שלהם לטובת עבודת צוות מועילה ומהנה.
כאשר מאזן הכוחות מופר, שני הצדדים משלמים על כך מחיר כבד במערכת היחסים הזוגית שלהם.
לעיתים קרובות, יוצא לי לפגוש בקליניקה את המקרים שבהם הגבר הוא הצד החזק, זה שמקרין ביטחון עצמי רב יותר, מרוויח הרבה יותר, או מצליח יותר מבחינה מקצועית. הוא משוכנע לגמרי שהדרך שלו/ הדעה שלו/ נקודת המבט שלו/ טובה יותר מזו של בת הזוג שלו, כי הוא נצמד לעובדות שמדברות בעד עצמן, כי אנשים מעריכים ומחשיבים מאוד את דעתו, או כי הוא נשען על ההיגיון שלו ומצליח לשמור על קור רוח, בעוד שהיא מאוד אמוציונאלית.
מה שהוא לא מבין זה שכאשר בת הזוג שלו מרגישה נחותה מולו, חלשה או שקופה, מרגישה שהוא לא סופר אותה ואת דעותיה, שניהם מפסידים. הם כבר לא מתפקדים כצוות טוב. מערכת היחסים הזוגית שלהם נפגעת והקשר האינטימי שלהם הולך ומתרופף. וההפסד הוא לא רק שלהם, אלא גם של הילדים המשותפים, שנאלצים לספוג את האווירה הביקורתית והמתוחה בבית ומקבלים מודל לזוגיות לא שוויונית ולא מכבדת.
מה בעצם קורה בזוגיות כזאת?
הוא בטוח שהאופן שבו הוא רואה וחווה את המציאות, הרבה יותר נכון ומדויק מהאופן שבו היא רואה את הדברים. כשהם מתווכחים על משהו, הוא משוכנע שהוא זה שצודק ואין סיכוי שהיא תצליח להזיז אותו מעמדתו. פעמים רבות הוא אומר לה שהיא מדברת שטויות, יורד עליה או פשוט עושה בידו תנועת ביטול מזלזלת.
הוא מרשה לעצמו להוציא סכומי כסף גדולים מבלי לעדכן אותה ומבלי להתייעץ איתה, להמר מאחורי גבה, או לקחת הלוואות וליידע אותה בדיעבד. יכול להיות שבגלל שהוא המפרנס העיקרי בבית, הוא מניח שזה מקנה לו את הזכות לקבל לבד החלטות פיננסיות.
הם הולכים יחד, אבל הצעדים שלו הרבה יותר גדולים משלה. הוא מתרחק ומשאיר אותה מאחור, אולי אפילו בלי לשים לב שזה מה שהוא עושה. גם כשהיא מעירה לו ומבקשת ממנו לחכות לה, הוא מאט את הקצב, אבל לא להרבה זמן…
אני שומעת את הדברים האלו הן מנשים שעובדות ומשתכרות היטב, והן מנשים שוויתרו על התפתחותן המקצועית והשקיעו את מיטב שנותיהן בצרכי הבית והילדים.
זה ממש לא משנה באילו תארים הן מחזיקות, כמה הקריירה שלהן מוצלחת, או אם הן עקרות בית במשרה מלאה. הערך העצמי שלהן הולך ונרמס עם השנים כשהן חיות לצדו של בן זוג ביקורתי שמתייחס אליהן בצורה מקטינה ומזלזלת ומדגיש את עליונותו לעומתן, בכל מה שהוא עושה או אומר. חוסר ההערכה מצד בן הזוג מחלחל בהדרגה לעמקי נשמתן ועם הזמן, הן מפסיקות להעריך את עצמן.
נשים שנמצאות בזוגיות כזו לאט לאט מאבדות את הביטחון ביכולותיהן, מתמקדות יותר ויותר בחולשות שלהן ומתחילות לפקפק בכל מה שהן יודעות או מרגישות. הביטחון שלהן במה נכון ומה לא מתערער. הן מפסיקות לסמוך על כושר השיפוט שלהן, על קולן הפנימי ועל האינטואיציה הטבעית שלהן.
במרבית המקרים, הן אפילו לא מעלות על דעתן את האפשרות שקיימת אצל בן הזוג שלהן בעיה נוירולוגית שמקשה עליו לראות ולהבין את הצד שלהן. הן לא פעם משתכנעות שהבעיה העיקרית היא בכלל אצלן, שהן אלו שרואות את המציאות בצורה מעוותת, עושות עניין מכל דבר ומעוררות מריבות. לפעמים הן שוקעות לדכדוך, או ממש לדיכאון קליני ונעזרות בטיפול תרופתי כדי להקל מעט על התחושות הקשות שאיתן הן מתמודדות.
הפרעת תקשורת היא סמויה. מבחוץ, מערכת היחסים הזוגית שלהם עשויה להיראות נפלאה ומעוררת קנאה. הוא נראה כמו בן זוג אוהב ותומך שיעשה את הכול בשבילן ובשביל המשפחה. זה מאוד מבלבל כשאף אחד אחר לא שותף למה שהן חוות.
נשים הרבה פעמים מנסות לשכנע את עצמן שהזוגיות שלהן בסך הכול בסדר. שיש להן בעל טוב, נאמן ומסור שמפרנס היטב ודואג שלא יחסר כלום לאף אחד מבני הבית. לפעמים, לוקח להן שנים רבות להבין שמשהו מאוד לא תקין בקשר, שלא כך צריכה להתנהל זוגיות בריאה.
לפעמים הן מתעוררות רק כשהילדים כבר גדולים ומתפנה להן זמן לבחון מה הן רוצות לעצמן.
יכול להיות שהן נתקלות במקרה בפוסט שמאיר את עיניהן ומאפשר להן להתבונן על הזוגיות שלהן מבעד למשקפיים חדשים.
יתכן שאבחון של אחד הילדים על הרצף התקשורתי הוא זה שמפיל אצלן את כל האסימונים וגורם להן לראות בבהירות את המאפיינים האוטיסטיים של בן הזוג שלהן.
ידע הוא כוח!!!
כשמבינים במה מדובר – ניתן להתחיל להניע תהליך של שינוי.
לבדוק אם ואיך ניתן להפוך את מערכת היחסים הזוגית לטובה, שיוויונית ומספקת.
ואם לא – לקבל החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר : “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון שלי: “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לדבר אתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.