איך לצלוח בשלום את אתגר הזוגיות בימי קורונה

איך נראית זוגיות בימי קורונה?

תלוי את מי שואלים.

יש זוגות שמנצלים את השהייה הכפוייה בבית לטובת זמן איכות של חיבור, קירבה ואינטימיות. זוגות אחרים מנצלים את ה’ביחד’ הזוגי למריבות בלתי פוסקות, להטחת ביקורת ולהאשמות הדדיות, וישנם זוגות שמשתדלים לחמוק ממגע או שיחה ומנסים להימנע כמה שיותר מלהיתקל אחד בשני. אם הם גרים בבית מספיק גדול, אז הם גם מצליחים לעשות את זה…

אני מעריכה שאצל רוב הזוגות, השהות הממושכת בבית, הצורך להתמודד עם מצבים משתנים, או סיטואציות של קושי ומשבר, לא מובילים לשינוי מהותי במערכת היחסים. כל אלו רק מקצינים או מעצימים את דפוס הקשר שהתקבע בין בני הזוג בתקופת הטרום קורונה, לטוב ולרע.

סביר להניח שהזוגות האלו שחווים קירבה ואינטימיות מחודשת נהנו מזמן האיכות הזוגי שלהם גם קודם לכן, כך שהשהייה הממושכת יחד עושה להם רק טוב.

אני משערת שאצל מי שהפתיל היה קצר מאז ומתמיד, באופן טבעי, הפתיל התקצר עוד יותר בתקופה המאתגרת הזאת של לחץ, חוסר וודאות בריאותית וכלכלית ושהות אינטנסיבית עם כל בני המשפחה.

ואילו אצל הזוגות המרוחקים שכמעט ולא מדברים אחד עם השני, אני בטוחה שהריחוק ביניהם הוא לא משהו חדש. חלקם מהלכים על קצות האצבעות כדי להימנע מחיכוכים ומריבות כבר הרבה מאוד זמן, וחלקם פשוט איבדו עניין זה בזו ולא מוצאים על מה לדבר מעבר למנהלות השגרתיות של תפעול הבית. 

כאשר קיימת ברקע הפרעת תקשורת מאובחנת או בלתי מאובחנת אצל אחד מבני הזוג, מצב הזוגיות הופך להיות מאתגר במיוחד עם הצטרפותם של כל גורמי הלחץ הנלווים לתקופת הקורונה למערך המשפחתי. הצורך לעבוד מהבית, או חוסר עבודה, בידוד של אחד הילדים, מחלה של אחד מבני המשפחה והצורך לטפל בו, דאגה לשלומם של הורים מבוגרים. כל אלו הם גורמים משמעותיים שרק מתווספים ללחצים שהיו קיימים בקשר הזוגי עוד לפני המשבר הנוכחי. אנשים עם הפרעת תקשורת מתקשים מאוד להתמודד עם מצבי לחץ ונוטים להגיב למצבים כאלו בשתי דרכים אופייניות: התפרצויות זעם או שתיקה והסתגרות. לכל אחת מהתגובות האלו, ישנן השלכות קשות על מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.

שתיקה רועמת אלימה לא פחות מפעולות או מאמירות פוגעניות. כאשר אחד מבני הזוג מתעלם מהשני באופן מכוון, נוטש באמצע שיחה מבלי להסביר למה הוא קם והלך, לא עונה על שאלות שהופנו כלפיו, או מפסיק לדבר באופן הפגנתי, זה מפעיל אצל השני את אותו אזור במוח שמופעל בזמן כאב פיזי, כך שמדובר בתחושה זהה לגמרי למה שמרגיש קורבן לאלימות פיזית.

שתיקה של בן הזוג עשויה להיות בלתי נסבלת. היא עלולה להטריף נשים עד כדי תחושה שהן מאבדות את שפיותן. חלקן מוצאות את עצמן מגיבות בתגובות קיצוניות משלהן, צועקות על בן הזוג, מנסות בכוח לייצר איזושהי אינטראקציה, אפילו שלילית, מה שלרוב, מביא להסלמה של המצב.

כשבני זוג רבים בלי הפסקה ומדברים בחוסר כבוד אחד לשני, השהות במרחב הביתי המצומצם הופכת לבלתי נסבלת עבור כל בני המשפחה. אווירת הכעס, המתח והעוינות משתלטת על הבית ומשפיעה לרעה על הילדים, שנאלצים לספוג אותה בלית ברירה.

התנהגויות פוגעניות של אחד מבני הזוג, חוסר תקשורת בין בני זוג, שתיקות אלימות, או היעדר התעניינות זה בזו, מעצימים את תחושת הבדידות בתוך מערכת היחסים, במיוחד בתקופה שבה אנשים נאלצים לשמור על ריחוק חברתי, מכורח או מבחירה.

אז מה אפשר לעשות כדי לצלוח בשלום את אתגר הזוגיות בימי קורונה?

  • לבחור בקפידה את המלחמות שלנו ולהפגין איפוק. זה לא הזמן להעיר על כל דבר שמפריע לנו, אלא רק על מה שממש חייבים.
  • לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. לפרגן בנדיבות לבן הזוג על דברים שהוא עושה ולהביע את הערכתנו כמה שיותר, גם על דברים קטנים.
  • לגלות סלחנות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. לא הכול צריך להיעשות כמו בשגרה רגילה ובהחלט אפשר לעשות התאמות למצב ולוותר על מה שלא באמת נחוץ.
  • להיות מודעים לאנרגיות ולכוחות שלנו, לדאוג לעצמנו למנוחה מספקת ולא להתיש את עצמנו במטלות מסביב לשעון.
  • להמעיט בצריכת חדשות מדכאות ולהרבות בצריכת תכנים קלילים ומהנים.
  • לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית, גם בבית, במסגרת האפשרויות והמגבלות שלנו.
  • לדאוג לעצמנו לאוכל מזין ובריא.
  • לקחת פסק זמן יומי משאר בני המשפחה ולנצל אותו לעשיית משהו שמרגיע אותנו.

 

חשוב גם להתאים את רף הציפיות שלנו למציאות. הרי אם נמצאים בזוגיות מאתגרת כבר תקופה ממושכת, סביר להניח שהמציאות המורכבת לא תיטיב איתה, אלא דווקא תאלץ אותנו להתמודד עם מצבים לא פשוטים.

חשוב גם להכיר בכך שאם בעבר יכולנו לברוח מהתמודדות עם הקשיים בזוגיות למקומות מפלט רבים יותר, הרי שכיום, קשה יותר לטאטא את הקשיים מתחת לשטיח.

מה שכן, אפשר בהחלט לראות את המצב כהזדמנות לעשות תפנית חיובית במערכת היחסים הזוגית, לטובתנו ולטובת הילדים, לראות אם ואיך ניתן לשקם את הקשר הזוגי, לקבל החלטות מיטיבות ולצאת לדרך של שינוי.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

 

אשמח ללוות אתכם בדרך לשינוי,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל