נושא המיניות, בסופו של דבר, תמיד עולה בתהליך זוגי, ומה שקורה שם, כמו כל דבר אחר הקשור להפרעת תקשורת, הוא מאוד קיצוני. או שלא קורה שם כמעט כלום, או שקורה שם הרבה מאוד (גם מחוץ למיטה הזוגית…).
באופן לא מפתיע, הימצאותם של מגוון מאפיינים אוטיסטיים כגון: רגישות חושית, שיכולה להיחוות כרגישות יתר או תת-רגישות לגירויים מסוימים, חוסר יכולת לצפות ולהבין את תגובת בת הזוג למגע, חוסר ספונטאניות, חוסר גמישות ונטייה לחזרתיות, כל אלו הם מאפיינים העלולים למנוע מבני הזוג לחוות מערכת יחסים מינית מספקת.
זה אולי יישמע מפתיע, אבל הרבה גברים עם הפרעת תקשורת מאבדים עם הזמן כל עניין במין ומדווחים על חשק מיני מופחת. הקשר הזוגי מלווה בקשיי תקשורת וטעון במתח ובקונפליקטים, בת הזוג מרבה להתלונן ולהביע את אי שביעות רצונה ממה שקורה במערכת היחסים, כך שמה שקורה הוא שהבעל לאט לאט מתרחק ומשתדל להימנע מתקשורת, על מנת שלא להתמודד עם עימותים. יחסי מין הם בעצם סוג של תקשורת, הם למעשה התקשורת הכי אינטימית שיש, כך שההימנעות באה לידי ביטוי גם בזירה הזאת. לעיתים, התחושה של הגבר שהוא מקבל ביקורת תמידית גורמת לו לאבד את התשוקה כלפי בת הזוג ולעיתים, חוסר הבנת כוונותיה של בת הזוג גורם לו להרגיש שהוא מאכזב אותה.
כאשר הבעל בוחר לבלות את זמנו הפנוי מול הטלוויזיה או המחשב, כשהוא מעדיף להשקיע את מירב זמנו החופשי, את המרץ והאנרגיות שלו באימונים בחדר כושר, במרוצי אופניים או במרתוני ריצה, במרבית המקרים, זה בא על חשבון זמן איכות זוגי. הריחוק הרגשי והפיזי שהולך ומתהווה בין בני הזוג בעקבות זאת, הוא בלתי נמנע. בנוסף, חשוב להבין שדחף מיני זקוק להזנה מתמדת, כך שככל שמקיימים פחות יחסי מין או מוצאים להם תחליף אחר, הצורך בהם באופן טבעי הולך ופוחת, כך שלעיתים, הרבה מהזוגות האלה מדווחים על היעדר מוחלט של פעילות מינית במערכת היחסים הזוגית שלהם.
פעמים רבות, האישה מוצאת את עצמה בהתחלה בתפקיד ה”רודפת” שמנסה לייצר תקשורת עם בן הזוג במטרה לשפר את הקשר הזוגי. בין היתר, היא גם זאת שיוזמת סקס מתוך כוונה להתקרב לבן זוגה. הדפוס הזה יכול להימשך הרבה מאוד זמן, עד שהיא מתעייפת, או עד שנמאס לה, או עד שהיא מבינה שהיא היחידה שיוזמת מגע וזה מתחיל להפריע לה. באופן טבעי, היא רוצה להרגיש מושכת ומחוזרת, רוצה להרגיש שבן הזוג שלה רוצה אותה, וכשזה לא קורה – היא מפסיקה להרגיש אהובה.
נשים רגילות לקרוא ולשמוע מכל עבר על זה שגברים הם אלו שחושבים יותר על סקס, רוצים וצריכים יותר סקס מאשר נשים, כך שכאשר אישה מנסה לנתח את המצב, הדבר הראשון שעולה על דעתה הוא לא שבן זוגה איבד עניין במין, אלא שהוא איבד עניין בה. המחשבה הזאת מאוד מתסכלת, והיא גם מובילה נשים (יפות וחטובות) להסיק שהן כבר לא מושכות. נשים שמשלימות עם המצב וחיות עם התחושות האלו לאורך זמן מאבדות את הביטחון העצמי שלהן, חוות ירידה בדימוי העצמי והגופני שלהן והרבה פעמים שוקעות לדיכאון. קשה מאוד להתמודד עם תחושות של דחייה מצד בן הזוג וקשה עוד יותר לדבר על זה. ובסופו של דבר, כאשר נשים בכל זאת מעזות ומדברות על הנושא עם בני זוגן, האצבע המאשימה מופנית כלפיהן.
בקיצוניות השנייה נמצאים הגברים עם הפרעת תקשורת שעסוקים במין באופן אינטנסיבי. הכוונה כאן היא גם לתדירות מאוד גבוהה של יחסי מין, שיכולים בקלות להיהפך לשגרה טכנית, וגם לעיסוק אובססיבי במין שעשוי לכלול פורנוגרפיה או סקס וירטואלי, עד כדי התמכרות למין. הקושי עם הבנה של סיטואציות רגשיות וחברתיות וגבולות לא ברורים, עשוי להוביל את הגברים האלו להעיר את בת הזוג שלהם משינה באמצע הלילה בשביל סקס, לעיתים קרובות, בלי לחשוב פעמיים, או לגרום להם לפלרטט עם נשים אחרות, גם כשאין להם שום כוונה לבגוד בבת זוגם, לפעמים אפילו מבלי להבין מה לא בסדר בזה.
לאנשים עם הפרעת תקשורת קשה עם היבטים אינטימיים הדורשים אמפתיה, רגישות לתחושות האחר, תזמון מתאים והבנה שהצרכים של בת הזוג יכולים להיות שונים מאלו שלהם. לא פעם, הם בטוחים שהם יודעים יותר טוב ממנה מה היא צריכה כדי ליהנות. ביטויי רומנטיקה נעדרים לעיתים קרובות מהזוגיות, מה שמשפיע באופן שלילי על איכות היחסים ועל נכונותה של בת הזוג לקרבה פיזית. גברים עם הפרעת תקשורת מתקשים להבין את הצורך של בנות זוגם בחיזור, בהבעת רגשות ובהתייחסות חמה ואוהבת ואת הקשר בין כל הדברים האלו לבין סקס. הם גם מתקשים להבין את הקשר בין התנהגות פוגענית ומזלזלת כלפי בת הזוג במשך היום, או התעלמותם ממנה, לבין זה שהיא כועסת ומסרבת להיכנס איתם בלילה למיטה.
אם זה לא היה כל כך עצוב, זה בהחלט היה יכול להיות מצחיק…
מה שעצוב הוא שהרבה מהנשים שאני פוגשת אצלי בקליניקה משתפות פעולה, נכנסות עם בן הזוג למיטה בחוסר חשק מוחלט, רק כדי לספק את צרכיו, מתוך מטרה להשיג “שקט תעשייתי”. הן מקוות שבעקבות היענותן, בן הזוג ייענה ביתר קלות לבקשותיהן, יעזור יותר בבית או יהיה סבלני יותר עם הילדים. אבל גם אם הן אכן מצליחות להשיג את השקט המקווה, הן מגלות מהר מאוד שמדובר בשקט זמני מאוד…
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן ועם מיניות לא מספקת, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לשוחח אתך, לספק הסברים נוספים ולענות על שאלות,
ד”ר פנינה ארד: 0507865822.
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.