להיות מסודרים, נקיים ומאורגנים, אלו הן תכונות נהדרות שיכולות לשרת אותנו היטב בבית, בעבודה ובכל מקום אחר. העניין הוא שהנושאים האלה הרבה פעמים הופכים להיות טריגר למריבות ולעיתים אף הופכים להיות הגורם המרכזי לריב מתמשך, כמו למשל התעקשות שהכלים במדיח יהיו מסודרים באופן מאוד מסוים, שהבגדים בארון יקופלו בצורה מסוימת, שדברים יונחו על המדף באופן ששום דבר לא יבלוט ממנו החוצה, שהשיש יהיה מבריק ומצוחצח ושהניקיון ייעשה באופן יסודי, וכמובן שלאנשים כפייתיים יש את ההגדרות שלהם למה זה ניקיון יסודי ואיך עושים אותו. כשהאנשים האלו חולקים איתנו קורת גג משותפת, האתגרים הופכים להיות יום יומיים.
כאשר ההקפדה על סדר וניקיון מוגזמת והופכת להיות מקור למריבות ולחיכוכים בלתי פוסקים עם שאר בני המשפחה, זה סימן מאוד ברור לכך שמדובר בכפייתיות. התנהגות כפייתית הינה אחד המאפיינים של הפרעת תקשורת וישנם הבדלים מעטים בלבד בין הסממנים של OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית), לבין דפוסי ההתנהגות החזרתיים המהווים סממן מובהק של אוטיזם. אנשים עם הפרעת תקשורת נוטים להיות כפייתיים לגבי תחומים מסוימים, וכאשר התחום שלגביו הם אובססיביים הוא סדר וניקיון, הם נוטים להציב סטנדרטים כל כך גבוהים, שבמרבית המקרים, אף אחד חוץ מהם אינו יכול לעמוד בהם.
רוב האנשים למשל מבינים שכאשר ישנם בבית ילדים קטנים, הציפייה שהבית יהיה מסודר ומאורגן למופת בכל רגע נתון, היא בלתי ריאלית לחלוטין. אבל מה שקורה בפועל הוא שהמשחקים והצעצועים של הילדים, שלפעמים מפוזרים בכל חלקי הבית, יכולים להוציא אנשים עם הפרעת תקשורת מדעתם. זה נובע מכך שקיימת אצלם נטייה להבחין ולהתמקד בפרטים הקטנים וכשיש בלגן, ולפעמים אפילו סתם אי סדר, זה פוגש את הרגישות החושית המאוד גדולה שלהם ומפריע להתנהלותם השוטפת. תגובותיהם אמנם נובעות מהקושי שלהם עצמם להתמודד עם הגירויים הסביבתיים, שאותם הם חווים כבלתי נסבלים, אבל מתבטאות פעמים רבות בהשלטת טרור בבית.
לדוגמה, כשאת מתחילה להאיץ בילדים שיסדרו מהר את הסלון, לפני שאבא חוזר, או כשאת נכנסת ללחץ כאשר מתקרבת השעה שבה בן הזוג שלך אמור להגיע הביתה ולא הספקת לארגן את הבית. כשאת והילדים מקבלים ביקורת מתמדת על חוסר הסדר, על זה שלא הנחתם דברים במקומם או על זה שעבודות הניקיון שעשיתם לא עומדות בסטנדרטים ה’רצויים’, זה אומר שאתם חיים תחת טרור מתמשך. וכשהכעס של בן הזוג בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, תוך שימוש במילים פוגעניות, מדובר באלימות לכל דבר. אין שום סיבה לכך שתסכימו לחיות תחת טרור, שתפחדו מהתגובות של בן הזוג, או תנסו לעמוד ברף ציפיות שהניסיון לעמוד בו נועד מראש לכישלון.
לפעמים, וגם זה קורה, בן הזוג הכפייתי לוקח על עצמו את האחריות לתחזוקה השוטפת של הבית. מצד אחד, יש לזה היבט חיובי, כי עבודות הסדר והניקיון מתבצעות לשביעות רצונו המלאה וגם נחסכות משאר בני הבית. אולם מצד שני, יכול להיווצר מצב שבו מרגע שהוא נכנס הביתה, במקום להתעניין בשלום בני הבית ולהתפנות אליהם, זה כל מה שהוא עושה- עסוק בלהחזיר את הבית למצב שיאפשר לו להרגיש בנוח. הוא יכול פשוט להתעלם מבני המשפחה כי… הוא עסוק מדי בלסדר את הבלגן שהם עשו… העיסוק האובססיבי בסדר וניקיון בא על חשבון זמן איכות זוגי ומשפחתי ומקבל קדימות על פני כל דבר אחר. בחלק מהמקרים, גם כאשר בן הזוג לוקח על עצמו את האחריות על התחזוקה השוטפת של הבית ביוזמתו, זה לא בדיוק משהו שנעשה ברוח טובה, אלא בעצבים ותוך כדי זריקת הערות ביקורתיות לכל עבר, מה שיוצר בבית אווירה מתוחה ומאוד לא נעימה.
הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה היא שאנשים הסובלים מכפייתיות, או אנשים עם הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת, לא מבינים שמדובר בהפרעה, שהסטנדרטים שלהם גבוהים מדיי ושהם משליטים טרור על הסובבים אותם. לדעתם, הדרישות שלהם פשוטות והגיוניות והם לא מבינים מדוע כל כך קשה לבצע אותן. מה שמבלבל עוד יותר הוא שהם עצמם, על אף ההקפדה היתרה שלהם על הניקיון ועל הסדר של דברים מסוימים, יכולים להיות מאוד לא מאורגנים כשזה נוגע לדברים אחרים, שהם לא אובססיביים לגביהם, ולתרום את חלקם להיווצרות בלגן במקומות אחרים בבית.
לעיתים קרובות, שאר בני הבית אינם מודעים אף הם לכך שמדובר בהפרעה, לכך שהם חיים תחת טרור ואלימות המופעלת כלפיהם, והם נכנעים ומשלימים עם הדרישות או הסטנדרטים הגבוהים שבן המשפחה האובססיבי מציב בפניהם.
אני מניחה שלכולנו נעים יותר לחיות בבית נקי ומסודר, אבל חשוב לשמור על פרופורציות ועל סדרי עדיפויות. בית שהוא קצת מבולגן עם משפחה מאושרת בתוכו, עדיף, לדעתי, על בית מצוחצח שבו מתגוררת משפחה אומללה.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח לעזור לכם לעשות סדר בדברים.
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.