זוגיות עם זאב בודד

"ידעתי שהוא זאב בודד, אבל חשבתי שאצליח לשנות אותו".

"זה פחות הפריע לי בתחילת הקשר כי הייתי עסוקה בלימודים/ בפיתוח הקריירה/ העסק שלי".

"לא ראיתי את זה בהתחלה. בילינו הרבה זמן ביחד. הוא חיזר אחריי ומאוד השקיע בקשר שלנו".

אלו רק כמה מהתייחסויותיהן של נשים לתחילתה של מערכת יחסים עם 'זאב בודד'. אצל חלקן, הסימנים היו שם כבר בראשית הקשר. הן שמו לב לתמרורי האזהרה, אבל התעלמו מהם באלגנטיות. חלקן קיוו שיצליחו לשנות את בן הזוג, חלקן פשוט הניחו שהוא ישתנה לבד עם הזמן, שהוא ייפתח כלפיהן, או ירצה לבלות אתן יותר זמן.

יכול להיות שזה אפילו התאים להן בתקופת ההיכרות, בצעירותן, כשהן עצמן היו עסוקות בלימודים תובעניים או נדרשו להוכיח את עצמן בעבודה חדשה. הקשר הזוגי לא דרש מהן יותר מדיי ואפשר להן להשקיע בהתפתחותן המקצועית ובקידום הקריירה שלהן.

חלק מהן לא הבחינו כלל בסימנים מקדימים כלשהם. להפך, ההתרשמות הראשונית שלהן לעיתים הייתה שונה לגמרי. הבחור שהכירו והתאהבו בו חיזר אחריהן באינטנסיביות, השקיע הרבה מאוד זמן ואנרגיות בקשר וזרם עם כל תכנית בילוי שהן הציעו. הן גילו שהוא בעצם 'זאב בודד' באיחור של כמה שנים טובות, בדרך-כלל, אחרי החתונה ואחרי שכבר נולדו להם ילדים משותפים.

הרבה מהזאבים הבודדים האלו הם גברים שנמצאים בקצהו המופנם של הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. הם לא אובחנו בילדותם כי לא הייתה לזה כלל מודעות קלינית לפני שנות התשעים. אבל הם נולדו ככה. מדובר בהפרעת תקשורת מולדת, גנטית ותורשתית. סביר להניח שמאז ומתמיד הם העדיפו את השקט שלהם, נמנעו מהגעה למסיבות המוניות ולאירועים חברתיים רועשים והסתפקו במספר קטן של חברים באותו ראש שחולקים עמם תחומי עניין משותפים.

לחלקם הודבקה תווית של 'חנון' והם סבלו מבריונות לאורך שנות לימודיהם בביה"ס. הילדים האחרים צחקו עליהם וירדו לחייהם כי הם היו קצת מוזרים, או מתבודדים. אבל במקרים רבים, הם צלחו את שנות ילדותם באופן מיטבי, במיוחד אם השתלבו במסגרות לימודיות של מחוננים או מצטיינים, שם מצאו את עצמם לצד ילדים דומים להם ולא בלטו באופן יוצא דופן כ'עוף מוזר'.

כשהתבגרו, הם לרוב לא היו מהבחורים האלו שצעירות חושקות בהם. הם תמיד היו קצת בצד. שקטים, מרוחקים, לא יודעים איך לעשות את הצעד הראשון ולהתחיל עם בנות, איך להתחבב עליהן. יכול מאוד להיות שהחברה הראשונה שלהם הייתה מישהי שיזמה את הקשר, התחילה איתם, הוציאה אותם קצת מסגירותם ולימדה אותם כל מה שהם יודעים על מערכת יחסים רומנטית. יש מצב שהם אפילו נשארו יחד במשך שנים ארוכות והתחתנו בסוף, מכוח האינרציה.

כשהתבגרו קצת יותר, הרבה מהזאבים הבודדים גילו לשמחתם, שלהיות 'חנון' זה לאו דווקא רע. להפך, זה יכול אפילו להוות יתרון משמעותי בשוק הפנויים פנויות, שם מהנדסים ואנשי הייטק הפכו לרווקים מבוקשים. יש להניח שהם גם גילו שהרבה מהנשים הבוגרות מאסו בבחורים ה'גזעיים' ששברו להן את הלב פעם אחר פעם, ושעכשיו הן מחפשות, לשם שינוי, גבר רציני, אחראי, מישהו עם מקצוע טוב או עבודה מסודרת, מישהו שמפגין יציבות ושאפשר יהיה להקים אתו משפחה. 

יכול מאוד להיות שהם התאהבו לראשונה בחייהם במישהי, עד מעל הראש, ויצאו מגדרם כדי למצוא חן בעיניה. בתחילת הקשר, הם זרמו איתה ועשו כל מה שהיא רוצה. הם מצאו את עצמם מבלים/ שרים/ רוקדים, אולי מתנסים בדברים שמעולם לא חוו קודם לכן. הם עשו את כל הדברים האלו פשוט כי הם היו מאוד מאוהבים, מה שעודד אותם להשקיע את כל המרץ והאנרגיות שלהם בקשר הזוגי. יתכן מאוד שהם היו ממש אובססיביים כלפי אותה בחורה ועשו הכול, עד שהיא הייתה שלהם.

מה שכן, באופן טבעי, הסערה ההורמונלית המאפיינת את שלב ההתאהבות חולפת אצל כל הזוגות, אחרי חודשים ספורים, או במקרה הטוב, אחרי שלוש שנים. וכשהיא חולפת, זאבים בודדים חוזרים לעצמם ולאזור הנוחות שלהם. הם שוקעים שוב לתוך עולמם, מפנים את תשומת לבם ואת מירב האנרגיות שלהם לעבודתם, למחשב, לספורט, או לכל תחביב או תחום עניין אחר שלהם.

הזוגיות מבחינתם, הופכת להיות משהו שקיים אי שם ברקע, והרבה פעמים, גם המשפחה. הם לא מבינים שיש צורך לתחזק מערכת יחסים זוגית באופן שוטף ולהשקיע זמן בקשר, גם אחרי הנישואים וגם אחרי שנולדו ילדים. לפעמים, אחרי שהם עשו וי על הקמת משפחה, הם פשוט ממשיכים הלאה ומשאירים אותה מאחור, מבלי להיות מעורבים בתחזוקת הבית או בגידול הילדים.

הם צריכים מרחב אישי גדול וזמן איכות של שקט, הרבה יותר מאנשים אחרים, כדי להירגע ולנקות את הראש מיום העבודה שלהם. הם מתקשים לנהל שיחות חולין יומיומיות של שיתוף עם בת הזוג שלהם ומתרחקים כמו מאש משיחות טעונות רגש. הם נמנעים מלחשוף בפני בת הזוג את עולמם הפרטי וגם לא מפגינים יותר מדיי התעניינות במה שקורה בעולמה.

המקום המועדף על זאבים בודדים הוא הבית. שהייה בקרב אנשים דורשת מהם השקעה מרובה של אנרגיות ומעייפת אותם, כך שהם משתדלים לצמצם אותה למינימום ההכרחי. חלקם ממש סובלים מחרדה חברתית ונמנעים ככל האפשר מהגעה לאירועים חברתיים. הם מתחמקים בתואנות שונות מיציאות עם חברים וגם לא אוהבים לארח או להתארח.

במשך הזמן, נשים מוצאות את עצמן מאוד בודדות בזוגיות כזאת. יתכן שבתחילת הקשר, הן אלו שלקחו על עצמן את הניהול השוטף של חיי החברה שלהם, ארגנו יציאות לבילוי ומפגשים חברתיים ובן הזוג שיתף אתן פעולה. יש מצב שאחרי שנולד הילד הראשון, גם להן כבר לא היה כוח לצאת בערבים או למצוא בייביסיטר, וכך התרגלו להיות בבית. מה שבטוח זה שהן היו מאוד עסוקות בעבודה מחוץ לבית ובתוכו והיה להן הרבה פחות זמן להיפגש או לדבר אפילו עם חברותיהן הטובות, במיוחד אם בן הזוג שלהן התגלה כשותף לא פעיל בגידול הילדים.

לעיתים, נשים קולטות שהן לגמרי לבד רק כשהילדים כבר גדולים ופחות זקוקים להן. כשהן מביטות לאחור, הן מבינות שהן כבר שנים מתנהלות לבד בתוך הזוגיות, נותנות מענה לצרכי הבית והמשפחה, עובדות ומתפקדות על אוטומט, בלי בן זוג שאפשר להניח עליו את הראש. פתאום מחלחלת בתוכן התובנה המצערת שבן הזוג שלהן הפך להיות עבורן אדם זר, מישהו שהן חולקות אתו קורת גג משותפת.

בדידות רגשית כואבת. אני פוגשת אצלי בקליניקה הרבה מאוד נשים המתקשות להתמודד עם תחושת הבדידות ושוקעות לדיכאון, סובלות מתסמינים גופניים ואף מפתחות מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות קשות. חלקן נוטלות כדורים נוגדי חרדה ודיכאון, מה שמאפשר להן להמשיך לתפקד ולחייך לעולם, לשדר כלפי חוץ תמונה של 'הכול בסדר', בעוד שעמוק בפנים, הן מרגישות כבויות לגמרי. חלקן נכנעות לתשישות הנפשית והגופנית, מאבדות את שמחת החיים שלהן והופכות אף הן לזאבות בודדות.

 

אז מה נשים יכולות לעשות כדי לשנות את המצב?

קודם כל, לטפל בעצמן. לצאת ממקום של שקיעה נפשית, להבריא ולהתחזק.

לארגן לעצמן חיי חברה משלהן, לצאת מהבית, לחזור לחיים, ליהנות מטיולים, להיפגש עם חברות, להירשם ללימודים, להרחיב את מעגל החברים, לעשות דברים שממלאים ומטעינים אותן באנרגיות.

לשאול את עצמן אם הן רוצות לבלות את שארית חייהן עם הזאב הבודד שלהן, אם בכלל יש מקום לשקם את הזוגיות או שעדיף לוותר עליה ולהמשיך הלאה.

 

בשנים האחרונות עזרתי למאות נשים להחזיר לעצמן את החיוך ואת שמחת החיים, לרפא את עצמן, להתחזק ולמצוא עניין ומשמעות לחייהן. ליוויתי אותן גם בתהליך המורכב של קבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי.

בחלק מהמקרים, בני הזוג הסכימו להצטרף ולהגיע יחד אתן לתהליך של ייעוץ זוגי. הם הביעו נכונות לעשות שינוי, מתוך הבנה שאם לא תהיה השקעת מאמץ מצדם, הם עומדים בפני פירוק התא המשפחתי שלהם. חלקם הצליחו להציל את הנישואים שלהם ולשקם את מערכת היחסים הזוגית. עזרתי להם לעשות את זה, אבל אני מודה שבלי שיתוף הפעולה המלא שלהם, זה לא היה קורה.

חלק מהזאבים הבודדים האלו הגיעו למסקנה שהכי טוב להם לבד, בשקט שלהם. הם הבינו שהם זקוקים לחופש לעשות מה שהם רוצים, להשקיע את זמנם ומרצם רק במה שחשוב להם, מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד ומבלי להתחשב בצרכים וברצונות של אנשים אחרים. ההבנה הזאת אפשרה לזוגות האלו להיפרד בטוב ולצאת לדרך חדשה.

 

אם את נמצאת בצומת דרכים ומעוניינת בליווי מקצועי בתהליך של קבלת החלטות,

אם את מרגישה בודדה בתוך מערכת היחסים הזוגית שלך, חווה מצוקה ומרגישה צורך בעזרה,

אם את רוצה לתת לזוגיות שלכם הזדמנות נוספת ולבחון אם ניתן לשקם את הקשר שלכם,

את מוזמנת להשאיר לי פרטים ואחזור אלייך בהקדם.

 

אשמח לדבר אתך,

ד"ר פנינה ארד, 0507865822.

שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל