אני פה בגלל אשתי

 

נשים הן אלו שיוזמות את רוב הפניות לייעוץ זוגי. המשפט הזה, שלקוח מההצגה המפורסמת והמצחיקה, "אני פה בגלל אשתי", מיטיב לתאר את מה שקורה בקליניקה, כשהגבר בעצם נגרר לפגישה או לתהליך זוגי, לא כי הוא רוצה או מרגיש צורך בכך, אלא כי אשתו רוצה, או ליתר דיוק, מתעקשת, ולפעמים, אפילו מאיימת בפרידה, אם הוא לא ישתף פעולה ויגיע איתה.

בהרבה מהמקרים האלו, האישה חווה מצוקה גדולה מאוד, מרגישה שהיא לא יכולה להמשיך לחיות ככה יותר. יתכן שהיא בעצם כבר נמצאת עם חצי רגל או יותר מחוץ לנישואים, ואילו בן הזוג שלה, חושב שהכול ביניהם בסך הכול בסדר. אוקיי, לא מושלם, כמובן שיכול להיות יותר טוב, אבל כמו אצל כל הזוגות, גם להם יש עליות ומורדות והוא מניח שזה יעבור. הוא בכלל לא קולט עד כמה המצב חמור, כמה אשתו קרובה להחלטה לפרק את הנישואים וכמה הוא מפספס בקריאת המפה ובהבנת המציאות שבתוכה הוא חי.

איך זה יתכן?

זה יתכן מאוד אפילו כשברקע יש אצלו הפרעת תקשורת שמעולם לא אובחנה. הרי נשים לא קמות על צד שמאל ביום בהיר אחד ופתאום חושבות להתגרש. הן בטח סובלות כבר הרבה מאוד זמן אם הן שוקלות את זה ברצינות והן בטח גם התלוננו ושיתפו את בן הזוג שלהן, לא פעם ולא פעמיים, לגבי כל הדברים שמפריעים להן במערכת היחסים. כך שהוא בטוח יודע, אבל הוא לא מתייחס לתלונותיהן ברצינות, וגם אם הוא מתייחס, הוא לרוב לא יודע מה לעשות עם כל התלונות האלו.

יכול להיות שהוא פשוט חושב שאשתו ממש מגזימה, אולי הוא משוכנע שהיא 'קוטרית' סדרתית ושהיא נהנית לעשות דרמה ועניין מכל דבר. יש מצב שלפעמים הוא קורא לה בצחוק "הפולנייה", זאת שלא מפסיקה להתלונן ואף פעם לא מרוצה משום דבר.

יכול להיות שהוא באמת לא מבין מה היא רוצה מהחיים שלו, על מה היא מתלוננת ומה כל כך רע וקשה לה. יש לו מקצוע טוב, הוא עובד קשה מבוקר עד ערב, הוא מרוויח מצוין, הוא מפרנס אותה ואת הילדים בכבוד. יש לה כסף לקנות כל מה שהיא צריכה, הם יוצאים למסעדות ולחופשות יקרות ולא חסר לה שום דבר, לדעתו.

בניגוד אליה, הוא לא מתלונן על שום דבר. הוא בסך הכול די מרוצה מהחיים. הוא אוהב את העבודה שלו ומסופק ממנה. וגם אם לא, אולי יש לו איזה תחביב או משהו אחר שממלא אותו ומספק לו עניין ומשמעות. יש לו משפחה לתפארת. הוא אוהב את אשתו ואת ילדיו. פעמים רבות, הדבר היחיד שמעיב על אושרו אלו התלונות הבלתי פוסקות של אשתו, התסכול שלה וזה שהיא לא מאושרת.

הוא הרבה פעמים גם לא רואה את הקשר בין התסכול שלה לבין חיי הנישואים שלהם. יתכן שיש דברים נוספים שמחבלים באושר שלה. אולי היא לא מוצאת את עצמה מבחינה מקצועית, אולי היא לא מצליחה למצוא עבודה שהולמת את כישוריה, אולי היא דווקא עובדת, אבל לא נהנית בכלל מהעבודה שלה. אולי היא מתמודדת עם קשיים בריאותיים, שלה, או של הוריה המזדקנים. אולי אחד הילדים שלהם מפגין התנהגויות בלתי הולמות בגן או בביה"ס, או מתמודד עם קשיים לימודיים או חברתיים.

מה שהוא לא מצליח להבין, זה איך כל מיני בעיות, שלכאורה לא קשורות לזוגיות שלהם, מאוד קשורות. איך הוא צריך להיות מעורב בקשיים של הילדים המשותפים שלהם, איך הוא אמור להיות שם לצד אשתו כשהיא מתמודדת עם קשיים אישיים, בריאותיים או מקצועיים. איך לספק לה את העזרה והתמיכה שלהם היא זקוקה.

כשקיימת אצלו הפרעת תקשורת, בן הזוג באמת לא רואה את גודל המצוקה, לא יודע לספק לאשתו אוזן קשבת, אמפתיה או תמיכה רגשית. הוא לרוב מצפה ממנה להסתדר לבד ולעזוב אותו לנפשו. הוא לא מבין למה היא מטרידה אותו בכל מה שמציק לה ומה הוא אמור לעשות כדי לעזור לה להרגיש יותר טוב. הרבה פעמים, הוא פשוט בורח מהתמודדות עם המצב, לעבודה, למחשב, לטלוויזיה, או לעיסוקים אחרים שלו, מה שכמובן מחריף את המצוקה של בת הזוג.

מעבר לכך, יתכן גם שכל הקשיים משולבים אחד בשני. הפרעת תקשורת היא גנטית, כך שהרבה פעמים, האישה נאלצת להתמודד עם אותם מאפיינים מאתגרים, גם אצל הילדים המשותפים שלהם. מה שעוד קורה לעיתים קרובות הוא שעומס יתר של מטלות וחוסר שותפות מצד בן הזוג שלה בתחזוקת הבית ובטיפול בילדים, מובילים את האישה להתפשר על משרה לא מספקת או לוותר על ההתקדמות המקצועית שלה. בנוסף, אין ספק כי מצבי לחץ משפיעים גם על הבריאות, כך שמצוקה נפשית מתמשכת מהווה טריגר להתפרצותן של מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות קשות.

מן הסתם, זכותן המלאה של נשים לרצות בן זוג שהוא שותף מלא, חבר וידיד לעת צרה ורובן מנסות, לפחות בהתחלה, לעשות כל מה שביכולתן כדי לנסות ולשנות מצב קיים שאינו לשביעות רצונן. מה שכן, אחרי שנשים מדברות/ כועסות/ צועקות/ מתלוננות/ מסבירות/ מבקשות/ מתחננות, לפעמים במשך שנים רבות שבן הזוג יראה אותן, באיזשהו שלב הן מרימות ידיים ומתייאשות ממנו, מי במוקדם ומי במאוחר. בסופו של דבר, הן כבר לא מצפות ממנו יותר לשום דבר ובהמשך לכך, מתרחקות ממנו בהדרגה.

הוא מבחינתו, מבסוט מהשקט המיוחל שבו סוף סוף זכה, שמח שאשתו הפסיקה להתלונן ולרדת לחייו. הוא מספר לעצמו שהכול בסדר ולא תמיד בכלל שם לב שהיא כבר לא שם. לפעמים, הדבר היחיד שיאותת לו שמשהו לא תקין הוא שאשתו לא רוצה יותר סקס, אבל רק אם זה ממש מפריע לו. סביר להניח שיש עוד אי אילו דברים שמפריעים לו, אבל הוא השלים איתם כבר מזמן ומבחינתו, אפשר להמשיך לחיות ביחד עד 120.

האיום הזה בגירושים, מצדה של אשתו, נוחת עליו לא פעם כרעם ביום בהיר. הוא לא מבין מאיפה זה בא לו, הוא הרי האמין שהכול בסדר. אז כשהוא רוצה לשמור על המשפחה בשלמותה, הוא כמובן יסכים, בלית ברירה, להגיע לתהליך של ייעוץ זוגי, למרות שאולי הוא כבר שנים מביע התנגדות לכך. הוא יסכים כאשר זה התנאי שאשתו מציבה בפניו, כאשר היא מאיימת עליו בפרידה וכשבניגוד לפעמים הקודמות שהיא עשתה את זה, הפעם, הוא מבין שהיא רצינית לגמרי.

חשוב להבין שכאשר האיום בגירושים נאמר מתוך כעס, בעיצומה של מריבה גדולה, או כל שני וחמישי, האיום הזה לא נתפס כרציני ובצדק. הוא לא נתפס כרציני גם כשלאישה אין הכנסות משלה וכשהיא תלויה לגמרי בבן הזוג שלה מבחינה כלכלית. לאן היא תלך? היא הרי לא תסתדר בלעדיו.

לכן, אי אפשר להשתמש באיום בגירושים ולצפות שיעבוד ויביא את הבעל לטיפול, אלא אם כן הוא אמיתי לגמרי ויש מאחוריו כוונה רצינית ויכולת אמיתית להסתדר לבד, מכל הבחינות. כאשר מאיימים במשהו, תמיד יש את הסיכוי שהאיום יתממש, כך שצריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שבן הזוג יעמוד בסירובו לעבוד על הקשר הזוגי ויעדיף לסיים אותו.

כשבן הזוג שלך מסרב לפנות ולקבל עזרה מקצועית, כשהגעת לקצה שלך, כשאת מרגישה שאת לא יכולה יותר ולא רוצה להמשיך לחיות ככה, שאת חייבת שינוי, את צריכה לדאוג לעצמך. זה אומר שכדאי לך קודם כל להתחזק, הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית, כדי להיות מסוגלת לעשות את הצעד הזה, לאיים בגירושים, גם אם כוונתך רק לגייס את בן הזוג שלך לניסיון אחרון להציל את מערכת היחסים שלכם ואת לא באמת רוצה לפרק את התא המשפחתי שלכם.

אני מניחה שאת יודעת שלא מספיק שהוא יסכים לבוא ולעשות וי על פגישת ייעוץ או על מספר פגישות משותפות. תהליך זוגי מצריך עבודה, מאמץ ושיתוף פעולה מצדו. אם הוא לא מוכן להשקיע בקשר הזוגי שלכם ולעשות שינוי, השינוי לא יקרה מעצמו.

מה שבטוח יקרה, גם אם בן הזוג שלך לא ישתף פעולה באופן הרצוי, הוא שאת תהיי שלמה עם כל החלטה שתקבלי, בין אם זה להישאר בזוגיות ובין אם זה לעזוב אותה. תדעי שאת מצדך, עשית ניסיון אחרון ונתת גם לו הזדמנות אחרונה. הידיעה הזאת בטוח תקל על ההתמודדות העתידית שלך עם השלכותיה של כל החלטה שתקבלי.

אז אם את מרגישה צורך בעזרה או בהכוונה ברמה האישית או הזוגית,

אם את חווה מצוקה בתוך הזוגיות שלך,

או אם את מתלבטת לגבי המשך הקשר הזוגי,

אשמח לשוחח אתך.

ד"ר פנינה ארד, 0507865822.

פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל