אוטיזם וכפייה מינית בזוגיות

"אני כל-כך מבולבלת", היא הודתה, "אנחנו נשואים כבר 17 שנים ורק עכשיו אני מתחילה לקלוט, עדיין לא קולטת לגמרי, שמה שאני חווה בנישואים שלי זה אונס". היא אמרה את המילים האלו בהיסוס, לא בפה מלא, יודעת לא יודעת ומתקשה להכיר במציאות הקשה שבתוכה היא חיה.

בזמן האחרון, הן מגיעות אליי אחת אחרי השנייה, נשים הסובלות מכפייה מינית בזוגיות שלהן. חלקן מגיעות מהעולם הדתי והחרדי. חלקן גדלו במשפחה מסורתית או שמרנית. מה שמשותף לכולן הוא שהן נישאו בגיל מאוד צעיר, ללא ניסיון מיני קודם, וחשבו במשך שנים ארוכות שככה זה צריך להיות.

מדובר בנשים חכמות ומשכילות, שלמרות רמת האינטליגנציה הגבוהה שלהן, האמינו לאורך זמן שהבעל החוקי שלהן יכול לכפות את עצמו עליהן מתי שהוא רק רוצה, גם כשהן ישנות, גם כשהן מסרבות באופן הכי ברור ומפורש שיכול להיות.

הן מתקשות לקלוט את חומרת האירועים האלו, שלפעמים חוזרים ונשנים מדי יום, את הפלישה האלימה לגופן, את ההתעלמות הבוטה מהצרכים ומהרצונות שלהן. חלקן אפילו לא מעזות לדמיין לעצמן את האפשרות שהן יכולות ושזכותן ליהנות מזה גם. בחוויה שלהן, מדובר באקט טכני לחלוטין, שמרגיש כמו עוד איזו מטלה שהן צריכות לבצע, בדיוק כמו קיפול כביסה, שטיפת כלים או ספונג'ה. הן מרגישות ככה כי גם כשהן מסכימות, הן לרוב לא עושות את זה כי הן באמת רוצות, אלא כי הן חושבות שהן חייבות להסכים, לפחות מדי פעם.

חלקן הבינו רק לאחרונה שאינטימיות גופנית יכולה להיות מהנה. הן גילו את זה בעקבות התאהבות מקרית ורומן מחוץ לנישואים. וכן, זה קורה גם לנשים דתיות. הן לרוב מגיעות אליי בעיצומו של משבר, אחרי שהבגידה נחשפה ויצרה סביבן גלים של כאוס, או אחרי שהמאהב החליט להפסיק את הקשר והותיר אותן שבורות לב.

ולמה הן לא חוות את ההנאה הזאת עם הבעל החוקי שלהן, ולפעמים מעולם לא חוו?

כי אין לו שמץ של מושג איך לחזר אחריהן, איך להחמיא, או איך לעורר אותן מינית.

כי הוא לא מתייחס אליהן בכבוד ולעיתים אפילו מפגין כלפיהן התנהגויות פוגעניות.

ובעיקר, כי הוא לא מבין את הקשר בין חיזור ויחס יפה במהלך היום לבין הרצון והנכונות של בת הזוג שלו להיכנס איתו בלילה למיטה.

לפעמים יוצא לי גם לפגוש את הבעלים שלהן. באופן פרדוקסלי, דווקא במקרים הקשים והמזעזעים ביותר, מדובר באנשים יראי שמיים ושומרי מצוות. הם מתקשים להבין מה לא בסדר בדרך התנהלותם. ומה שהכי עצוב הוא שהם לא עושים את עצמם. הם באמת לא מבינים.

אני יכולה לקבל מהם תגובות כמו:

"אז מה אם דיברתי אליה לא יפה, זה היה שעה קודם",

או "בטח שאני מחזר אחריה. אני פורש מגבת על המיטה וקורא לה שתגיע כבר",

או "מה כל כך קשה לה לשכב כמה דקות? מה היא כבר צריכה לעשות?"

כשמדובר בזוגות חרדיים, אפשר אולי לייחס את חוסר ההבנה שלהם לבורות, לחוסר ניסיון מיני ולהיעדר חשיפה לחינוך בנושאים של מיניות. אפשר גם לייחס את זה לטקסים השגרתיים ביהדות. הטבילה החודשית במקווה, שלאחריה מצווים על פי ההלכה לקיים יחסי אישות, יכולה בקלות להיהפך במקרים האלו לכפייה מינית בחסות הדת, כשנשים יודעות מראש שאין באפשרותן אפילו לסרב כשהן לא רוצות. אז מה שנשים הרבה פעמים עושות במצבים האלה, זה לנסות למשוך כמה שיותר זמן בין טבילה לטבילה, לשקר קצת או הרבה לגבי התאריך שבו מתחילים ה'ימים המותרים' ולהימנע ככל יכולתן מקיום המצווה שהפכה עבורן לסיוט.

עדיין, בין אם אלו גברים דתיים או חילוניים, אני מתרשמת שבהרבה מהמקרים הקיצוניים האלו, מדובר בגברים על הרצף האוטיסטי, שמעולם לא אובחנו. אנשים שמתקשים לראות ולהבין את בת הזוג שלהם ושהאובססיביות שלהם באה לידי ביטוי בתחום המיני. ההבדל המהותי בין הגברים האלו הוא הרקע שממנו הם מגיעים והאפשרויות העומדות בפניהם. בעוד שהעולם החילוני מספק אינספור הזדמנויות להגיע גם לבד לפורקן מיני, מה שמוביל הרבה מהגברים האלו להתמכר לפורנו באינטרנט למשל, בעולם הדתי, האפשרויות מצומצמות ביותר ובנוסף לכך, על פי ההלכה חל איסור חמור על הוצאת זרע לבטלה, כך שהאישה הרבה פעמים הופכת, בהסכמתה או ללא הסכמתה, לאובייקט מיני של הגבר לצורך פורקן מיני שלו.

אז איך זה שהן מסכימות?

"הוא מפעיל עליי כזה לחץ, לא מפסיק לדרוש את זה ממני, כך שהרבה פעמים יותר קל לי להסכים ולגמור עם זה מאשר להמשיך ולהתנגד",

"הוא בעל טוב ואבא טוב, הוא עוזר ועושה הרבה דברים בבית, ומה הוא בסך הכול מבקש ממני? חמש דקות? איך אני יכולה לסרב?"

"אני עובדת על עצמי לפני. מתנתקת, עושה הפרדה בין הגוף לבין הראש שלי ולא מרגישה כלום".

הרבה מהן מסכימות מתוך תחושה של חובה ואשמה, כשהן יוצאות מתוך נקודת הנחה שנשים טובות צריכות לרצות את הבעל שלהן ושזה חלק מתפקידן כרעיות, להסכים. חלקן נכנעות ללחץ האינטנסיבי שבן הזוג מפעיל עליהן. חלקן פשוט רוצות שקט תעשייתי ומקוות שהסכמתן תעזור להן לשמור על שלום הבית והמשפחה. אבל בסופו של דבר, גם אלו שמשוכנעות שהן מצליחות להתנתק ולא להרגיש כלום, עובדות בעיקר על עצמן, כי החוויה הטראומטית נצרבת בגוף ובנפש, גם אם הן חושבות שלא.

 

לסיכום, חשוב שכל אישה תדע:

 

זכותך לסרב לכל מגע גופני או מיני בכל פעם שאת לא רוצה, גם אם זה הבעל שלך.

את לא אשמה כשאת לא רוצה ואת לא חייבת שום דבר לאף אחד, גם לא לבעלך.

כשאת ממש לא רוצה שהוא ייגע בך, בטוח יש לך סיבה ממש טובה לא לרצות את זה.

כשהוא כופה את עצמו עלייך למרות שאמרת לא, זה אונס, גם אם הוא הבעל שלך.

כשאת אומרת כן למרות שאת לא רוצה, את פוגעת בגוף ובנפש שלך.

מגיע לך לחוות מערכת יחסים טובה ומספקת מכל הבחינות, גם מבחינה מינית.

כשאת לא נהנית ולא מסופקת מבחינה מינית באופן חוזר ונשנה, כשזה הופך להיות עוד אחת מרשימת המטלות שלך,

יש כאן בעיה שמצריכה טיפול.

 

אשמח לשוחח אתך אם את מרגישה מבולבלת ואשמח לעזור לך להפסיק את הכפייה המינית בזוגיות שלך.

ד"ר פנינה ארד, 0507865822.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל