איך זה ייתכן שהיא כבר שוקלת ברצינות להתגרש ממנו והוא חושב שהזוגיות שלהם בסך הכול בסדר?
את התשובה ניתן למצוא בצרכים המאוד שונים של שני בני הזוג.
במערכת יחסים זוגית מאושרת, שני בני הזוג מרגישים שהם מקבלים מענה לרוב הצרכים שלהם במסגרת הקשר הזוגי.
כאשר בני הזוג מציירים לעצמם זוגיות טובה באופן דומה, סביר להניח ששניהם יהיו מרוצים או מתוסכלים מהקשר, בהתאם למה שקורה אצלם במציאות היומיומית.
כאשר הפער בין המצוי לרצוי בזוגיות גדול רק אצל אחד מבני הזוג, בעוד שהשני בסך הכול מרוצה ממה שקורה במערכת היחסים, צריכה להידלק נורה אדומה!!!
“הוא לא צריך כלום. לא לדבר, לא לצאת, לא לבלות. הוא יכול להסתגר שעות בחדר העבודה שלו ולהתנתק מכל העולם”.
“היא צריכה עוד ועוד דברים. שום דבר לא מספק אותה. יש לה דרישות מפה ועד להודעה החדשה”.
“אני לא יודע מה היא רוצה ממני. יש לנו זוגיות טובה”.
אם האישה כבר הגיעה לקצה ורוצה להיפרד מבן הזוג שלה, ואילו הוא, לא מבין מה כל כך רע לה ועל מה היא מתלוננת כל הזמן, מדובר בפערים מאוד קיצוניים בצרכים של שניהם בתוך מערכת היחסים הזוגית.
מאחורי הפערים האלו, מסתתרת לא פעם הפרעת תקשורת, אוטיזם בתפקוד גבוה שמעולם לא אובחן באופן רשמי.
גברים עם הפרעת תקשורת זקוקים למעט מאוד דברים כדי להיות שבעי רצון ממערכת יחסים זוגית.
מבחינתם, מסגרת משפחתית יציבה, עבודה מספקת וחופש לעסוק בתחביב אהוב או בתחום עניין שלהם – מספיקים בהחלט. מרחב אישי שקט וזמן פנוי משלהם מקבלים קדימות על פני זמן איכות זוגי או משפחתי, מה שמותיר נשים עם תחושה שהן לא אהובות ושהמשפחה נמצאת אצל בני זוגן בעדיפות משנית או אחרונה.
הרבה גברים עם הפרעת תקשורת רואים ביציאות לבילוי ובמפגשים חברתיים בזבוז זמן משווע. לחלקם קשה להשתלב באינטראקציות חברתיות ואלו דורשות מהם השקעת מאמץ כל כך גדול, שהם מעדיפים מראש להימנע ככל האפשר מאירועים משפחתיים או חברתיים, וגם כשהם בכל זאת מגיעים אליהם בלית ברירה, הם לא פעם מוצאים לעצמם מקום להתבודד בו.
ומה עם אינטימיות?
כמובן שגם גברים עם הפרעת תקשורת רוצים אהבה ואינטימיות בקשר הזוגי, אבל מסתבר שהצרכים האלו מסופקים אצלם באופן מאוד שונה מאשר אצל בנות זוגם.
לצפות יחד בסדרה בטלוויזיה, או לצאת מדי פעם לסרט או להצגה, אלו דוגמאות לדברים שמבחינתם עשויים להעיד על קירבה מאוד גדולה. כמובן שזה נחמד לצאת לקולנוע או לתיאטרון או לצפות יחד בתוכנית טלוויזיה אהובה. העניין הוא שזה ממש לא עונה על הצורך של רוב הנשים בקירבה ובאינטימיות.
מה שהן צריכות זו תקשורת, שיתוף רגשי, מחוות הדדיות של חיבה, דברים שאנשים עם הפרעת תקשורת מתקשים לספק. להם עצמם, אין לא את הצורך ולא את הדחף לשתף בחוויותיהם האישיות וברגשות שלהם. הם גם לא מבינים את החשיבות של הדברים האלו. הם הרי הצהירו בעבר על אהבתם לבת הזוג (והם בטח הוכיחו את זה כשהם התחתנו איתה והקימו יחד משפחה), כך שזה לא נראה להם הכרחי לצאת שוב בהצהרות אהבה למיניהן או להוכיח שוב את אהבתם. פירגון, מחמאות ומחוות רומנטיות עשויים להיראות להם כמיותרים לחלוטין.
מה לגבי סקס?
חלק מהגברים עם הפרעת תקשורת מאוד אוהבים מגע גופני ואפילו אובססיביים לגבי סקס.
חלקם, נרתעים ממגע ומתרחקים מבת הזוג, עד כדי התנזרות מוחלטת ממין.
נוצר מצב שבו נשים סובלות מחסך רגשי ומיני מאוד גדול בקשר זוגי כזה. הן מרגישות שקופות, דחויות וסובלות מפגיעה בדימוי העצמי והגופני שלהן.
גם כשמדובר בגברים שאוהבים וזקוקים למגע, הסקס הרבה פעמים הופך להיות אקט טכני מנותק מרגשות, כך שנשים מרגישות לעיתים קרובות כמו אובייקט מיני ובסופו של דבר, הן אלו שמתרחקות ונמנעות ממגע גופני.
גברים עם הפרעת תקשורת מתקשים להבין את הקשר בין אינטימיות רגשית לבין סקס, מתקשים להבין את החשיבות של מגע גופני לא מיני, הבעת חיבה, חיזור, רומנטיקה ותקשורת שוטפת.
למה זוגות עם שונות נוירולוגית לא מצליחים לתת מענה לצרכים אחד של השני?
לאנשים עם הפרעת תקשורת יש עיוורון תודעתי, מה שאומר שיש להם קושי לקלוט ולהבין את הצרכים ואת הרצונות של הצד השני, יש להם קושי לראות את האחר ולהביע כלפיו אמפתיה. כל נושא ההתמודדות עם רגשות קשה לאנשים על הרצף האוטיסטי. וזה לא שאין להם רגשות. יש להם רגשות, אפילו מאוד עוצמתיים. הם בדרך כלל אוהבים את בנות הזוג שלהם, אבל קיימת אצלם מוגבלות נוירולוגית שמקשה עליהם להביע את רגשותיהם ולהכיל את רגשותיה של בת הזוג.
לאנשים עם הפרעת תקשורת מאוד קשה לווסת את רגשותיהם, כך שאו שהם משתדלים להימנע לגמרי מעיסוק ברגשות והם מתרחקים ומסתגרים בעצמם, או שהרגשות מתפרצים אצלם בלי שליטה (בהתקפי בכי או בהתקפי זעם).
הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה, היא המשיכה הטבעית בין בני זוג בעלי תכונות אופי מנוגדות באופן קיצוני וצרכים מהותיים שונים, שלרוב, לא באים לידי ביטוי או לא בולטים לעין בתחילת הקשר הזוגי, בזמן שהורמוני ההתאהבות פועלים בשיאם.
זה לא מקרי שנשים בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה נמשכות דווקא לגברים עם מאפיינים אוטיסטיים, ולהפך. היכולת המוגברת של נשים אמפתיות לנתינה ולהכלה רגשית מאפשרת לקשרים הזוגיים האלו לפרוח. נשים עם אופי טיפולי מתחזקות קשר זוגי כזה, לעיתים, אפילו מבלי לשים לב שהן אלו שעושות את עיקר העבודה. ההשקעה הרגשית מתרחשת אצלן באופן טבעי. אבל עם הזמן, הן קולטות שמערכת היחסים היא חד-צדדית, שאין בה כלל הדדיות, שהן נותנות מעצמן המון ומקבלות מעט מאוד בתמורה. אפילו הן, בסופו של דבר מתעייפות ומגיעות לקצה שלהן.
אז מה עושים עם זה?
קודם כל, מכירים בכך שאם אכן קיימת הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת ברקע, אז מדובר במוגבלות נוירולוגית של בן הזוג ולא בחוסר רצון שלו, רוע לב או נרקיסיזם.
אחר כך, צריך להבין שלמרות שמדובר בבעיה אובייקטיבית, אי אפשר לחיות לאורך זמן מבלי לקבל מענה לצרכים מאוד בסיסיים כמו קירבה ואינטימיות בקשר הזוגי.
כשנשים מוותרות על הצרכים הבסיסיים שלהן, הן משלמות על כך מחיר כבד, בבריאותן הנפשית והפיזית. חלקן שוקעות לדכדוך ואף לדיכאון קליני, וחלקן מפתחות מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות קשות.
חשוב שנשים שנמצאות בזוגיות כזו ידאגו קודם כל לבריאותן הפיזית והנפשית ויספקו לעצמן מענה לכמה שיותר צרכים שלהן, מחוץ למערכת היחסים הזוגית.
אם בן הזוג מוכן לשתף פעולה, כדאי לתת עוד הזדמנות לקשר, להיעזר בליווי מקצועי מתאים ולבדוק אם ניתן לשקם את מערכת היחסים הזוגית באופן ששני הצדדים יקבלו מענה לצרכים שלהם.
במידה ואין שיתוף פעולה של בן הזוג, או שניסיון השיקום נעשה בשלב מאוחר מדיי, כשהפערים בין בני הזוג כבר אינם ניתנים לגישור, ניתן גם להיפרד בצורה יפה ומכבדת.
זה אף פעם לא פשוט לפרק מערכת יחסים זוגית, בוודאי כשיש ברקע הפרעת תקשורת.
בהרבה מהמקרים האלו, נשים זקוקות לליווי מקצועי כדי לחזק את הביטחון העצמי שלהן, להתגבר על פחדים ומכשולים ולסלול לעצמן את הדרך לעצמאות.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר : “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון החדש שלי: “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אשמח ללוות אתכם בדרך לשינוי,
ד”ר פנינה ארד: 0507865822
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.