לארח ולהתארח בזוגיות עם הפרעת תקשורת

 

הרבה מהנשים שאני פוגשת אצלי בקליניקה נהנות לארח, להתארח, לפגוש אנשים, להשתתף באירועים חברתיים ולבלות עם חברים. למרות זאת, עם השנים, הן מוצאות את עצמן יותר ויותר מבודדות חברתית. הלב שלהן נצבט, במיוחד בחגים, כשהן רואות איך אנשים אחרים סביבן נהנים מבילויים עם המשפחה המורחבת ועם חברים, מארחים ומתארחים. והן לא.

זה קורה מאחת או מצירוף של כמה מהסיבות הבאות:

  1. לבן הזוג שלהן קשה מאוד להשתלב באינטראקציות חברתיות והוא נמנע מהן. 
  2. בן הזוג שלהן לא מסתדר עם מספר רב של אנשים והוא מסרב להיפגש איתם ולשהות במחיצתם.
  3. בן הזוג שלהן מעדיף להיות בבית. הוא לא אוהב את הרעש וההמולה של מפגשים חברתיים. הוא צריך את השקט שלו והוא לא רוצה שאף אחד יפריע לו.
  4. בן הזוג שלהן מביך אותן בפני אנשים/ מתבדח על חשבונן/ פוגע בהן ונמאס להן להתמודד עם חוסר הטקט שלו, כך שהן עצמן מעדיפות להימנע מלהיפגש עם אנשים.
  5. בן הזוג שלהן מביך אנשים אחרים/ מעליב/ פוגע/ משעמם/ מספר בדיחות קרש, וכתוצאה מכך, אנשים מתרחקים מחברתם.
  6. בן הזוג שלהן מתעלם מהאורחים/ מארחים, מתעסק עם הטלפון הנייד שלו או אפילו פורש לחדר אחר.
  7. בן הזוג שלהן משתלט על השיחה, מדבר ללא הפסקה על תחום שמאוד מעניין אותו ובקושי מאפשר לאנשים אחרים להשחיל מילה.
  8. בן הזוג שלהן אובססיבי לגבי סדר וניקיון/ מאוד לחוץ מההכנות או מהקניות, כך שכל אירוח הופך להיות סיוט. אז הן משתדלות להתחמק מלהזמין אורחים, ומן הסתם, גם מוזמנות פחות לאחרים.
  9. לבן הזוג שלהן קשה להתמודד עם שינויים בשגרה, כך שאירוח ספונטאני כמובן שלא בא בחשבון וגם אירוח מתוכנן הוא לא משהו שנוח לו בכלל כי זה פוגע בסדר היום הנוקשה שעליו הוא מקפיד ומצריך היערכות מיוחדת.
  10. ההתמודדות עם בן הזוג וההכנות לקראת אירוח/ אירוע חברתי, יוצרים כל כך הרבה מתח, מריבות וכעסים, שניסיון העבר לימד אותן שעדיף להן לוותר.

 

הנשים האלו לא תמיד יודעות שיש מצב שמאחורי ההתנהגויות האלו של בן הזוג שלהן, מסתתרת הפרעת תקשורת, שמעולם לא אובחנה. הפרעה שמשפיעה על כל מה שקורה בתוך מערכת היחסים הזוגית שלהן, וגם מחוצה לה.

אחד הביטויים של הפרעת תקשורת הוא קושי להתמודד עם סיטואציות חברתיות. בן הזוג שלהן לרוב לא מתכוון לפגוע באנשים אחרים. ההתנהגות שלו נובעת מזה שהוא לא יודע מה להגיד ומה לעשות במפגשים האלו, הוא לא מבין מה הטעם בשיחות חולין שלא מובילות לשום מקום, כך שהוא מוצא את עצמו משתדל להימנע כמה שיותר מאינטראקציות בין-אישיות, או לחילופין, משתלט על השיחה, מדבר על תחומים שמעניינים אותו, פעמים רבות, מבלי לשים לב בכלל שאחרים לא מגלים עניין בנושא.

הישירות הבוטה של אנשים עם הפרעת תקשורת, שעשויה לפגוע באחרים, מכניסה אותם לא פעם לצרות, כך שאחת המסקנות שהם עשויים להגיע אליהן, היא שרצוי להמעיט במפגשים חברתיים, או לפחות לדבר בהם כמה שפחות, כאשר הם בכל זאת נאלצים להגיע למפגשים כאלו.

גם במקרים שבהם אנשים עם הפרעת תקשורת מצליחים להשתלב היטב באינטראקציות חברתיות, המאמץ שהם משקיעים בכך גובה מהם מחיר. בסיומו של אירוע חברתי, הם עשויים למצוא את עצמם מותשים, פיזית ונפשית. קשה להם להתמודד הן עם ההצפה הרגשית והן עם ההצפה החושית שהם עשויים לחוות במהלך מפגשים חברתיים. הרעש, הריחות, לפעמים הצפיפות, הצורך להגיב למספר רב של גירויים בו-זמנית, הלחץ המופעל עליהם לתקשר עם אחרים, החרדה מפני עשיית טעויות, כל אלו עשויים להפוך את האירועים האלו לחוויות מאוד לא נעימות עבורם.

יחד עם זאת, חשוב להכיר בכך שכאשר נשים הזקוקות לאינטראקציות חברתיות מוותרות על הפן החברתי בחייהן, כשהן מתאימות את עצמן בעיקר לצרכים ולרצונות של בן זוגן, הן לאט לאט מאבדות את שמחת החיים שלהן, ולא פעם שוקעות לתחושות קשות של דכדוך ואפילו לדיכאון. הרבה פעמים, הן מגלות שעם הזמן, הן הלכו והתרחקו ממי שהן פעם היו, ממה שהן אהבו ונהנו לעשות בעבר, והפכו להיות דומות יותר ויותר לבני הזוג שלהן.

אז אם את מוצאת את עצמך מוותרת על חיי חברה בגלל הקשיים החברתיים של בן הזוג שלך, אני ממליצה לך בחום לעשות שינוי ולדאוג לעצמך ולצרכים החברתיים שלך, כי בין אם את מרגישה את זה כבר ובין אם עדיין לא, הבדידות מאוד פוגעת בבריאות הפיזית והנפשית שלך.

אני מניחה שאת כבר מבינה שלבן הזוג שלך יש בעיה. להרבה מאוד אנשים עם הפרעת תקשורת יש צורך מועט בחברה. לחלקם יש גם רגישות חושית מוגברת לגירויים כמו: אור, רעש, ריחות, או מגע, שהופכת כל מפגש חברתי למאתגר מאוד עבורם. 

מה שכן, זה לא אומר שאת צריכה לגזור על עצמך גם חיים של בידוד וריחוק חברתי.

אז נכון שאם בן הזוג שלך לא אוהב לארח ולהתארח, לא תוכלי לעשות את זה איתו. נכון שאם ישנם אנשים שהוא ממש לא מסתדר איתם, לא תוכלו לפגוש אותם ביחד, ונכון שאם הוא לא רוצה לצאת למקומות מסוימים, לא תוכלי לצאת איתו לאותם מקומות, אבל ישנם הרבה מאוד דברים שאת יכולה לעשות לבד וכדאי לך מאוד לעשות אותם, או לפחות את חלקם:

את יכולה לפתח לך חיי חברה משלך, ליצור ידידויות עם קולגות בעבודה, להירשם לחוגים, ללכת להרצאות, להשתתף בסדנאות ובעצם ללכת לכל מקום שבו תוכלי להכיר אנשים חדשים ולהתיידד אתם.

את יכולה לצאת לבד עם חברות, להיפגש אתן מחוץ לבית, לצאת לבלות, ליהנות מאירועים חברתיים וללכת לכל המקומות שבן הזוג שלך לא מעוניין להגיע אליהם, בלעדיו.

את גם יכולה לנצל את החגים ליציאה מתוכננת לחופשה בארץ או בחו”ל, כדי לא למצוא את עצמך מקנאה בכל אותם אנשים שנהנים ממפגשים חברתיים עם המשפחה ועם החברים.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” מציג לראשונה בשפה העברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות כזאת. הספר כתוב בשפה בהירה ונגישה ומיועד לכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף, להמלצות על הספר ולרכישה במחיר השקה, ניתן להיכנס לדף הספר באתר שלי או לקישור: https://lp.vp4.me/pgpp

 

אשמח לדבר אתך אם תרצי,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

 

חג סוכות שמח!

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל