נשים מוצאות את עצמן מאוד מופתעות כאשר הן מגלות שעם המשפחה המורחבת, עם החברים, ועם הקולגות בעבודה, בן הזוג שלהן מפגין התנהגות שונה מאוד כלפיהן מזו שהן חוות מולו כשהם לבד, בין כותלי הבית.
זה מאד מבלבל, כי מצד אחד, הן רואות שבן הזוג יודע היטב מה ואיך לעשות כדי להרשים אנשים אחרים ולהיראות בעל למופת. ואילו מצד שני, הן מבינות שדפוסי ההתנהגות שמפריעים להן באים לידי ביטוי רק בין דלתיים סגורות, כך שהן מגיעות למסקנה, או שהסביבה הקרובה עוזרת להן להסיק, שמשהו בהתנהגותן גורם לבן זוגן להתעלם מהן, או להתייחס אליהן באופן שלילי, ושאם רק הגישה שלהן תשתנה, גם בן הזוג ישנה את התייחסותו אליהן.
נשים החוות פערים גדולים בין התנהגותו של בן זוגן בבית מולן, לבין התנהגותו מול אנשים אחרים, מגיעות לא פעם לקצה, לרמות תסכול קיצוניות. מרוב תסכול, הן הרבה פעמים צועקות את הכעס שלהן, או מתלוננות על היחס שהן מקבלות או לא מקבלות, תוך שימוש במילים קשות ומעליבות. כאשר הן מחליטות לקחת אחריות על התנהגותן ועל חלקן בהסלמת הקשר ומשנות את אופני התגובה וההתנהלות שלהן, זה בהחלט עשוי להרגיע את האווירה בבית, במיוחד אם לפני כן היא הייתה רוויה במתח ועוינות. אבל מה שאותן נשים מגלות עם הזמן, זה שכן- בן הזוג שלהן אכן מרוצה מאוד מכך שהן הניחו לו לנפשו, או שהן מגיבות בצורה הרבה יותר רגועה, אבל מעבר לכך- לא מתחולל שום שינוי משמעותי בדפוסי ההתנהגות שלו…
אם התלונות שלהן היו קשורות לכך שהוא לא מקדיש להן זמן, או לא מפגין כלפיהן חיבה, אז הוא ממשיך להתעלם מהן.
אם התלונות שלהן היו קשורות לכך שהוא לא מגלה אחריות בכל מה שקשור לבית ולילדים, אז הוא ממשיך להתנער מאחריותו.
ועדיין-כלפי חוץ- הוא ממשיך לעשות רושם של בעל אוהב ואבא מסור.
מצרפת כמה דוגמאות מתוך סיפורים מהקליניקה:
“כשאנחנו יוצאים עם חברים, הוא מקפיד לתת לי יד, או לחבק אותי. אני בהחלט יכולה להבין למה זה נראה מבחוץ כאילו אנחנו זוג מאוהב. אף אחד לא מאמין לי שבבית הוא לא יוזם שום מגע בינינו”.
“כשמגיעים אלינו אורחים הביתה, בעלי נכנס לתפקיד המארח המושלם. הוא פעיל מאוד- מגיש לשולחן אוכל, אוסף צלחות מלוכלכות, מכניס את הכלים למדיח. הוא לא עושה אף אחד מהדברים האלו ביוזמתו כשאין אצלנו אורחים. אני צריכה לבקש ולנדנד לו שוב ושוב כדי שיעשה משהו”.
“כשאנחנו נמצאים בחברת אנשים, הוא תמיד מתייחס יפה ומגיב למה שהם אומרים, גם למה שאני אומרת. כששנינו לבד, או שהוא לא מגיב בכלל כשאני שואלת אותו משהו, או שהוא עונה בחוסר סבלנות ובעצבים”.
אז מה בעצם קורה כאן?
מה שקורה כאן נקרא ‘אפקט הזיקית’, שמאוד מאפיין אנשים בתפקוד גבוה על הרצף האוטיסטי. זיקית נחשבת לחיה המסוגלת לשנות את צבע עורה ולהתאים את התנהגותה לסביבה שבה היא נמצאת. היא עושה זאת במטרה להיטמע בסביבה ולהסוות את עצמה, באופן שהיא לא תבלוט לעיניהם של טורפים פוטנציאליים. באופן דומה, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, למדו להתאים את התנהגותם למה שמצופה מהם בזירות החברתיות השונות, מה שמאפשר להם להיטמע בצורה מוצלחת יותר בסביבתם החברתית ולא להצטייר כחריגים או שונים.
אנשים על הרצף לא תמיד יודעים מה להגיד ואיך להתנהל בסיטואציות חברתיות. הם מתקשים לקרוא את המפה החברתית ואת הסימנים הבלתי מילוליים שאנשים משדרים סביבם. הם שמים לב, כבר מגיל צעיר, שקשה להם להבין את הדברים האלו, שילדים אחרים עושים באופן טבעי. מה שקורה הוא שהם משקיעים זמן ומאמץ בהתבוננות בילדים אחרים ובלמידה, כך שבסופו של דבר, הם לומדים לחקות התנהגויות מקובלות של ילדים אחרים ומסגלים לעצמם התנהגויות רצויות מבחינה חברתית. הם עושים את זה כדי להתחבב על ילדים אחרים, כדי לרכוש חברים וכדי להיות כמו כולם.
בהרבה מקרים, מדובר בצורך הישרדותי. ילדים על הרצף לומדים איך צריך להתנהל כדי לא ליפול קורבן להתנהגות בריונית של ילדים שנוהגים ללעוג ולהציק להם בגלל שונותם. גם בבגרות, אנשים על הרצף ממשיכים להתאים את התנהגותם לסביבה ולמה שהבינו שמצופה מהם, על מנת להצליח להשתלב בעולם העבודה, למצוא זוגיות ולהקים משפחה. מכיוון שמדובר באנשים עם אינטליגנציה שכלית גבוהה, הם לרוב מצליחים ליישם את ההתנהגויות הנלמדות בצורה די מוצלחת. חלקם אפילו מצטיינים ביכולות החיקוי והמשחק שלהם, עד כדי כך, שהם מינפו אותם לקריירת משחק משגשגת.
אנשים מחוץ למערכת היחסים הזוגית נחשפים רק לחלק מוגבל של הרפרטואר ההתנהגותי של אותו אדם. הם לא חווים אותו בהקשר רגשי, הם לא צופים בשגרה היומית שלו והם גם לא רואים את חוסר הגמישות המאפיין את סגנון החיים שלו בבית.
לרובנו חשוב ‘להיראות טוב’ על ידי הסביבה. רוב האנשים עושים מאמץ להיראות ולהתנהג במיטבם בזירות המקצועיות והחברתיות שבחייהם. כשהפער בין ה’אני האמיתי’ ל’אני המוחצן’ לא מאוד גדול, גם המאמץ המושקע ביצירת התדמית החיובית, מצריך אנרגיה מועטה. הבעיה היא שאצל אנשים על הרצף האוטיסטי, מדובר בפער מאוד גדול בין ה’אני המוחצן’ שלהם, לבין ה’אני האמיתי’, כך שהמאמץ הנדרש מהם כדי להציג את עצמם באופן מיטבי כלפי הסביבה הוא עצום, ודורש מהם הרבה מאוד אנרגיה ומאמצים. יש להניח שמאמצים דומים לאלו המושקעים בזירה החברתית, הושקעו גם בבת הזוג בתחילת הקשר הרומנטי במטרה לכבוש את ליבה, מה שמן הסתם, מנע ממנה לראות את התמונה האמתית במלואה.
כאשר אותם בני זוג חוזרים לביתם, אחרי יום עבודה, הם בעצם חוזרים למקום היחיד בחייהם שבו הם יכולים לנוח, להירגע ולהיות ‘הם עצמם’. כולנו חוזרים עייפים אחרי יום עבודה עמוס, אבל הם חוזרים עייפים הרבה יותר, כי מעבר לעבודה שהם מבצעים באופן שגרתי, הם גם נאלצים להשקיע הרבה יותר אנרגיה מהאדם הממוצע בפיענוח ובהשתלבות באינטראקציות החברתיות סביבם ובפוליטיקה הארגונית במקום העבודה שלהם. הדבר האחרון שהם צריכים ורוצים כשהם מגיעים הביתה, זה לדבר עם עוד מישהו או לעשות עוד משהו…
אז מה אפשר לעשות עם זה?
רצוי לאפשר לבן זוג שצריך את השקט שלו לקחת לעצמו לפחות פרק זמן קצר של התבודדות כשהוא מגיע הביתה, לפני שאת מנסה לספר לו/ לשתף אותו/ או לבקש ממנו לעשות משהו.
אחרי שתהיה לו שהות להתנתק ולהירגע מיום העבודה שלו, הסבירות שייענה לבקשתך, גדולה יותר.
אבל אם אין שום נכונות מצדו לתקשר איתך גם אחר-כך, או אם הוא מסרב להיות שותף פעיל בכל מה שקשור לבית ולילדים – זו כבר בעיה שמצריכה טיפול ושינוי.
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
עצם המודעות לכך שמדובר במאפיינים אוטיסטיים, זה הצעד הראשון בדרך לשינוי.
אשמח לדבר איתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.