כשאת נמצאת במערכת יחסים זוגית ארוכת טווח עם גבר שקט ומופנם שאינו שש לצאת ולבלות מחוץ לבית, שלא נהנה לארח ולהתארח, שאין לו חיי חברה פעילים ושמעדיף לבלות את זמנו הפנוי מול הטלוויזיה או המחשב, את שוקעת, בין אם תרצי ובין אם לא.
יכול להיות שאת זוכרת שפעם היית בחורה חברותית, עליזה ונמרצת, שאהבת מסיבות, ריקודים ובילויים. ויכול להיות גם שבמשך שנים רבות, את היית זאת שיזמה את היציאות הזוגיות שלכם עם חברים, את הפיקניקים עם הילדים ואת הטיולים המשותפים. וגם אם עשית את כל הדברים האלה בשמחה, יש מצב שנמאס לך להיות היחידה שיוזמת. ויתכן גם שהתעייפת, ואין לך כוח יותר לארגן אירועים חברתיים או לארח בביתך אנשים, במיוחד אם בן הזוג שלך לא שותף כלל להכנות ועושה לך בכלל טובה שהוא מואיל בטובו לשבת עם האורחים בסלון.
אז לאט לאט את הולכת ומתאימה את עצמך אליו, לפעמים אפילו בלי לשים לב. את פשוט יוזמת פחות מפגשים חברתיים, יוצאת פחות לאירועים ומוצאת את עצמך יותר ויותר מתבודדת בבית, עם ספרים, או מול המסכים. וזה ממש נכון מה שאומרים, שעם השנים, בני זוג נהיים יותר ויותר דומים אחד לשני. ולרוע המזל, המסתגר הוא הדומיננטי שמצליח בסופו של דבר לגרור את בת הזוג לכיוון שלו. וכן, הסגירות הזו בהחלט מדבקת.
ואולי בתחילת מערכת היחסים שלכם, נהנית להיות זאת שמפיחה חיים בקשר הזוגי, שדואגת לייצר אווירה נעימה וחיובית ולטפח את הקשרים החברתיים שלכם. ואולי אפילו התייחסת לבן הזוג שלך כאל פרויקט טיפולי, והיית בטוחה שתצליחי לשנות אותו עם הזמן. אבל כשמאגרי האנרגיה שלך התרוקנו, לא היה שם אף אחד שיעזור לך למלא אותם מחדש, כי סביר להניח שבן הזוג שלך מעולם לא לקח אחריות על התחזוקה הרגשית השוטפת של הזוגיות שלכם או של חיי החברה שלכם כזוג.
יש מצב שאת נמצאת בזוגיות על הרצף וחשוב שתביני שלאנשים עם הפרעת תקשורת יש קושי מאוד גדול עם כל מה שקשור לאינטראקציות חברתיות ורגשיות. יש להם קושי להביע את רגשותיהם, להכיל את רגשות האחר ומצבים טעוני רגש מכניסים אותם ללחץ ולחרדה. הם לרוב לא יודעים כיצד להתמודד עם הצפה רגשית, כך שהם נוטים להגיב בהתקפי זעם, או בשתיקה והסתגרות. אנשים על הרצף זקוקים לזמן שלהם לבד עם עצמם. הם לא זקוקים לחיי חברה עשירים או לאינטראקציות רגשיות עם אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. בדרך כלל, ההפך הוא הנכון. אצל הרבה מהם, האינטראקציות האלו כרוכות בהשקעת מאמץ כל כך גדול מצידם, שהם לא פעם פשוט מעדיפים להימנע מהתערות חברתית ככל האפשר. הם באמת נהנים להיות לבד בזמנם החופשי, להעסיק את עצמם בדברים שהם אוהבים לעשות ולשקוע בתחומי העניין שלהם. והם ממש זקוקים לשקט הזה כדי להירגע ולהטעין את המצברים שלהם. אבל בת הזוג שלהם, מוצאת את עצמה לבד במערכת יחסים זוגית כזאת.
אם את מרגישה מבודדת ואם את יודעת שבשלב כזה או אחר בחייך ויתרת ואיבדת את עצמך בזוגיות, אני רוצה לקרוא לך להתעורר. זה אף פעם לא מאוחר מדיי לחולל בחייך שינויים. את תמיד יכולה להיזכר במי שהיית ולהחזיר לעצמך את שמחת החיים, החיוניות והצחוק שאפיינו אותך. ואין צורך שתחכי לבן הזוג שלך שיצטרף אלייך. את יכולה לחזור לרקוד, או לצאת ולבלות עם החברות שלך. את יכולה לפנות לעצמך זמן לתחביבים מהנים, להכיר אנשים חדשים, להירשם ללימודים שנראים לך מעניינים, להצטרף לקבוצות טיולים ולמלא את הזמן הפנוי שלך בפעילויות שימלאו אותך באנרגיות.
כן, אני יודעת שזה לא כל כך פשוט. גם אם בתיאוריה, את יודעת שאת צריכה לחזור ולעשות את הדברים שפעם אהבת, קשה להרים את עצמנו לבד כשהאנרגיות ירודות.
קבוצת נשים קטנה, אינטימית ותומכת, יכולה לאפשר לך לעשות את זה ביתר קלות ומהירות.
אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצת העצמה ייחודית המיועדת לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת: מידע והרשמה לקבוצת קסנדרה
אשמח לדבר אתך ולענות על שאלות,
ד”ר פנינה ארד: 0507865822.
פגישות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.