בהנהלת פנינה ארד - מאמנת, יועצת זוגית ומנחת קבוצות

פנינים

כוחן של אמונות

במשך אלפי שנים, החזיקו אנשים באמונה כי אדם אינו יכול לרוץ מייל, כלומר-  1.6 קילומטר, בפחות מארבע דקות, אך ב-1954 שבר רוג'ר באניסטר את מחסום האמונה המגביל הזה. ההיבט החשוב ביותר של פריצת הדרך שלו הייתה השפעתה על אחרים. בכל ההיסטוריה של המין האנושי, לא הצליח איש לרוץ מייל בפחות מארבע דקות, אך שנה לאחר ששבר רוג'ר את המחסום, שברו אותו גם 37 רצים אחרים. ניסיונו סיפק להם נקודת התייחסות חזקה דיה על מנת ליצור תחושה של ביטחון כי גם הם יכולים לעשות את הבלתי אפשרי, ובשנה שלאחר מכן, חזרו 300 רצים נוספים על ההישג.

 

אנשים מפתחים לעיתים קרובות אמונות מגבילות לגבי זהותם ולגבי הדברים שהם מסוגלים לבצע. פעמים רבות, האמונות האלו מתגבשות בילדות. אמירות של הורים, מורים או חברים נתפסות כאמיתות לכל דבר .לפעמים חוויה של כישלון גורמת לאנשים להאמין  שמכיוון שלא הצליחו בעבר, הם לא יוכלו להצליח בעתיד. כתוצאה מכך, הם מתחילים להתמקד בלהיות מציאותיים. רוב האנשים האומרים ללא הרף בואו נהיה מציאותיים, פשוט חיים מתוך פחד- פחד מפני אכזבה נוספת. מתוך פחד זה, הם מפתחים אמונות הגורמות להם להסס, לא להשקיע את כל נפשם- ולכן הם זוכים לתוצאות מוגבלות.

 

מנהיגים דגולים, ממציאים מפורסמים ואנשים שהגיעו להצלחות ולהישגים מרשימים הם לעיתים נדירות בלבד מציאותיים. אם ניקח את וולט דיסני כדוגמא, הרי שבאותה עת בה הגה את הקמת דיסנילנד, זה לא היה מציאותי להאמין כי אנשים ירצו לשלם עבור כניסה לפארק שעשועים שיוקם באמצע פרדס. אבל לוולט דיסני היה חזון. הוא רצה להסב אושר להמונים  והוא היה משוכנע כי פארק כזה ישיג את המטרה וינחל הצלחה גדולה. לא היו לוולט דיסני תומכים רבים, אבל ההתלהבות והביטחון שלו בחזון עזרו לו להתמודד עם הקשיים והמכשולים שעמדו בדרכו בדרך להגשמת חלומו. כל האנשים אשר השיגו הצלחה בתחום כלשהו בחייהם, מכירים את כוחה של הרדיפה המתמדת אחרי חזונם, אפילו כאשר כל הפרטים לגבי השגתו עדיין אינם עומדים לרשותם. אם נפתח את תחושת הביטחון המוחלטת אשר מספקות אמונות חזקות, נוכל לגרום לעצמנו להשיג כמעט כל דבר, כולל אותם דברים שאנשים אחרים משוכנעים שהם בלתי אפשריים.

 

מחקרים רבים התמקדו בהבדלים בין אנשים פסימיים לאנשים אופטימיים מאוד. לאחר שניסו לרכוש כישור חדש, מדייקים הפסימיסטים תמיד יותר לגבי הישגיהם, בעוד האופטימיסטים רואים את התנהגותם כיעילה יותר מאשר הייתה למעשה. אך הערכה בלתי מציאותית זו של ביצועיהם היא סוד  הצלחתם העתידית. באופן בלתי נמנע משתלטים האופטימיסטים בסופו של דבר על הכישור, בעוד הפסימיסטים אינם מצליחים. זה קורה מפני שהפסימיים מטפחים אמונות קוגניטיביות כגון : זה קשה מדי, זה לא בשבילי, לעולם לא אצליח ללמוד את זה, בעוד שאופטימיסטים מסוגלים לגייס לעזרתם אמונה בהצלחה העתידית שלהם. היכולת הזו מאפשרת להם להתמיד, עד אשר בסופו של דבר, הם רוכשים את הכישור החדש. המסקנה המתבקשת אם כן היא שכאשר אתם מעריכים את היכולות שלכם, עדיף תמיד להגזים בכיוון של הערכת יתר מאשר לשפוט את עצמכם בחומרה.

 

אחד מן האתגרים הגדולים ביותר בחייו של כל אדם הוא הידיעה כיצד לפרש כישלונות. האופן שבו אנו מתמודדים עם קשיים ועם אתגרים מעצב את חיינו כמעט יותר מכל גורם אחר. לעיתים, בעקבות סדרה של כישלונות, אנו מתחילים להרגיש כי המצב חסר תקווה, כי אנו חסרי ערך, או כי אין זה משנה מה ננסה, נפסיד בכל מקרה. כשמחשבות הרסניות כאלה משתלטות עלינו, אנו עלולים להיתקע במצב תבוסתני, להתרכז בתוכחה עצמית או להאשים אחרים בכישלון שלנו. אמונות כאלו גוזלות מאיתנו את כוחנו האישי והורסות את יכולתנו לפעול.

 

אף אחד לא אוהב להיכשל. כולנו מרגישים רע עם כישלונות, אבל עלינו להבין שאין הצלחה בלי כישלון. מחקרים מראים שמרבית האנשים המצליחים זקוקים לעשרות שנים של כישלון כדי לממש את חלומותיהם. גם הם מתאבלים לנוכח כישלונות חוזרים ונשנים, אבל מה שמייחד אותם הוא שהם מתאוששים מהאכזבות במהירות. הם אינם מאפשרים לעצמם להיגרר לאורך זמן לתחושות של ייאוש וקורבנות. הם מתייחסים לכישלון כאל משוב. הם מפיקים את כל הלקחים שניתן להפיק מהכישלון וממשיכים לנקוט פעולה. הם מנצלים את הניסיון שצברו ומתעלים אותו אל עבר המטרות שהם רוצים להשיג ולעבר יצירת העתיד הרצוי להם.

 

על מנת להגיע להישגים מרשימים, עלינו להישאר ממוקדים במטרה הסופית שלנו ומחויבים להמשיך ולהתקדם, עקב בצד אגודל, עד שנגיע אליה. כשדברים מסתבכים, קל לזנוח את הדבר שאליו אנו חותרים ולהרים ידיים. אבל אם נקבל את העובדה שנתקלנו במכשול, נמשיך להיאבק ונהיה נחושים לעבור אותו- הסיכויים שלנו להתגבר עליו הרבה יותר טובים. הדרך להתאוששות מהירה מאכזבות היא להתרכז בדברים אותם אנחנו רוצים להשיג, במטרות שמלהיבות ומרגשות אותנו ולזכור לאן אנו שואפים להגיע.

 

אנשים רבים תקועים באזורי הנוחות שלהם. הם מפגינים "ראש קטן", מעדיפים חיי ביטחון נטולי סיכונים ומוותרים מראש על חלומותיהם. אם אנו רוצים להגשים את חלומותינו, אנו חייבים לצאת מאזור הנוחות שלנו, להעז להסתכן בכישלונות. אנו צריכים לשחק אותה בגדול: להציב לעצמנו מטרות מאתגרות, לבנות תוכנית פעולה ולצאת לדרך. עלינו לשים בצד את הפחדים והחששות, להתמודד עם מכשולים ולהמשיך לפעול בנחישות עד שנכבוש את היעד שלנו.

 

אני ממליצה לכם לבחון מדי פעם אילו אמונות מלוות אתכם ולשאול את עצמכם אם אכן האמונות האלו משרתות את מטרותיכם. במידה והתשובה שלילית-  הרי זה בדיוק הזמן המתאים להחליף אותן.

אשמח לעזור לכם להפטר מאמונות מעכבות, לאמץ אמונות מקדמות ולפרוץ את הגבולות שהצבתם לעצמכם!

 

פנינה ארד

יועצת ארגונית, מאמנת אישית ומנחת קבוצות.

2014-2017 © כל הזכויות שמורות לפנינה ארד
לוגו קטן