בהנהלת פנינה ארד - מאמנת, יועצת זוגית ומנחת קבוצות

מאמרים
דף הבית >> מאמרים >> תפנית בפרדיגמה

תפנית בפרדיגמה

בואו נדמה לרגע את החיים כנהר. לפעמים זרימת המים בנהר רגועה ושלווה  ואנו מתנהלים בביטחון תוך ידיעה ברורה לאן אנו חותרים. לפעמים הנהר גועש, סוער ומלא מערבולות. ולעיתים, ישנם מכשולים כמו גזעי עצים, סבך של צמחייה או סלעים שעוצרים אותנו בדרכנו. באופן דומה, לעיתים, חיינו מתנהלים על מי מנוחות, מערכות היחסים שלנו זורמות בקלילות, אנו משיגים את המטרות שלנו, קוצרים הצלחות ומרגישים תחושות של סיפוק ושביעות רצון. ישנן גם תקופות אחרות בהן אנו נתקלים במכשולים העוצרים את הזרימה הרגועה והשלווה בנהר החיים שלנו. זו יכולה להיות מחלה, גירושין, מוות במשפחה או פיטורין פתאומיים. זה גם יכול להיות משהו הרבה פחות דרמטי כמו קושי עם עמית או מנהל במקום העבודה שלנו, עימות עם אחד מבני המשפחה או פשוט הרגשה של תקיעות. כולנו נתקלים במכשול זה או אחר כשאנו שטים בנהר החיים שלנו.

 

בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" עושה סטיבן קובי את האבחנה בין שני מושגים: פרואקטיביות וריאקטיביות. פרואקטיביות זו נקיטת יוזמה ופעולה. אנשים פרואקטיביים לוקחים על עצמם את האחריות לגרום לדברים להתרחש בחיים שלהם. הם אינם תולים את האחריות להתנהגותם בנסיבות, לא בתנאים ולא בהתניות. התנהגותם היא פרי בחירה מודעת המתבססת על הערכים שלהם. לעומת זאת, ריאקטיביות זו תגובתיות. תגובתיות לסביבה הפיזית ולסביבה החברתית. אנשים ריאקטיביים מעבירים את האחריות להתנהגותם לנסיבות עליהן אין להם שליטה או לאנשים אחרים, מתוך אמונה שלהם עצמם אין את החופש לבחור את צעדיהם. אנשים ריאקטיביים מרגישים שגורלם נקבע, מביאים ראיות לחיזוק אמונתם ומטילים את האחריות למצבם על כוחות חיצוניים- על אנשים אחרים, על הנסיבות או על מזלם הרע.

 

תומס קון, שהיה ד"ר לפיזיקה, טבע את מטבע הלשון "תפנית בפרדיגמה" בספרו "המבנה של המהפכות המדעיות". מקורה של המילה פרדיגמה הוא ביוונית והיא שימשה כמונח מדעי. היום, המילה פרדיגמה מכוונת למודל, תפיסה, הנחה או מסגרת התייחסות. במשמעות הרחבה יותר, הכוונה לדרך שבה אנו רואים את העולם - לא באמצעות חוש הראייה, אלא במובן של הבנה ופירוש. בבואנו לפרש את המציאות, כולנו מאמצים לעצמנו פרדיגמות. חלקנו בוחרים בפרדיגמות ריאקטיביות שפוגעות בנו ומחלישות אותנו וחלקנו משכילים לבחור לעצמם פרדיגמות פרואקטיביות מחזקות.

 

אין ספק שכולנו מושפעים בדרך זו או אחרת מדברים שקורים לנו. ישנן בחיים שלנו נסיבות שיכולות לפגוע בנו פיזית או כלכלית ולגרום לנו צער. עם זאת, אנשים פרואקטיבים אינם מאפשרים לאירועים חיצוניים להסיט אותם ממסלולם. הם מתעלים מעל הסיטואציה  ומגיבים מתוך התוצאה הרצויה להם. אנשים פרואקטיבים יודעים שלא מה שקורה לנו פוגע בנו, אלא תגובתנו למה שקורה לנו. בסופו של דבר, אנו צומחים מתוך החוויות הקשות ביותר שלנו. הן אלה שמחשלות את אופיינו ומפתחות את הכוחות הפנימיים שלנו.

 

ויקטור פראנקל הוא דוגמה מצוינת לאדם שהצליח לפתח את החופש האישי שלו בנסיבות חיים קשות ביותר. פראנקל היה פסיכיאטר יהודי. הוא היה אסיר במחנות המוות של גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. בנסיבות האיומות ביותר שאפשר להעלות על הדעת גילה פראנקל עיקרון יסודי המתייחס לטבע האדם : בתווך, בין הגירוי לתגובה, יש לאדם את החופש לבחור. תוך כדי החוויות הקשות שעברו עליו, היה פראנקל מפליג בדמיונו למציאות אלטרנטיבית. הוא היה מדמיין לעצמו את הספר שתכנן לכתוב יוצא לאור אחרי המלחמה. הוא היה רואה את עצמו מרצה לפני סטודנטים וחולק עם העולם את כל מה שלמד במסע העינויים שלו. הנאצים יכלו לשלוט על סביבתו, הם יכלו לעשות בגופו ככל העולה על רוחם, אולם הוא יכול היה להחליט בינו לבין עצמו כיצד כל זה ישפיע עליו.

 

אנשים רבים חווים תפנית בפרדיגמה כאשר הם ניצבים מול משבר המאיים על חייהם וגורם להם לראות בבת אחת את מערך הקדימויות שלהם באור אחר. בשפה הסינית, המילה משבר מורכבת משני סמלים: האחד מייצג סכנה, האחר מייצג הזדמנות. כוחה של תפנית בפרדיגמה הוא הכוח החיוני של השינוי המהותי, בין שהתפנית מיידית ובין שהיא תהליך איטי ומכוון. יהיה סוג הבעיה אשר יהיה, הצעד הראשון לפתרונה נמצא בהישג ידינו. עלינו לבצע תפנית בפרדיגמה, לחפש את המשמעות הנלווית לקשיים שאנו חווים ולראות אותם באור חדש.

 

כשאנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות קשות, הפתרון הקל הוא להאשים את הנסיבות או אחרים במצבנו ולסגת למצב של פסיביות וחוסר אונים. אם אנו רוצים באמת ובתמים לשפר את מצבנו, אנו חייבים למקד את מאמצינו בדברים שבשליטתנו. שאלות כמו: למה זה מגיע לנו, מה אחרים עושים או צריכים לעשות- לא יקדמו אותנו לשום מקום. עלינו להחליף שאלות כאלה בשאלות מעצימות כמו: מה אנו לומדים כאן, איך אנו יכולים לצמוח מתוך ההתנסות הזו, מה ניתן לעשות כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד ואיזו תגובה תשרת אותנו בצורה הטובה ביותר.

 

פרדיגמה היא כמו זוג משקפיים: היא קובעת איך נראה כל דבר בחיים שלנו. כשאנו שטים בנהר ונתקלים במכשולים שעומדים בדרכנו, אנו צריכים לבחור את המשקפיים הרצויים לנו. האם נבחר במשקפיים שיחלישו אותנו ויגרמו לנו לראות בעיות ולקפוא על השמרים, או במשקפיים שיעצימו אותנו, יעזרו לנו לראות את האתגרים ולהתגבר על המכשולים?

 

הפרואקטיביות שלנו היא הדרך שבה אנו רואים את בעיותינו והמקום שאליו אנו מתעלים את האנרגיות שלנו. אנו יכולים לתעל את האנרגיה שלנו לתלונות על מר גורלנו או לבחור ולתעל אותה לכוון של פעולה מקדמת. בכל מקרה, אנו אלה שאחראים לחתור בנחישות, לתפוס את הפיקוד על ההגה ולכוון את הסירה שלנו לכיוון הרצוי לנו. בידינו ובידינו בלבד, היכולת לשנות את המיקוד ולמצוא בכל קושי את ההזדמנות לצמיחה.

 

אני ממליצה לכם לזכור תמיד לבדוק איזה משקפיים אתם בוחרים להרכיב ולשאול את עצמכם אם לא הגיע הזמן להחליף אותם.

אשמח לסייע לכם לעשות תפנית בפרדיגמה  וללוות אתכם במסע של שינוי.

פנינה ארד

יועצת ארגונית, מאמנת ומנחת קבוצות.

2014-2017 © כל הזכויות שמורות לפנינה ארד
לוגו קטן