הפרעת תקשורת וחיי חברה בזוגיות

 

הרבה מהנשים שאני פוגשת אצלי בקליניקה נהנות לארח, להתארח, לפגוש אנשים, להשתתף באירועים חברתיים ולבלות עם חברים. למרות זאת, עם השנים, הן מוצאות את עצמן יותר ויותר מבודדות חברתית. הלב שלהן נצבט, במיוחד בחגים, כשהן רואות איך אנשים אחרים סביבן נהנים מבילויים עם המשפחה המורחבת ועם חברים, מארחים ומתארחים. והן לא.

זה קורה מאחת או מצירוף של כמה מהסיבות הבאות:

  1. לבן הזוג קשה להשתלב באינטראקציות חברתיות מרובות משתתפים והוא מעדיף להימנע מהן. 
  2. בן הזוג מעדיף להישאר בבית. הוא לא אוהב את הרעש וההמולה של מפגשים חברתיים. הוא צריך את השקט שלו והוא לא רוצה שיפריעו לו.
  3. בן הזוג נוהג להתבדח על חשבונן, מעליב או פוגע בהן, גם לפני אנשים אחרים, כך שהן עצמן מעדיפות להימנע ממפגשים חברתיים משותפים.
  4. בן הזוג מביך אנשים אחרים/ מעיר הערות חסרות טקט/ משעמם אותם עם סיפורים מייגעים או בדיחות קרש, וכתוצאה מכך- אנשים מתרחקים מחברתם.
  5. בן הזוג מתעלם מהאורחים/ מארחים, מתעסק עם הטלפון הנייד שלו או אפילו פורש לחדר אחר.
  6. בן הזוג משתלט על השיחה, מדבר ללא הפסקה על תחום שמאוד מעניין אותו ובקושי מאפשר לאנשים אחרים להשחיל מילה.
  7. בן הזוג אובססיבי לגבי סדר וניקיון/ מאוד לחוץ מההכנות, כך שכל אירוח הופך להיות סיוט. אז הן משתדלות להתחמק ולהימנע ככל האפשר מלהזמין אורחים הביתה.
  8. ההתמודדות עם בן הזוג וההכנות לקראת או במהלך אירוח/ אירוע חברתי, יוצרים כל כך הרבה מתח, מריבות וכעסים, שניסיון העבר לימד אותן שעדיף להן לוותר.

הנשים האלו בדרך-כלל לא יודעות שיתכן מאוד שמאחורי ההתנהגויות האלו של בן הזוג שלהן, מסתתרת הפרעת תקשורת, שמעולם לא אובחנה. הפרעה שמשפיעה על חיי החברה המשותפים של בני הזוג, וגם על כל מה שקורה בתוך מערכת היחסים הזוגית שלהם.

אנשים על הרצף התקשורתי לרוב אוהבים את השגרה שלהם. קשה להם להתמודד עם מעברים הדורשים שינוי בשגרה והם מאוד נוקשים לגבי ההרגלים היום יומיים שלהם. קשה להם מאוד לגלות את הגמישות הנדרשת לצורך אירוח ספונטני, וגם אירוח מתוכנן לא נוח להם, מכיוון שהוא מפריע לסדר יומם הנוקשה ומצריך היערכות מיוחדת, שאליה נלווים לא פעם גם לחץ וחרדה. המתח הנוצר סביב אירוח ובמהלכו מוביל לא פעם את הנשים לוותר על החוויה המאתגרת ומן הסתם, כאשר פחות מארחים – גם פחות מוזמנים לאחרים.

אחד הביטויים של הפרעת תקשורת הוא קושי להתמודד עם סיטואציות חברתיות. בן הזוג שלהן לרוב לא מתכוון להביך אותן או לפגוע באנשים במהלך מפגש חברתי. ההתנהגות שלו נובעת לרוב מכך שהוא לא תמיד יודע מה נכון להגיד וממה כדאי להימנע במפגשים האלו. קשה לו להשתלב בשיחות חולין שלא מובילות לשום מקום, כך שהוא בוחר לשתוק, או לחילופין, משתלט על השיחה, מדבר על התחומים שמעניינים אותו, פעמים רבות, מבלי לשים לב שאחרים לא מגלים עניין בנושא.

הישירות הבוטה של אנשים עם הפרעת תקשורת, שעשויה לפגוע באחרים, מכניסה אותם לא פעם לצרות, כך שאם ניתן, הם מעדיפים להימנע מההתמודדות המאתגרת ופשוט לא להגיע למפגשים חברתיים. 

גם במקרים שבהם אנשים עם הפרעת תקשורת מצליחים להשתלב היטב באינטראקציות חברתיות, המאמץ שהם משקיעים בכך גובה מהם מחיר. בסיומו של אירוע חברתי, הם עשויים למצוא את עצמם מותשים, פיזית ונפשית. קשה להם להתמודד הן עם ההצפה הרגשית והן עם ההצפה החושית שהם עשויים לחוות במהלך מפגשים חברתיים. הרעש, הריחות, לפעמים הצפיפות, הצורך להגיב למספר רב של גירויים בו-זמנית, הלחץ המופעל עליהם לתקשר עם אחרים, החרדה מפני עשיית טעויות, כל אלו עשויים להפוך את האירועים האלו לחוויות מאוד לא נעימות עבורם.

יחד עם זאת, חשוב להכיר בכך שכאשר נשים הזקוקות לאינטראקציות חברתיות מוותרות על הפן החברתי בחייהן, כשהן מתאימות את עצמן בעיקר לצרכים ולרצונות של בן זוגן, הן לאט לאט מאבדות את שמחת החיים שלהן, ולא פעם שוקעות לתחושות קשות של דכדוך ואפילו לדיכאון. הרבה פעמים, הן מגלות שעם הזמן, הן הלכו והתרחקו ממי שהן פעם היו, ממה שהן אהבו ונהנו לעשות בעבר, והפכו להיות דומות יותר ויותר לבני הזוג שלהן.

אז אם את מוצאת את עצמך מוותרת על חיי חברה בגלל הקשיים החברתיים של בן הזוג שלך, אני ממליצה לך בחום לעשות שינוי ולדאוג לעצמך ולצרכים החברתיים שלך, כי בין אם את מרגישה את זה כבר ובין אם עדיין לא, הבדידות מאוד פוגעת בבריאות הפיזית והנפשית שלך.

אני מניחה שאת כבר מבינה שלבן הזוג שלך יש בעיה. להרבה מאוד אנשים עם הפרעת תקשורת יש צורך מועט בחברה. לחלקם יש גם רגישות חושית מוגברת לגירויים כמו: אור, רעש, ריחות, או מגע, שהופכת כל מפגש חברתי למאתגר מאוד עבורם. 

מה שכן, זה לא אומר שאת צריכה לגזור על עצמך גם חיים של בידוד וריחוק חברתי.

אז נכון שאם בן הזוג שלך לא אוהב לארח ולהתארח, לא תוכלי לעשות את זה איתו. נכון שאם ישנם אנשים שהוא ממש לא מסתדר איתם, לא תוכלו לפגוש אותם ביחד, ונכון שאם הוא לא רוצה לצאת למקומות מסוימים, לא תוכלי לצאת איתו לאותם מקומות, אבל ישנם הרבה מאוד דברים שאת יכולה לעשות לבד וכדאי לך מאוד לעשות אותם, או לפחות את חלקם:

  • את יכולה לפתח חיי חברה משלך, להירשם לחוגים, להשתתף בסדנאות ובעצם ללכת לכל מקום שבו תוכלי להכיר ולהתיידד עם אנשים חדשים.
  • את יכולה לצאת לבד עם חברות, להיפגש איתן מחוץ לבית וללכת איתן לכל אותם מקומות שבן הזוג שלך נמנע מהם.
  • את גם יכולה לנצל את החגים כדי לצאת לחופשה ולא למצוא את עצמך מקנאה בכל אותם אנשים שנהנים ממפגשים חברתיים עם המשפחה ועם החברים.

 

חשוב כמובן גם להשקיע בקשר הזוגי ולתחזק אותו, להפוך את הזמן שבכל זאת מבלים יחד לזמן איכותי ולטפל בקשיים המעיבים על מערכת היחסים הזוגית.

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

הקורס במבצע של 50% הנחה לרגל חגי תשרי!

 

אשמח לדבר אתך אם תרצי,

ד”ר פנינה ארד, 0507865822.

שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

 

חג סוכות שמח!

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל