אלימות פסיכולוגית והפרעת תקשורת

“אני מרגישה כמו אישה מוכה, למרות שבעלי מעולם לא הרים עליי יד”.

את המשפט הקשה הזה אני שומעת לעיתים קרובות אצלי בקליניקה מנשים שאינן חוות פגיעות גופניות מצד בן הזוג שלהן והן בכל זאת קורבן לאלימות. לא תמיד הן יודעות ומבינות את זה. בעוד שפגיעות כמו מכה, דחיפה או כל חבלה פיזית ישירה אחרת, אינן נתונות ליותר מדיי פרשנויות, במקרים שבהם מדובר בסוגים אחרים של אלימות, לא תמיד זה ברור או מובן. מקרים של אלימות פיזית קיצונית, כמו רצח של נשים על ידי בני זוגן, זוכים לסיקור תקשורתי נרחב וכולנו קוראים ויודעים עליהם. אלימות פסיכולוגית אינה זוכה לאותה מידה של חשיפה תקשורתית וגם לא לאותה מידה של התייחסות רצינית מצד החוק. לכן, זה ממש לא מפתיע שהרבה נשים לא יודעות לזהות התנהגויות פוגעניות המופנות כלפיהן כאלימות.

אלימות פיזית תמיד מלווה גם באלימות פסיכולוגית, אולם אלימות פסיכולוגית יכולה לעמוד בפני עצמה, מבלי להיות מלווה באלימות פיזית. חשוב לדעת כי ביטויים של אלימות פסיכולוגית נפוצים יותר מאלימות פיזית באוכלוסייה באופן כללי, ובמיוחד במקרים שבהם אצל אחד מבני הזוג קיימת הפרעת תקשורת. אלימות פסיכולוגית מקושרת לתוצאות בריאותיות חמורות, אפילו יותר מאלימות פיזית. נשים רבות הסובלות מאלימות פסיכולוגית בזוגיות שלהן חוות מצוקה נפשית קשה, שוקעות לדיכאון ואף מתמודדות עם מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות קשות.

אלימות פסיכולוגית יכולה להתבטא בצעקות, קללות, זלזול, הטחת עלבונות ומילים מקטינות ומשפילות שמפחיתות את ערך האישה ופוגעות בדימוי העצמי שלה. אלו יכולים להיות גם איומים מילוליים או מבטים מאיימים שנועדו לעורר פחד. אלימות פסיכולוגית יכולה להתבטא בהגבלת החופש, איסור לצאת לעבודה, או איסור להיפגש עם חברות או עם בני משפחה, כמו גם ניסיון לשלוט על אופן הלבוש והמראה החיצוני של האישה כשהיא יוצאת מהבית. יוצא לי לפגוש הרבה מאוד נשים המהלכות בביתן על קצות האצבעות מחשש לעורר את זעמו של בן הזוג, שעלול להתפרץ בכעס גם על דברים קטנים וחסרי משמעות. גם כאן מדובר באלימות לכל דבר ועניין.   

אלימות כלכלית מתבטאת בשליטה של בן הזוג על כספי המשפחה, כאשר בהרבה מקרים, האישה נאלצת לבקש מבעלה אישור לגבי כל הוצאה כספית שלה ולעדכן אותו לגביה, גם כאשר לא קיימת בבית בעיה כלכלית אובייקטיבית המצריכה צמצום בהוצאות. אני פוגשת נשים שאין להן כרטיס אשראי או פנקס צ’קים משלהן ושמקבלות מהבעל ‘קצבה חודשית’ במזומן לצרכיהן האישיים. אין לו שום זכות לעשות את זה, גם כאשר האישה עקרת בית או עובדת ומרוויחה הרבה פחות ממנו.

לא תמיד נשים מבינות שכאשר בן הזוג שלהן כופה עליהן כל פעילות מינית שהיא בניגוד לרצונן, מדובר באלימות מינית, גם אם התוקף הוא הבעל החוקי שלהן. זכותן המלאה של נשים לומר לא, מכל סיבה שהיא, כאשר מדובר בגוף שלהן. גם כשהן משתפות פעולה, מתוך חשש מהתגובה של בן הזוג לסירוב מצדן, מדובר באלימות.

לרוב, אנשים עם הפרעת תקשורת אינם מפגינים התנהגויות העונות להגדרה המקובלת של אלימות פיזית ולכן, הם אינם רואים את עצמם כאנשים אלימים ואינם מודעים לחומרת הפגיעה שלהם בבת הזוג. יחד עם זאת, כאשר הם כועסים או מוצפים רגשית, הם נוהגים להגיב בשתי דרכים קיצוניות אופייניות: התפרצויות זעם קשות או שתיקה והסתגרות. חשוב להבין כי למרות ההבדל העצום בין שתי ההתנהגויות האלו, שתיהן אלימות. כן, גם שתיקה, שלפעמים יכולה להימשך ימים, שבועות ואף חודשים. זה נראה כאילו התוקפן לא עושה כלום, הוא פשוט לא מדבר. אבל חוויית הכאב הרגשי והשקיפות הנלווית להתעלמות הזאת, לא פחותה מהכאב הנחווה באלימות פיזית.

בניגוד למעגל האלימות הקלאסי הכולל חרטה, התנצלות, או קניית פרחים או מתנות, גברים עם הפרעת תקשורת אינם נוהגים להתנצל או לנסות לפצות את בנות זוגם כי לרוב, הם לא מרגישים אשמים. להפך, הם מרגישים שתגובתם מוצדקת ושבת הזוג שלהם גרמה להם להגיב באופן שבו הגיבו, בהתנהגותה המתריסה או הבלתי מתחשבת. קשה להם לראות את נקודת המבט שלה, קשה להם להבין את רגשותיה ומאוד קשה להם להביע כלפיה אמפתיה. מדובר בקושי שהוא מולד ונוירולוגי. היכולת המוגבלת שלו להבין את כוונותיה של בת הזוג גורמת לו, לעיתים קרובות, לפרש מצבים באופן שגוי, כך שהוא משוכנע שהוא הקורבן בסיטואציה, בזמן שלמעשה, הוא התוקפן. בחלק גדול מהמקרים, הוא אינו מודע כלל לעוצמת הקול שלו, למבט המאיים או לשפת הגוף התוקפנית שבה עשה שימוש.

התפרצות זעם יכולה לקחת בין כמה דקות לכמה שעות. ברגע שהיא חולפת, אנשים עם הפרעת תקשורת יכולים לעיתים קרובות לשכוח מהאירוע, להתעלם מהדברים שהם עשו או אמרו ולהתנהג כאילו לא קרה כלום. הבעיה היא שהם מצפים מבת הזוג שלהם לעשות את אותו הדבר, שגם היא תמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום. הם מתקשים להבין את חומרת הפגיעה בה ואת התרחקותה מהם. 

 

נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.

הספר החדש שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.

הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.

למידע נוסף על הספר

למידע נוסף על הקורס

 

בעקבות המלחמה, יצאתי למבצע “תובנות ברזל”- לפיצוח זוגיות מאתגרת.

זה אומר שאת מקבלת הנחה מאוד משמעותית, של 50%, על הקורס המקוון: “נשים בזוגיות על הרצף” ויכולה לרכוש אותו בעלות של 389 ₪ בלבד.

בתמורה להנחה הזאת – אני מבקשת ממך לתרום, כפי יכולתך, לכל גוף/ ארגון/ עמותה שתבחרי, הפועלים לרווחת חיילי צה”ל ו/או תושבי העוטף.

את התרומה את מעבירה באופן ישיר לאן שבחרת לתרום. אין שום צורך שתדווחי לי למי תרמת ובאיזה סכום. כל תרומה מבורכת!

חשוב לי להדגיש שהגישה לקורס היא ללא הגבלת זמן, כך שגם אם אין לך כרגע פניות, סבלנות, או כוח לצפות בו – הוא יחכה לך!

 

אף אישה לא צריכה להסכים להיות קורבן לאלימות, לא פיזית וגם לא פסיכולוגית.

עצם המודעות לכך שמדובר באלימות, כבר יכולה לסלול את הדרך לשינוי.

אם יש רצון, מוטיבציה ושיתוף פעולה של שני בני הזוג, אפשר לשקם את מערכת היחסים הזוגית.

וגם אם אין – אלימות פסיכולוגית אפשר לעצור ולהפסיק באסרטיביות, באופן חד-צדדי.

אפשר גם להתחזק, לפרק את הקשר הזוגי ולצאת לדרך חדשה בנפרד.

 

אשמח לדבר אתך,

ד”ר פנינה ארד: 0507865822.

פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל