שונה לגמרי אבל בדיוק אותו הדבר

"בן הזוג החדש שלי שונה לגמרי מהגרוש שלי".

"אני לא מבינה מה קרה לו פתאום".

"הוא לא היה כזה בהתחלה".

מ' העזה לפרק את נישואיה אחרי שנים רבות שבהן חיה לצדו של בעל שתלטן ונוקשה שלא ספר אותה ואת דעותיה, בטוח שהוא יודע הכול טוב יותר ממנה. היא מתביישת להודות שלפעמים היא ממש פחדה ממנו. היה לו פתיל מאוד קצר. הוא היה מתעצבן על כל שטות וכשזה היה קורה, הוא היה מתפוצץ ויורה לכל עבר, בלי שום שליטה על מה שיוצא לו מהפה. הוא האשים אותה בכל מה שלא עבד בזוגיות שלהם ומעולם לא הסכים לקחת אחריות על תגובותיו האלימות. בגלל שהיה לה חשוב לשמור על שלמות המשפחה, היא ספגה את התקפי הזעם שלו, כשהיא משתדלת להבליג, לא להרגיז אותו, לא ללבות את האש. אבל בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שהחיים באווירה כל-כך טעונה ומלחיצה גורמים לילדים יותר נזק מאשר תועלת ושפירוק התא המשפחתי יהיה לטובת כולם.

מובן מאליו שמ' גם קיוותה וחלמה למצוא בן זוג חדש שאתו תוכל ליהנות ממערכת יחסים טובה, באווירה נעימה ומאפשרת, בלי לחץ ובלי עצבים. כשפגשה את ר', הקליק ביניהם היה מידי. השקט שהוא הקרין משך והקסים אותה. היה לה ברור מהרגע הראשון שהוא שונה מאוד מהגרוש שלה. הוא היה אדם רגוע ונינוח והשתדל לרצות אותה ככל יכולתו. זה היה שינוי מרענן עבורה להיות זאת שיוזמת, מחליטה לאן הולכים ומה עושים ומובילה את הקשר לכיוון שאליו היא רוצה להגיע.

החודשים הראשונים בדירה השכורה המשותפת שלהם היו נפלאים. בהתחלה, היא מאוד נהנתה מהאווירה השלווה והרגועה ששררה אצלם בבית. השקט והפסיביות של ר' התחילו להפריע לה רק בשלב מאוחר יותר. התקשורת שלו עם ילדיה הייתה מינימלית. היא לא ציפתה ממנו לעזרה עם הילדים שלה, אבל גם בימים שילדיו היו מגיעים, הוא היה משקיף מהצד, משאיר לה את כל עבודת הארגון והכנת הארוחות המשותפות. היא הייתה אמנם מרוצה מכך שהילדים שלו נהנים מחברתה ושמחים להגיע אליהם, אבל עם הזמן, היא שמה לב שהם מדברים איתה הרבה יותר מאשר עם אבא שלהם. היא גם הבחינה בכך שבעצם, ר' די הפסיק להקדיש זמן ותשומת לב גם לה. בשעות הערב, הוא העדיף לשקוע מול הטלוויזיה ולצפות בסרטים דוקומנטריים שלא ממש עניינו אותה. הוא נראה מנותק ואדיש כלפי כל מה שקורה סביבו.

התקווה שפרק ב' יהיה מוצלח יותר מפרק א', השאיפה שיספק חוויה מתקנת אחרי נישואים שכשלו, מתפוצצת בפני הרבה מאוד זוגות שמגלים, אחרי שלב מדהים של התאהבות והתלהבות ראשונית מבני זוגם החדשים, שלמרות שהקפידו לבחור בפרטנרים שונים לגמרי מהאקסים שלהם, הם נמצאים שוב במקום של זוגיות מתסכלת.

וכך, מ' הייתה מופתעת מעוצמות הכעס שלה לנוכח שתיקותיו הארוכות של ר', תגובותיו הלקוניות והבריחה שלו לטלוויזיה. שום דבר לא הצליח להוציא אותו משלוותו והיא הרגישה שהיא זאת שיוצאת מדעתה. היא ממש לא אהבה את זה שהיא צריכה לנהל את ר' ולתת לו הוראות מפורשות ומדויקות כדי שיעשה משהו. ר' לא גילה שום יוזמה מצדו ושום נכונות לזוז מהספה, מבלי שהיא תדרוש ממנו באסרטיביות לקום ולתפקד. הוא היה קם בסוף, בליווי של אנחה כבדה, אחרי שהיא הייתה חוזרת ומפצירה בו, אבל זה נעשה באופן שהוציא לה את כל החשק להמשיך ולבקש ממנו עזרה. היא לא יכלה יותר להתעלם מהריחוק שהלך והעמיק ביניהם. אבל בכל פעם שהיא ניסתה להעלות את הנושא ולדבר עליו, ר' פשוט הצהיר שהוא אוהב אותה ופשוט צריך לנקות את הראש בשקט כשהוא חוזר עייף מיום עבודה.

אחרי תקופה קצרה של מגורים משותפים, מ' גילתה שהתבודדות ושתיקה רועמת יכולים להיות קשים לא פחות מצעקות רמות ור' גילה שמ' העדינה, מסוגלת לכעוס ולהתלונן לא פחות מגרושתו. הם הגיעו אליי כואבים ומאוכזבים מהקשר, שנראה כל-כך מבטיח בהתחלה. יחד עם זאת, שניהם הביעו מוטיבציה מאוד גדולה להשקיע בזוגיות שלהם ולהיות שוב מאושרים ביחד. אף אחד מהם לא שש לחזור לעולם הדייטינג ושניהם רצו בכל ליבם ומאודם להימנע מלפרק את המסגרת המשפחתית החדשה שיצרו ושאליה ילדיהם כבר הסתגלו בהצלחה.

אני פוגשת אצלי בקליניקה הרבה זוגות ונשים בפרק ב', שהסיפורים שלהן דומים לסיפור של מ'. המשיכה לגברים עם הפרעת תקשורת איננה מקרית. נשים בדרך-כלל מכירות היטב, מעברן הרחוק והקרוב, את המאפיינים של הספקטרום האוטיסטי, את חוסר התקשורת, את הקצרים התקשורתיים, את הקושי לשלוט במיומנויות של ויסות רגשי, בין אם מדובר בהתפרצויות כעס, ובין אם מדובר בשתיקות ארוכות או בהתעלמות הפגנתית. תת-המודע שלהן זוכר היטב את התחושה הקשה שמלווה את חוויית השקיפות שלהן, את התסכול והאכזבה, את החסך הרגשי ואת הכעס על חוסר ההקשבה לצרכים ולרצונות שלהן. סביר להניח שלפחות אחד מהוריהן היה מאוד ביקורתי, אדיש או ממוקד בעצמו. יכול להיות שהתחושה שהן לא מספיק טובות לוותה אותן מילדות, שהן אף פעם לא הצליחו לעמוד ברף הציפיות ההוריות שהופנו כלפיהן, למרות שמאוד השתדלו.

באופן טבעי, תת-המודע שלנו נמשך לבני זוג שיש להם את התכונות החיוביות והשליליות של מי שגידלו אותנו לאורך שנות ילדותנו. וזה ממש לא משנה אם מדובר בתכונות שאהבנו או בתכונות שהיה לנו קשה איתם. תת-המודע שלנו לא יודע לעשות את האבחנה הזאת. זה מסביר את התחושה המופלאה של ההתאהבות, כשאנחנו פתאום מכירים מישהו חדש ומרגישים אתו מהר מאוד בבית, כאילו הכרנו מאז ומתמיד.

בתחילתה של מערכת יחסים זוגית, כשהורמוני ההתאהבות נמצאים בשיאם, לא תמיד רואים את הדברים שמפריעים לנו, וגם אם קצת רואים, לרוב נוטים להתעלם מהם ולהתמקד בדברים הטובים. המודעות למאפיינים של אוטיזם בתפקוד גבוה אצל מבוגרים, מאוד נמוכה, כך שהרבה מהזוגות שכבר התגרשו, בכלל לא יודעים שברקע הקשיים שאפיינו את מערכת היחסים הזוגית שהסתיימה, מסתתרת הפרעת תקשורת שמעולם לא אובחנה, אצל אחד מבני הזוג. הם גם לא מודעים לכך שלמרות שבני זוגם החדשים עושים רושם שונה לגמרי מהאקסים שלהם, הם בהחלט עשויים להפגין בהמשך את אותם מאפיינים של מיקוד עצמי, סגירות רגשית וחוסר אמפתיה, מאפיינים שאליהם הם נמשכים שוב ושוב.

 

משיכה אמנם מתרחשת באופן טבעי ואי אפשר לעצור אותה או להילחם בה,

אבל כדאי מאוד לחקור ולהבין את מקור המשיכה ולהכיר את הסממנים של הפרעת תקשורת.

ניתן גם ללמוד ולזהות את משבצת התפקיד הקבוע שאליה אנו נוטים להיכנס במערכות יחסים זוגיות, ללמוד להציב גבולות ולדאוג לעצמנו ולצרכים שלנו.

 

פרק ב' אכן אמור להיות חוויה מתקנת ואפשר להתכוונן לכך שזה בדיוק מה שהוא יהיה.

 

אשמח לענות על שאלות וללוות אתכם בדרך לשינוי,

ד"ר פנינה ארד, 0507865822.

פגישות אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל