עוד ילד בבית

נחמד לצחוק עם חברות על זה ש'גברים הם כמו ילדים קטנים', אבל מי שנשואה לגבר עם הפרעת תקשורת, כבר מזמן לא צוחקת מזה שהגבר שלה הוא כמו אחד הילדים.

כשהיא אומרת: "הבעל שלי הוא כמו עוד ילד בבית", או "יש לי שלושה ילדים, אבל זה מרגיש לי כמו ארבעה", היא מתכוונת לזה שהיא לא יכולה לסמוך עליו בשום דבר. היא מתכוונת לזה שכל האחריות על הבית ועל הילדים היא עליה. היא מתכוונת לזה שאין לה בן זוג שהוא שותף אמתי לחיים. היא מתכוונת לזה שגם כשהיא מבקשת ממנו דברים בצורה יפה, ועושה את זה באופן ברור ומפורש, וגם כשהוא מבטיח, היא לא יכולה לבנות עליו.

הוא יכול להתקשר אליה בעשרה לארבע ביום שהוא אמור לאסוף את הילד ולהודיע לה ברגע האחרון שהוא בסוף לא יכול לצאת מהעבודה. ואז היא זאת שצריכה להפוך עולמות ולמצוא סידור לילד תוך עשר דקות. היא יכולה לקבל פתאום טלפון מהגננת ולגלות שאף אחד לא הגיע לאסוף את הילד, למרות שהיא סגרה את הפינה הזאת אתו כבר לפני כמה ימים טובים. וזה בסוף גם יהפוך להיות אשמתה, כי היא לא הזכירה לו את זה…

היא יכולה לחזור הביתה בשעה מאוחרת, למצוא את בעלה מול הטלוויזיה ואת הילדים משתוללים, כאילו אמצע היום. לגלות שהם עדיין לא סיימו את השיעורים, לא אכלו ארוחת ערב, לא התקלחו ושהכול מחכה לה. מטופלת שלי הגדירה את זה לא מזמן בצורה מאוד נחרצת. היא אמרה לי שבעלה הוא על תקן הבייביסיטר הכי גרוע שיש, כך שברור שאם היה מדובר בבייביסיטר בתשלום, הוא היה מפוטר כבר מזמן.

גברים עם הפרעת תקשורת מתקשים להבין את שלבי ההתפתחות הטבעיים של ילדים ואת הצרכים שלהם. הם הרבה פעמים מצפים מהילדים להתנהג בצורה הרבה יותר בוגרת מכפי שהם מסוגלים וכועסים עליהם כשהם לא מצליחים, בעוד שהם עצמם, יכולים להתנהג לגמרי כמו ילדים קטנים.

הם יכולים ליהנות ממשחקי וידאו אפילו יותר מהילדים שלהם. הבעיה היא, שהם עשויים לשכוח שכשהם משחקים עם הילד, המטרה היא שהוא ייהנה יותר… גבר עם הפרעת תקשורת בהחלט עשוי להשתלט על המשחק ולא לשים לב בכלל שהילד כבר משועמם ורוצה להפסיק לשחק. הוא גם יכול לשקוע כל כולו במשחק, לנצח בהתלהבות, ולא להתייחס לתסכול של הילד המובס שלידו.

כשמדובר בילדים קטנים, נשים מתקשות לסמוך על הבעלים שלהן שימלאו את מקומן, אפילו אם זה לזמן קצר. ולא מדובר בסתם תחושה שלהן, אלא בחוויות עבר מצטברות. כשגבר עם הפרעת תקשורת עסוק בענייניו בזמן שהוא אמור להשגיח בשבע עיניים על תינוק שזוחל, באמת יכול לקרות אסון, חמור הרבה יותר מזה שהוא 'רק' ישכח להחליף לו טיטול. אני מכירה לא מעט נשים שפוחדות להתגרש כי הן פשוט לא רוצות להשאיר את הילדים הקטנים שלהן לבד עם בן הזוג. לא כי חלילה הן חוששות שהוא יפגע בהם בכוונה, אלא כי הוא חסר אחריות לגמרי.

מה שלרוב קורה זה שכאשר שנשים מבינות שאין להן שותף אמתי לגידול הילדים, הן בלית ברירה לוקחות על עצמן עוד ועוד אחריות ומטלות. הן יודעות שאם הן יסמכו על בן הזוג שלהן, דברים פשוט לא יתבצעו. בהתחלה הן מאוד מתאכזבות וכועסות עליו בכל פעם שהוא 'מפשל'. בהמשך, הן מתייאשות, מתרגלות ומשלימות בלית ברירה עם המצב שנוצר.

זה כמובן פוגע במערכת היחסים הזוגית באופן שלא תמיד ניתן לתיקון. נשים שכועסות על בן זוג שמתנער מאחריותו כלפי הבית והילדים, נשים שמתוסכלות מחוסר השוויון וחוסר ההוגנות במערכת היחסים, מתרחקות בהדרגה מבן הזוג שלהן. נשים באופן טבעי גם לא נמשכות יותר לבן זוג שאותו הן רואות כמו עוד ילד שצריך לדאוג לו.

מה שהכי עצוב הוא, שהרבה מהנשים שאני פוגשת משלמות גם מחיר בריאותי על כך שהן מעמיסות על עצמן יותר מדיי, בניסיון לפצות על חוסר התפקוד ההורי של בן הזוג שלהן. אני פוגשת אותן אצלי בקליניקה כשהן מותשות. חלקן שוקעות ממש לדיכאון וחלקן סובלות ממחלות שתוקפות אותן בעקבות מצבן הנפשי הירוד.

אז מה אני מציעה לך אם את נמצאת בזוגיות כזאת?

קודם כל לטפל בעצמך. כשאת נמצאת בזוגיות עם גבר שיש לו הפרעת תקשורת, אין לצדך מישהו שידאג לך ולצרכים שלך. זאת חייבת להיות את. וכדי שתוכלי להמשיך לתפקד ולהיות אמא טובה, כמו שאת רוצה להיות, את חייבת לספק לעצמך אוויר לנשימה, בדיוק כמו שמראים בהדגמה במטוס, בזמן ההמראה. כשמסכות החמצן צונחות, ההנחיה היא להצמיד את המסכה קודם כל לפנים שלך ורק אחר-כך לפנים של הילד שאתך, כי אם לא יהיה לך מספיק אוויר, לא תוכלי לדאוג לו.

אשמח לשוחח אתך ולעזור לך לבחון את האפשרויות שעומדות בפנייך,

ד"ר פנינה ארד, 0507865822.

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל